מדחייה ועד חנינה: העתיד האפשרי לעונשו של אזריה
עונשו של החייל שהורשע בהריגה אמנם נגזר, אך ספק אם ירצה את מלוא תקופת המאסר. סנגוריו יבקשו שוב לעכב את כניסתו לכלא עד לתום הליך הערעור, שעשוי לקחת חודשים, ובהמשך הדרך - אם ירצה את מאסרו ללא דחייה - הוא יוכל גם לנסות לקצר את עונשו. גורמים בתביעה: מרוצים למרות שהעונש מתחת לרף שדרשנו
אך הליך הערעור על הרשעתו עשוי להימשך כשלושה חודשים ואף יותר, כך שאם אזריה ימשיך לשהות בתקופה זו במעצר פתוח, כפי שהיה לאורך משפטו ולפי בקשת עורכי דינו, תקופת המאסר שנגזרה עליו תידחה עד לתום הערעור, כלומר לקיץ 2017, זאת אם הערעור על ההרשעה בהריגה יידחה.
אך אם הבקשה לעיכוב ביצוע עד לתום הליך הערעור תידחה, ואזריה יתייצב לדיונים בערעור על הרשעתו ככלוא, תקופת המאסר אמנם "תרוץ" אך יהיה קשה להביא לקיצור סיומה אם אכן הערעור יידחה. הסיבה לכך היא שיהיה ניתן להגיש בקשה להמתקת העונש מאלוף פיקוד מרכז או בקשת חנינה מהנשיא רק אחרי פסק דין חלוט, כלומר, שבועיים אחרי ההחלטה הסופית בערעור. אם הערעור לא יוגש (אף שלפי עורכי דינו הוא יוגש בוודאות), אזריה יוכל להגיש בקשה להקלה בעונשו כבר בעוד שבועיים, לאחר שגזר הדין הופך לחלוט.
דרך נוספת שאליה יכול לפנות אזריה בניסיון להשתחרר ממאסר בזמן קצר יותר מאשר נגזר עליו הוא פנייה לוועדה המשפטית-צבאית לעיון בעונש, המקבילה ל"ועדת השליש" האזרחית, שעתידה להתכנס לפי בקשת אזריה לקראת ריצוי מחצית מעונשו. ועדה זו מוסמכת לקצר את עונשו בעד מחצית מהנקבע בגזר הדין, אך מקרים אלו היו נדירים בעבר, והוועדה לרוב ניכתה פחות ממחצית העונש שנגזר.
ספק אם אזריה ירצה את מלוא עונש המאסר
כך או כך, גם אם ערעורו של אזריה יידחה ולאור התמיכה הציבורית הרחבה בו – משר הביטחון ועד לאמירות השופטים בגזר הדין שדחו על הסף את דרישת התביעה הצבאית להטיל עליו לפחות שלוש שנות מאסר – ספק אם אזריה ירצה את מלוא העונש שנקבע לו. זאת בהנחה שימשיך להתמיד בהתנהגותו הטובה לאורך תקופת המאסר בכלא 6.
בתום שנה שבה חייל מרצה עונש מאסר שנקבע לו בכלא הצבאי, מקובל להעבירו להמשך ריצוי עונשו בבית כלא אזרחי. לאור הערכה כי אזריה ישוחרר לכל הפחות עם ניכוי שליש מעונשו, ייתכן שאזריה כלל לא יזדקק להליך המעבר לכלא האזרחי.
בגזר הדין נקבע עוד כי מהעונש יקוזזו תשעת ימי המעצר הסגור שבהם שהה בשלב החקירה. 11 החודשים שבהם שהה אזריה במעצר פתוח בבסיס נחשונים לא ייחשבו לו כתקופת מאסר, כך לפי חוק השיפוט הצבאי. יחד עם זאת, כדאי לזכור שהתביעה לא אמרה את המילה האחרונה, ושם מתכוונים לדון באופציית הערעור על קלות העונש רק אחרי שיקראו ויילמדו את גזר הדין.
"בהחלט מדובר בעונש שהיה יכול להיסגר בעסקת טיעון, ובכך לחסוך את כל המשפט והפרשה", אמר ל-ynet עורך הדין ליאור שטלצר, מומחה למשפט צבאי. "סעיף העבירה היה הפלונטר, כי קשה לי לראות איך התביעה הייתה יורדת מעבירת ההריגה. ההגנה הייתה יכולה להתפשר על עבירת שימוש בלתי חוקי בנשק או גרימת מוות ברשלנות עם עונש של שנה-שנה וחצי מאסר. על פניו, העונש לא תואם את הכרעת הדין ונראה שהשופטים ניסו לאזן בין הקביעות הערכיות בהכרעת הדין לנסיבות הייחודיות של התיק הזה".
גורמים המקורבים לתביעה הצבאית הביעו סיפוק מגזר הדין, על אף שנקבע בו כי אזריה ירצה מחצית מהעונש שאותו דרשה התביעה להטיל: "יש שביעות רצון גם מגזר הדין, שהדגיש אף הוא כמו פסק הדין, את הצורך לקבע את ערכי הצבא ולחזק את הסמכות הפיקודית בכל הקשור להוראות הפתיחה באש. מטרה זו הושגה, וערכי צה"ל בוצרו וזכו להגנה, גם היום. אי חוקיות המעשה של אזריה צוינה גם בגזר הדין ושנה וחצי מאסר היא תקופה משמעותית לריצוי עונש".
בימים הקרובים יכנס הפרקליט הצבאי הראשי תת-אלוף שרון אפק דיון עם צוות התביעה ללמידת משמעויות גזר הדין, ובתום הדיון יוחלט אם להגיש ערעור על קולת העונש. לפי ההערכות בפרקליטות הצבאית, התובע בתיק, סא"ל במיל' נדב וייסמן, ימשיך ללוות את הפרשה גם בהליך הערעור שיוגש ע"י עורכי דינו של אזריה, על עצם ההרשעה בהריגה.
לפנייה לכתב/ת 
