סיוטים והתנכרות מהסביבה: ילדים-חיילים מתקשים לשקם את חייהם
מיליוני ילדים חיים באזורי עימות, אלפים מהם נאלצים להתגייס לארגונים חמושים ולהשתתף בקרבות. ארגוני הסיוע של האו"ם מנסים לחלצם מהתופת ולשקמם, תהליך שאורך שנים. בפריז התכנסו השבוע לדיון בנושא
אלג'י סוואנה, בן 30 מסיירה לאון, חלק את זכרונותיו עם באי כנס בפריז, שעסק בילדים שחיים באזורי קונפליקט: "היו לי סיוטים זמן רב לאחר ששוחררתי. סבלתי מפלאשבקים של לחימה בשטח". הוא נאלץ להילחם מגיל 10 עם החזית המאוחדת המהפכנית של סיירה לאון. מספרם המשוער של ילדים שחיים באזורי עימות עומד על 246 מיליון ברחבי העולם.
עם זאת, התהליך עלול לארוך זמן רב. ילדים שנחטפים צעירים ומתחיילים בעל כורחם, לא זוכרים אפילו היכן הם גרים או בני כמה הם. כך שאנשי ועדת ההצלה נדרשים למחקר מאומץ כדי לשחזר את הפרטים - כך לדברי סטיוארט.
סוואנה סיפר כי תקוותו למצוא סביבה תומכת עלו עד כה בתוהו. "המשפחה האומנת שלי הכריחה אותי לעבוד בביתה, הייתי כמו עבד", סיפר. "אבל היה לי חלום - להמשיך בלימודים שלי", סיפר. בסופו של דבר הצליח להשיג מענק ולחזור לבית הספר.
התגייס בגיל 12: "המשפחה לא רוצה לדבר איתי"
הלימודים היו גם מה שהציל את אלברטו אורטיז (22) שהשתתף אף הוא בכנס בפריז. הוא סיפר על ילדותו בשכונת עוני בקולומביה. בגיל 12 הוא החליט להצטרף למחתרת פארק, וחשב כי כך יוכל לחלץ את משפחתו מהנצוקה הבלתי נסבלת שבה הייתה שרויה. "חשבתי שאני הולך לפתור את כל הבעיות שלי ולעזור למשפחה שלי כלכלית", אמר אורטיז. "במחתרת אמרו לי שאם אינני רוצה להמשיך בדרכם - אני יכול לעזוב, אבל מצאתי את עצמי במלכודת". אחרי שלוש שנים הוא הצליח להימלט וכעת נעזר בתוכנית ממשלתית לסיוע. אך קשריו המשפחתיים נותקו לגמרי. "אבי ואמי נפטרו בהיעדרי. שאר בני המשפחה שלי כבר לא רוצים לדבר איתי. הם פחדו ממני", העיד.
אורטיז לומד כעת לימודים פיננסיים באוניברסיטת סנטיאגו דה קאלי, ונעזר מבחינה חברתית במי שמסייעים לו להישמר מעברו. "אנשים כמוני סובלים מסטיגמות", אמר. "סיפרתי את הסיפור שלי לסטודנט אחד בלבד. אף אחד אחר לא יודע על כך".
הסיוע לילדים שלחמו בשדות הקרב והשבתם לקהילות המוצא שלהם - הוא תהליך ארוך ומורכב.
"ילדים-חיילים לשעבר נדחים פעמים רבות וגם נרצחים - בגלל מעשיהם האלימים", אמר מנואל פונטיין, מנהל תוכניות החירום של יוניצ"ף.
הארגון מנסה לשכנע מנהיגים דתיים מקומיים, שלהם יש השפעה מסוימת על חסידיהם, לברך על חזרתם של לוחמים לשעבר לחברה, "אבל זה לוקח זמן", אמר פונטיין.
בעקבות הכנס בפריז, הצטרפו תוניסיה, קזחסטאן ומינמאר ל-105 מדינות אחרות שכבר אימצו עקרונות והנחיות שניתנו ב-2007, בנוגע לשילובם מחדש של ילדים-לוחמים.
עשור לאחר מכן, יותר מ-65 אלף ילדים ניצלו משירות בצבאות ובמחתרות חמושות, על פי יוניצ"ף. אלפים אחרים עדיין לכודים במציאות האימתנית הזו ברחבי העולם.
לפנייה לכתב/ת 
