הבעל סירב שגבר ינתח את אשתו – התינוק מת

בתביעתה טוענת היולדת באמצעות עו"ד גלית קרנר, מומחית בדיני נזיקין, כי היא אישה בריאה בת 29 שהגיעה לביה"ח בנהריה ב־1 בפברואר 2015 בשבוע ה־38 להיריונה. לטענתה, הועברה לחדר הלידה וחוברה למוניטור שהראה האטה בדופק של העובר. התובעת טוענת כי הצוות הרפואי הסביר לה שהעובר בסכנת חיים מיידית המחייבת ניתוח קיסרי דחוף. התובעת קיבלה את ההמלצה, הסכימה לניתוח וחתמה על טופס הסכמה מדעת לביצועו. הצוות הרפואי החל להכינה לניתוח.

אך לפי התביעה, "בעוד התובעת בהכנה לניתוח מגיע בעלה לחדר הלידה, וכנראה מביע התנגדות לניתוח על ידי רופא ולא על ידי רופאה. הנתבעים, בלי לקבל הסכמתה, מקבלים את התנגדות הבעל, רומסים ברגל גסה את זכויות היסוד הבסיסיות והסכמתה לבצע ניתוח לצורך יילוד העובר (שהיה במצוקה עוברית מסכנת חיים) ומפסיקים את ההכנות לניתוח".

עו"ד גלית קרנר. (צילום: אילן ספירא)

"הצוות הרפואי התרשל כשקיבל את עמדת הגבר"

עוד נטען לפי התובעת כי "הנתבעים מבצעים לידה וגינלית רגילה, דבר שלדאבון הלב מוביל למות היילוד זמן קצר לאחר היוולדו. הטיפול הרשלני שניתן לתובעת כשל. הצוות הרפואי גרם למות היילוד כשהוא מותיר את היולדת שבורה".

בתביעה נטען כי בבוקר האירוע באה היולדת לביה"ח עם בעלה וחמותה. הבעל הורידן וחיפש חניה. אחרי שהאם הסכימה לניתוח הקיסרי הדחוף, לטענתה, "בעלה, שתחילה לא נכח בהסברי הרופאים על נחיצות הניתוח, נכנס והביע התנגדות לניתוח".

התובעת מפנה בתביעה לרשומה רפואית ובה נכתב כי "בעלה החל לצרוח ולדחוף אותי (הרופא, ל"ד) מהחדר, צעק שהם דתיים ובאיזו זכות אני נכנס לחדר", נכתב ברשומה.

התובעת טוענת כי "הצוות הרפואי התרשל עת קיבל את עמדת הבעל ונתן לדעה זו מעמד בכורה". לתביעה צורפה חוות דעת של מומחה מטעם התובעת בתחום המיילדות והגניקולוגיה, שקבע כי "לא ברור מדוע חרף אמצעים שעמדו לרשות הצוות הרפואי, כגון קריאה למאבטחים/ביטחון כדי להוציא את הבעל מהחדר, לא עשה דבר כדי להמשיך בביצוע הניתוח הדחוף, וברשלנותו הביא למות הוולד. הימנעות הצוות הרפואי מלבצע את הניתוח הקיסרי עקב התנגדות הבעל הביאה למות העובר".

טרם הוגש כתב הגנה.

מהמרכז הרפואי לגליל נמסר: "טרם קיבלנו את כתב התביעה. כשיתקבל, נגיב בשל צנעת הפרט בביהמ"ש".

ממשרד הבריאות נמסר: "התביעה טרם התקבלה במשרד. כשתתקבל תטופל כמקובל".