צמד המטפלים שבחרו לאהוב מבתים נפרדים
כבר שנתיים שאורלי וארז מנהלים זוגיות משותפת מדירות נפרדות, וכל עוד ילדיהם מנישואיהם הקודמים עדיין מתגוררים איתם, הם לא מתכוונים לאחד כוחות ולעבור לבית משותף. בינתיים הם נהנים מהייתרונות הרבים, ביניהם החופש האישי והגעגועים. ראיון זוגי
אבל האם באמת חייבים לעבור לגור ביחד כדי לנהל מערכת יחסים? לא בטוח בכלל. במציאות של 2017, נדמה שמספר האפשרויות לקיים מערכות יחסים גדול מתמיד, ביניהן זוגות שהעדיפו להימנע מלעבור לגור בבית משותף. מרב מיכאלי וליאור שליין הם כנראה הזוג הישראלי המפורסם ביותר שהחליט לחיות באופן הזה, אבל הכתבה שלי לא תתמקד בהם אלא בזוג אחר, שאומנם לא מפורסם אבל מעניין באותה המידה.
ארז ובת זוגו אורלי, נמצאים בפרק ב' של חייהם, מנהלים יחד מערכת יחסים קרוב לשנתיים, ולא רק שהם לא גרים באותו הבית, הם אפילו לא גרים באותה העיר. הסיבה העיקרית שהם בחרו לא לעבור לגור ביחד היא התחשבות בילדיהם המתבגרים מנישואיהם המוקדמים.
מתי הגעתם למסקנה שלא תאחדו בתים?
ארז: "אני ואורלי גרים בשתי ערים נפרדות, והמשמעות של לעבור לגור ביחד היא בעצם לעקור זוג וארבעה ילדים גדולים מעיר אחר לעיר אחרת. זה נראה לנו כמו מחיר כבד מדי שילדים בגיל ההתבגרות לא צריכים לשלם רק כי אנחנו רוצים להיות יותר ביחד ולחיות באותו הבית. אני, לפחות, רואה בזה גם את היתרונות כמו הגעגועים והחופש. בסופו של דבר, למגורים בנפרד יש הרבה יותר יתרונות מחסרונות".
"יחד עם זאת, מאוד יכול שכשהילדים יצאו מהבית, כן נשקול לגור ביחד", מוסיפה אורלי. "זה כרגע המצב בעיקר בגלל הילדים, וחשוב שתביני - לי יש שתי ילדות בנות 13 ו-15 ולארז יש שני בנים בני 14 ו-18. הגרושה שלו גרה קרוב אליו והגרוש שלי גר קרוב אליי, והילדים בגיל הזה הולכים חופשי לאן שהם רוצים והם עצמאיים לגמרי עם העניינים שלהם, כך שלהעביר ארבעה מתבגרים לתוך בית אחד שיהיו בו שתי קליניקות, זה פשוט יהיה בלאגן אחד גדול".
איך הסביבה שלכם מגיבה לזה?
אורלי: "אצלי הילדים הם אלה שהתחילו לדבר על הנושא, והם אמרו לי שהם לא רוצים לעבור לגור ביחד. אני מבינה אותם, זו באמת חתיכת טלטלה ולא רציתי לעשות להם את זה. הסביבה בדרך כלל מקבלת את זה לגמרי, זה לא מוזר בכלל. ילדים היום נחשפים להמון סוגים של משפחות והיום שום דבר כבר לא יוצא מן הכלל, כי הכל יוצא מן הכלל. אם כבר, היום הורים נשואים זה מוזר ומעלה סימני שאלה. מי שכן מופתע מזה, אגב, הם דווקא החברים שלנו בפייסבוק. כשארז מספר על הזוגיות שלנו ושאנחנו לא גרים ביחד, זה מפתיע אותם. יש גם כאלה שחושבים שזה לא באמת זוגיות אם לא גרים ביחד".
ארז: "נכון, שופטים את הזוגיות שלנו כי אנחנו לא גרים ביחד, אבל זה בדרך כלל המבוגרים ולא הילדים. אני גם נתקל במתאמנים שלי שזה נראה להם מוזר שאנחנו לא גרים באותו הבית ושואלים בעיקר למה, כי הם לא מצליחים להבין איך דבר כזה אפשרי. אני חושב שהם מנסים להבין בעזרת השאלות האלה גם את עצמם ולמה הם כן חיים ככה, אם אפשר אחרת".
ארז: "הבנות של אורלי גרות אצלה כל הזמן והבנים אצלי רק יומיים בשבוע, ולכן יוצא שאני מגיע אליה הרבה יותר. זה גורם לי בעצמי להרגיש כמו ילד להורים גרושים שעובר בין בית לבית. אני תמיד צריך להיות עם סט של בגדים, ממש ילד גרוש. כשהתחלתי לעשות את זה התחלתי להבין איך ילדים להורים גרושים באמת מרגישים".
נחמד!
"מאוד. גם הייתה לי פעם סדנת בוקר מאוד גדולה, והגעתי לאורלי בחמישי בערב עם כל הציוד – מחברות, עטים, מחשב... בשביל לצאת מהבית במצב כזה אני חייב להכין רשימה מדויקת כי אני נוסע מכפר סבא לפתח תקווה ומשם לתל אביב, ודווקא באותו היום שכחתי את הג'ינס שלי בבית! נאלצתי לקום שעה אחת לפני בבוקר שגם ככה הוא עמוס, רק בשביל לנסוע להביא את הג'ינס שלי. אין לי הרבה בגדים ואם אני שוכח משהו, הלך עליי. זה לא כזה נורא, אבל יש בזה לפעמים התקלות ולצערי הג'ינס של אורלי לא עולה עליי".
אורלי ציינה קודם שאולי כשהילדים יגדלו תעברו לגור ביחד. אתה בעניין?
ארז: "אולי כשהבן השני של יתגייס או יעזוב את הבית או משהו כזה. נחשוב על זה ביחד, אבל אנחנו קודם כל מחכים שהילדים יצאו מהבית. אם תיפתח הזדמנות אחרת אז אנחנו נבחן את זה מחדש".
מהם היתרונות והחסרונות בלגור בנפרד?
ארז: "מבחינת יתרונות – אז קודם כל אין את החיבור הזה של כל הילדים בתוך בית אחד, לכל ילד יש את המקום שלו המוכר והבטוח. דבר שני, יש את החופש - אם עכשיו אורלי רוצה להיות עם עצמה ואני עם עצמי, אז אנחנו יכולים לעשות זאת, מבלי להרגיש על כך אשמה"
אורלי: "אם אני רוצה לצבוע את הקיר בירוק וארז לא מת על הרעיון, אני עדיין יכולה לעשות את זה כי זה הבית שלי. גם כשנעבור לגור ביחד יהיה לנו את החופש אני מניחה, אבל עכשיו יש גם את הגעגועים וזה אחלה".
ארז: "זה שאתה כל הזמן בבית הופך את זה למובן מאליו, והמובן מאליו לא עושה טוב לזוגיות. פה יש משהו שמאתגר את העניין קצת".
אורלי: "אני חושבת שזה מודל שיותר מדבר לזוגות בפרק ב', כי כל נושא העברת הילדים הוא באמת בעייתי, במיוחד כשהם בגיל ההתבגרות. הם החוליה החלשה בעצם, כי אנחנו אולי מסתגלים לשינויים האלה מהר, אבל הילדים הם אלה שבעיקר משלמים את המחיר".
ארז: "אני לא חושב שיש לנו המלצה גורפת לכך, אבל אני כן ממליץ לזוגות לדבר ולהגיע יחד להסכמה בנושא. אני כנראה הייתי ממליץ להם דווקא לגור ביחד, כל עוד אין את הבעיה של הילדים".
אילו טיפים הייתם נותנים לזוגות שחיים בנפרד?
ארז: "תקשורת טובה זה הדבר החשוב ביותר, ולהיות מסוגלים לקבל את הדעות אחד של השנייה. חשוב לי גם לציין שהרבה אנשים חושבים שאם גרים ביחד אז הזוגיות בטוחה, ואני חושב שזה עושה בדיוק את ההפך. לדעתי אם אתם לא גרים ביחד בכוח אבל עדיין חוזרים אחד לשנייה, זה מרגיש הרבה יותר בטוח מהמובן מאליו הזה שאתה כל הזמן איתי".
אורלי: "אני מסכימה עם ארז וחושבת שהרבה זוגות עוברים לגור ביחד כדי להרגיש ביטחון, במיוחד בפרק ב’. זה קורה כשהביטחון העצמי מתערער ואז לאנשים נוצר צורך בביטחון ממישהו אחר, ולכן הם עוברים לגור ביחד מהר מדי וזה לא תמיד נכון".
לא צריך לגור ביחד כדי לדעת שהזוגיות שלכם עובדת, ואם התנאים לא מאפשרים את זה ברגע זה, אין סיבה להילחץ ולעבור לגור ביחד בכל מחיר. גם למגורים בנפרד יש את היתרונות שלהם, כמו החופש והעובדה שמערכת היחסים שלכם לא הופכת למובנת מאליה. בסופו של דבר, מדובר בעוד דרך לנהל זוגיות. קצת אחרת, אבל נדמה שהיא עובדת לא פחות טוב מהאחרות.
