ברשות הטבע והגנים מודים: היתה טעות להתקדם עם הליך לבינוי באפולוניה
תוכנית הענק לבנייה באפולוניה שבהרצליה עדיין נדונה בביהמ"ש, אך בדיון שנערך לאחרונה הודו ברשות הטבע והגנים כי זו היתה טעות לתמוך בה כחלק מקידום הגן הלאומי. בדיון באולפן ynet האשים אחד ממתנגדי התוכנית: "הם מכרו את הטבע בכסף, תמורת 5,000 מ"ר שטחי מסחר". מנהל מחוז מרכז ברשות הטבע והגנים השיב: "הפיתוח מסייע כלכלית לשימור השטח הטבעי"
הקרב על אזור אפולוניה במערב הרצליה שמיועד לבנייה יימשך בשבועות הקרובים בבית המשפט , אולם כעת בצעד מפתיע מודים ברשות הטבע והגנים שטעו כשהסכימו להתקדם עם מתווה הבניה. בסרטון שצולם השבוע נשמע אורי נווה, מנהל מחוז מרכז, ברשות הטבע והגנים, אומר כי "זו היתה טעות אסטרטגית מבחינתנו, להתקדם תכנונית עם הליך תכנוני לבינוי לצורך הכרזת שטח ירוק". תוכנית הבנייה במקום הוגשה על ידי רשות מקרקעי ישראל בתמיכת עיריית הרצליה ורשות הטבע והגנים.
צבאי בר, קרקע מזוהמת, ו-3,000 דירות: מחלוקת אפולוניה
חרף ההתנגדויות: אושר פרויקט אפולוניה
נווה, שהשתתף בדיון באולפן ynet, הסביר את דבריו: "לא זאת בדיוק הכוונה בדבריי, כשאני אומר טעינו אני מתכוון שכשרשות הטבע והגנים מקדמת שטחים לשמורות טבע וגנים לאומיים היא צריכה לעשות אותם בנפרד מתוכניות בינוי. במקרה הספציפי הזה אנחנו הצטרפנו לתוכנית שהיתה מתוכננת בשטח, אני מזכיר, מדובר בשטח עיר, מדובר בשטח העיר הרצליה שבתוכה מתוכנן בינוי. יתכן שבסיטואציה הזאת אפשר היה להפריד בין התוכניות, בין בינוי לבין הגן הלאומי, אבל אנחנו במחשבה לאחור חשבנו שראוי שנקדם גן לאומי גם אם תהיה בשטח תוכנית בינוי".
אתה מדבר כאילו אתה מנהל המחוז במינהל מקרקעי ישראל ולא ברשות הטבע והגנים, זה לא מתפקידכם לדאוג לשטחים האלה?
"בדיוק בגלל זה אנחנו הצטרפנו לתוכנית. אנחנו מקדמים גן לאומי בשטח פתוח לטובת הציבור, כדי לחשוף בו את הערכים הארכיאולוגיים של האתר אפולוניה לצד בנייה, זה קורה במקומות נוספים, בראש העין ובמקומות אחרים. כשאנחנו מפתחים גן לאומי הציבור נהנה משטח פתוח, אנחנו חושבים שבמקרה הספציפי הזה הרצליה מקיימת בינוי עירוני, אני לא מסכים עם ההתנגדות של התושבים במקום שלא צריך לבנות שם".
אבל הגן הלאומי הזה לא כולל רק מבנים עתיקים, הוא כולל גם בעלי חיים שהמרקם הסביבתי שלהם משתנה.
"בדיוק בשביל זה אנחנו מקימים את הגן הלאומי, הוא נועד להגן על בעלי החיים והצמחים לצד העתיקות שנמצאות בו, שכאשר הבינוי יתחיל להתפתח יהיה להם לאן לעבור. אנחנו נעתיק צמחים מתוך השטח של הבינוי לתוך השטח של הגן הלאומי ובעלי החיים ימצאו בגן הלאומי מקלט והגנה מהשטח שנפגע".
אלון כרמלי, ממובילי המאבק נגד הבנייה, שהתארח אף הוא בדיון באולפן, אמר בתגובה לדברים: "אם הייתי מבקש ממך לנחש מי יוזם פרויקט לבניית מגדלי יוקרה על מצוק הים של הרצליה בשם פיתרון למשבר הדיור, היית מנסה לנחש ועונה רשות הטבע והגנים? אני מניח שלא. אז גם אנחנו הופתענו, שרשות הטבע והגנים לא רק שהיא תומכת בתוכנית היא יוזמת התוכנית.
אז מה האינטרס שלהם?
"הבטיחו להם במקור 5,000 מטר שטחי מסחר, למכור בנדנות, למכור מפות".
בשביל מה הם צריכים שטחי מסחר?
"כסף. הם מכרו את הטבע... הם לקחו 1,000 דונם של הפארק הירוק, הטבעי, הפראי, האחרון בגוש דן, הם מכרו אותו תמורת 5,000 מטר מרובע שטחי מסחר, אגב אנחנו התנגדנו והורדנו להם ל-800, ובתמורה לזה הם מכריזים על גן לאומי, כשקיים שם גן לאומי, על פיסה מאוד קטנה מתוך האלף דונם האלה, זאת אומרת פחות מ-100 דונם מתוך השטח הזה הוא המבצר, ואני מאוד נהנה לטייל שם עם הילדים שלי...".
"אנחנו טוענים שבעיר הרצליה יש המון מקום להתחדשות עירונית. בעיר הרצליה אפשר לבנות על שדה התעופה, פרויקט פי חמש יותר גדול, במקום שאין בו לא טבע, אין בעיה של מים מזוהמים, אין בעיה של תחבורה, אין שם התנגדויות, אין שום בעיה, יש לובי של מי שמחפשים אלטרנטיבה לשדה התעופה וצריך לפתור את זה, כי זה פתיר".
נווה השיב לדברים: "אלון לא רוצה בחצר האחורית שלו בניה ולכן הוא דוחק את הפיתוח למקומות אחרים. אנחנו מגנים על השטחים הפתוחים בכלל הארץ, זה הרי מגוחך להגיד שרשות הטבע והגנים היא גוף שמקדם בנייה.
"הרשות אכן יוזמת של התוכנית שבה מתוכננת שכונת מגורים לצד גן לאומי, הרשות אחראית אך ורק על הגן הלאומי, מי שיוזם את התוכנית זו רשות מקרקעי ישראל ואגב עיריית הרצליה לא מתנגדת לתוכנית, זו לא טענה נכונה".
-ובכל זאת, מה אתם הולכים לעשות עם שטחי המסחר? מה תמכרו?
"הפיתוח מייצר מענה כלכלי לתיפעול ותחזוקת השטח הפתוח כדי לשרת את הציבור בשטח פתוח איכותי ושמור. מודלים כלכליים כאלה כמו שאמרתי נמצאים בראש העין, שבהם הפיתוח מסייע כלכלית לשימור השטח הטבעי. זה מודל שאנחנו מנסים לבנות ביחד עם רשות מקרקעי ישראל באפולוניה וגם לגלות לך סוד, זה עובד".
קיצור תולדות המאבק
השטח של אפולוניה נמצא צפונית לשכונת נוף ים בהרצליה, בין כביש החוף לבין הים. באזור מתוכננת שכונת יוקרה ענקית בת 3,000 דירות, ובה גם שלושה בתי מלון ו-80 אלף מטר רבוע של שטחי מסחר ותעשיה, בצמוד לחוף הים ובתחומי הגן הלאומי אפולוניה. זאת, לצד גן לאומי עם שטחי ארכיאולוגיה ושטחי טבע פתוחים, בהם חיים כיום עשרות מינים של יונקים (ביניהם עשרות צבאים ארץ ישראלים) הנמצאים בסכנת הכחדה.
התוכנית נערכה על ידי אדריכל יאיר אביגדור בניהולה של חברת יהל מהנדסים, והוגשה כאמור על ידי רשות מקרקעי ישראל, בתמיכת עיריית הרצליה ורשות הטבע והגנים. התוכנית אושרה למתן תוקף בידי וועדה לקידום מתחמים מועדפים לדיור (הותמ"ל), שמטרתה לקדם תוכניות בנייה למגורים בהליך מזורז.
חלק מהתוכנית נמצא בשטח ששימש בעבר למפעל תע"ש (תעשייה צבאית). בעקבות זאת הורתה הוועדה לנקוט בסדרת פעולות שיבטיחו את הטיפול בקרקע המזוהמת ובשיקומה.
כצפוי קמו לתוכנית מתנגדים רבים, בהם ארגונים ירוקים ותושבי האזור, ועמותת "אדם טבע ודין" ותושבי הרצליה הגישו עתירה לבית המשפט במטרה לבטל את הפקדת התכנית. לטענת המתנגדים, מדובר בתכנית בלתי סבירה ובלתי מידתית באופן קיצוני, אשר תוביל לפגיעה קשה באיכות חייהם של העותרים תושבי האזור ושל תושבי השכונה העתידיים, וכן תנחית מכה קשה לערכי טבע ייחודיים המצויים בשטחה. לטענת העותרים, הותמ"ל, שהוקם תחת משבר הדיור, לא תוכל להתמודד עם הבעיות הסביבתיות הקשות העומדות על הפרק.
בעתירה נכתב, כי בשטח התוכנית פעל עד לאמצע שנות ה-90 מפעל תע"ש נוף ים אשר עסק בייצור חומרי נפץ, חומרי הדף לטנקים ומרגמות, תחמושת ואבקת שריפה, וסקרים שנעשו במקום במהלך השנים העידו על הימצאות זיהום כבד בקרקע ובמי התהום וכן על הימצאות של גזי קרקע בשטח. לטענת העותרים, טרם הפקדת התוכנית חלה חובה להשלים את הבדיקות והסקרים הנוגעים לזיהום המים הקרקע והיקפו.
בחודש נובמבר התקיים דיון בעתירה בבית המשפט המחוזי בתל אביב, ודיון נוסף צפוי בקרוב. כיום מתגוררים בהרצליה כ-117 אלף תושבים, והשכונה החדשה אמורה לגדיל את האוכלוסייה בעוד כ-20 אלף תושבים.
לפנייה לכתב/ת 
