הוצאה לפועל: סרגל הצדק של התורה
לאחר שעם ישראל קיבל את התורה במעמד הר סיני, הוא ניצב בפני מערכת חוקים ודינים שנותנת מסגרת למערכת היחסים בין אדם לחברו. אותה מסגרת מקבלת ביטוי בחיים המודרניים בהוצאה לפועל - רשות ממשלתית שתפקידה לגבות את המחיר וליצור שוויון סוציאלי בחברה. פרשת שבוע כלכלית
פרשת השבוע מגיעה לאחר מעמד הר סיני וקבלת מתן תורה. היא מתארת בפירוט רב דינים שונים הקשורים בעיקר לבן אדם לחברו, החל מסוגיית עבד עברי ועבד כנעני, הלכות נזיקין, דיני גנבות, דיני שמירה ועוד. על מנת לייצר סדר חברתי, התורה מבקשת להסדיר את כל הלכות בין אדם לחברו.
כתבות נוספות במדור פרשת שבוע כלכלית
לא ניתן להתעלם ממערכת המשפט שהתורה מייצרת, כמו גם הדרכים בהן היא מתחשבת בעני, באלמנה וביתום. לֹא תִהְיֶה אַחֲרֵי רַבִּים לְרָעֹת וְלֹא תַעֲנֶה עַל רִב לִנְטֹת אַחֲרֵי רַבִּים לְהַטֹּת: וְדָל לֹא תֶהְדַּר בְּרִיבוֹ: כִּי תִפְגַּע שׁוֹר אֹיִבְךָ אוֹ חֲמֹרוֹ תֹּעֶה הָשֵׁב תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ: כִּי תִרְאֶה חֲמוֹר שֹׂנַאֲךָ רֹבֵץ תַּחַת מַשָּׂאוֹ וְחָדַלְתָּ מֵעֲזֹב לוֹ עָזֹב תַּעֲזֹב עִמּוֹ: לֹא תַטֶּה מִשְׁפַּט אֶבְיֹנְךָ בְּרִיבוֹ: מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק וְנָקִי וְצַדִּיק אַל תַּהֲרֹג כִּי לֹא אַצְדִּיק רָשָׁע: וְשֹׁחַד לֹא תִקָּח כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר פִּקְחִים וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִים: וְגֵר לֹא תִלְחָץ וְאַתֶּם יְדַעְתֶּם אֶת נֶפֶשׁ הַגֵּר כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם (שמות, פרק כ"ג, פסוק ב').
מערכת המשפט צריכה לעבוד בצורה צודקת: לא להפלות בין אדם בעל מעמד גבוה לאדם "פשוט", לא להתפתות לשוחד ולענות את הגר - אותו אדם המנסה להשתייך לחברה. מערכת מוגדרת מראש תפקידה לייצר שיוויון במשפט. אך לעיתים, טבע האדם נוטה לשנות את בסיס ההגדרה הזו. ולשם כך התורה מדגישה את הדברים, דווקא בשל היכרותה עם טבע האדם.
רשות ממשלתית ליצירת שיוויון - ההוצאה לפועל
אחת המערכות המוכרות בהיותה מערכת "בעייתית" כלפי האזרח היא ההוצאה לפועל (הרשות לאכיפה וגביה). אך לפני שנשפוט אותה לרעה, ננסה להבין מה עומד מאחורי חוק ההוצאה לפועל, אותו חוק סוציאלי שיוויוני אשר בעצם נועד לשרת את השיוויון.
הדברים הם די פשוטים: ראובן קנה משמעון מוצר. המוצר מצוין! אך הצ'ק של ראובן חזר. אי לכך, לראובן כרגע יש מוצר מצוין בביתו, אך למעשה הוא לא שילם עליו. מנגד, לשמעון חסר מוצר במלאי מבלי שקיבל תמורה. שמעון יכול ללכת לראובן ולדרוש את התשלום. אך בהנחה שאין לראובן איך לשלם (והראיה, הצ'ק חזר), ראובן יחזיר את מוצר שכבר קיבל סטטוס של יד שניה (משומש). אבל במקרה הפחות טוב, שמעון ימשיך לרדוף אחר ראובן עד שאחד מהם יתייאש.
בדוגמה הזאת אנחנו מזדהים עם שמעון המוכר. חוק הרשות לאכיפה וגביה נוצר בשביל מקרים כאלה בדיוק. על מנת ששמעון לא ימצא את עצמו חסר ומפסיד, יש לו אפשרות לפנות לרשות ממשלתית אשר תפקידה לגבות את המחיר, בשם שמעון, בכל הדרכים החוקיות שיש - וזאת בכדי לייצר שיוויון. חוק הרשות לאכיפה וגביה הינו חוק סוציאלי המאפשר לכל בעל חוב לקבל את חובו מהקונה.
אך כמובן שלא הכל פשוט. לצערנו הרב, הבעיה מורכבת משני צדדים. מחד, המערכות הגדולות יודעות להשתמש באותה רשות סוציאלית באופן מאד דורסני ביחס ללקוחות שלהן. מאידך, הלקוחות אינם לוקחים אחריות על כספם ומשלמים לאותן מערכות מכסף שאין להם.
ברוב המקרים, אם חבר או מכר ייתן לכם צ'ק שיחזור - לא תפנו לרשות לאכיפה לגבות את החוב. ייתכן ותפנו אליו פעם או פעמיים, ואם לא ישלם, תוותרו לו הפעם, ובפעם הבאה תדעו שלא כדאי להתעסק איתו.
גם עסקים קטנים על פי רוב לא ילכו לפתוח תיק בהוצאה לפועל במידה ולא קיבלו תשלום יחיד מלקוח או תשלום חוזר, אלא יפנו ללקוח, ואם הוא לא ישלם - הם יוותרו. אך לעומתם הבנקים, חברות הביטוח ומערכות גדולות אחרות בעלות מספר גדול של לקוחות מחזיקים מנגנוני עורכי דין אשר מתורגלים בתהליכי גביה מלקוחותיהם ואינם מהססים לפתוח תיק ברשות לאכיפה וגביה ללקוח על מנת שישלם להם.
כמובן שזוהי זכותם וחובתם של הבנקים, חברות ביטוח ומערכות גדולות לפנות אל ההוצאה לפועל. אך נראה שלעיתים תהליך הנייה מאוד מהיר, שללקוח לא ניתן הזמן או היכולת להגיע עמם להסדר.
מן הצד השני, ישנם הלקוחות, כאמור. הם משלמים בכסף שלא שלהם ואחר כך באים בטענות שנפתח להם תיק בהוצל"פ. אלה צריכים לקחת אחריות, ולדעת שעל מוצר יש לשלם וזוהי הדרך לגבות מהם אם יחליטו שלא לנהוג כך.
בין שני הצדדים נופלים גם אנשים שלא בחרו שלא לשלם, אלא נקלעו למצב, כמו ערבים להלוואות בבנקים. כאשר ההלוואה לא ממומשת ולא ניתן לגבות מהלווים - הבנק פונה לערבים ומבקש את התערבותם. לכן, לפני שחותמים ערבות יש לוודא שאכן ישנה היכולת לשלם את ההלוואה, בדיוק בשביל להימנע מהתליך ההוצאה לפועל.
רשות האכיפה והגביה אמורה לייצר מערכת שיווינית של הנושה והחייב. אך בפועל המערכות הגדולות משתמשות בתהליך זה באופן דורסני נגד הלקוחות בלי לתת אפשרות להיכנס להליך של הסדרה, שיקום כלכלי ולקיחת אחריות. בד בבד, חשוב שכל אחד מאיתנו יפנים ששימוש בכסף שלא שלנו, אינו בסרגל הצדק שהציבה לנו פרשת משפטים וחלה עלינו החובה לגלות אחריות ולהתנהל רק מכספינו.
הכותב הוא מנהל מחוז מרכז והדרום בארגון פעמונים
לפנייה לכתב/ת 
