זמן ה"בקעה" - ריבונות עכשיו

לאחר שמונה שנים של שלטון אובמה ולחץ אמריקני מסיבי על ישראל בראשותו של מזכיר המדינה קרי, ללכת לקראת הפלסטינים, ולפעול לקידום פתרון שתי המדינות, פתרון הכולל ויתור על בקעת הירדן כאזור ביטחון בשליטה מלאה של מדינת ישראל - נראה, כי עם חילופי השלטון בבית הלבן וכניסתו של הנשיא האמריקני החדש לחדר הסגלגל, "סל הפתרונות" התעדכן אף הוא ו"יוזמת השלום" של הנשיא טראמפ תראה אחרת ממה שהכרנו עד היום ותשען על עקרונות אחרים.

מבחינת מדינת ישראל החשיבות הגדולה של מפגש הפסגה שהתקיים בשבוע שעבר בוושינגטון בין ראש הממשלה לנשיא טראמפ, הייתה בקביעה וסימון גבולות הגזרה של המשא ומתן העתידי. נתניהו הציג את תנאיו המוקדמים לכל מו"מ ולכל הסדר. הוא ציין זאת באוזני הנשיא, וחזר והתראיין על כך בכלי התקשורת השונים. ראשית על הפלסטינים להכיר במדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי והתנאי השני הוא שליטה ישראלית מלאה בבקעה - כלומר, ריבונות ישראלית בבקעת הירדן. זו מסגרת הגג, אותה קיבע נתניהו בוושינגטון בשבוע שעבר.

חשוב להבין, כי אמירה זו מבטאת את ההבנה כי העת העכשווית הינה בבחינת שעת כושר היסטורית, זו הזדמנות פז, שאסור למדינת ישראל לפספס. הנשיא והממשל הינם אוהדי ישראל, ואוהדים של העם היהודי. הנשיא נהנה מרוב רפובליקני בבתי הקונגרס, ומשכך, ניתן להגיע לכדי מסקנה כי זו הזדמנות היסטורית ליישום מהלך מקיף של החלת הריבונות הישראלית על שטחי בקעת הירדן.

צרכים ביטחוניים

ריבונות ישראלית בבקעה מגדירה את הצרכים הביטחוניים של מדינת ישראל. לבקעה ערך ביטחוני רב, שזכה לקבל ביטוי עוד בתכנית אלון, כאשר אומץ העיקרון כי חיץ ביטחוני, בתצורה של ריבונות ישראלית בבקעה, חייב להמשיך ולהתקיים בכל הסדר עתידי, כיוון שרק כך נמנע רצף טריטוריאלי ערבי, מאיראן ועד כפר סבא.

שימור השליטה הישראלית בבקעה חיונית לחציצה שכזו, ובהיעדרה הגבולות של ישראל יהיו פרוצים וחדירים. המשמעות האמיתית של ויתור על שטחי הבקעה, תהא מתן אפשרות לזרמים איסלאמיסטיים קיצוניים לזלוג אל תוך יהודה ושומרון. רבים מבינים כיום, כי גם לממלכה הירדנית אינטרס מובהק בהחלת הריבנות הישראלית בבקעה, כי זו מאפשרת ותאפשר גם להם יכולות שליטה, פיקוח ובקרה טובים יותר בגבולות המדינה.

נראה, כי המלך עבדאללה ובכירים אחרים במשפחת השלטון ההאשמי, שותפים להבנה זו, גם אם הדבר לעת עתה נאמר בחדרים סגורים בלבד. אולם לאור העובדה שכ-70% מאוכלוסיית ירדן הינה אוכלוסייה פלסטינית, ניתן להניח כי בצד הירדני מבינים היום את זהות האינטרס המשותף.

חשוב לומר, כי במשך עשרות בשנים זוכה בקעת הירדן למעמד ייחודי בציבוריות הישראלית. הנסיבות ההיסטוריות והסיפור ההתיישבותי בבקעה, העניקו לאזור מעמד קונצנזואלי בשיח ובדעת הקהל הישראלית, ולראייה; מסקר שנערך לפני מספר שנים עלה כי 80% מהציבור הישראלי רואים בבקעת הירדן חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל בהווה, ובכל הסדר עתידי.

כעת, על מדינת ישראל לקצוב פרק זמן של כשנה לכל היותר, לטובת מו"מ עם הפלסטינים. צריך לתחום את התקופה ולנסות להגיע להסכם או לכל הפחות להבנות משותפות. אולם, ככל וניסיון זה לא יצלח, (שהרי המו"מ הפך כבר לריטואל בלתי נגמר, החוזר על עצמו פעם אחר פעם בחוסר תכלית) על מדינת ישראל לקבוע. עלינו להגדיר בבירור את האינטרס הישראלי, ולהחליט באופן חד צדדי על החלת ריבונות ישראלית מלאה בבקעת הירדן. זה צו השעה, ההיסטוריה לא תסלח לנו אם לא נרתום את כלל הכוחות והאינטרסים האזוריים לטובת יישום המהלך בעת הזו.

ככל שלא נפעל כך, ייפגעו אינטרסים ביטחוניים חיוניים של ישראל הן בטווח הקצר, ולבטח בארוך. אל לה למדינת ישראל לאבד את חגורת החיץ הביטחוני בגבולה המזרחי. מדיניות הססנית תאפשר לצד האחר להמשיך ולקבוע עובדות בשטח. את המלחמה הזו אסור לנו להפסיד. חובתי האזרחית והציבורית לדרוש ממשלת ישראל: ריבונות ישראלית בבקעה - עכשיו.

דוד אלחייני, ראש המועצה האזורית בקעת הירדן