ההערכה השגויה - יעלון אמר ערב המבצע: "אין סימן שחמאס מוביל להסלמה"
דו"ח המבקר חושף טפח מדיוני הפורום הסודי על צוק איתן. יעלון וגנץ העריכו בקבינט: "אין סבירות גבוהה להסלמה". ראש אמ"ן אמר ביום תחילת המבצע שבעזה "לא רוצים ללכת עד הסוף". נתניהו: "אני ושר הביטחון מוסמכים מהחוק לעשות מה שאנחנו רוצים". ראש המוסד ביקש: "תגדירו מטרה"
דו"ח מבקר המדינה בעניין מבצע "צוק איתן" שהותר היום (ג') לפרסום מאפשר הצצה להתנהלות הקבינט של ממשלת נתניהו הקודמת - לקולות ולכמה מהאמירות החשובות בפרוטוקולים, כשנתיים וחצי אחרי המלחמה האחרונה ברצועת עזה. בין היתר, המבקר מצביע על כך שבתקופה שנבדקה בביקורת, מכינונו של הקבינט ב-18 במרס 2013 ובמשך כשנה – עד 23 במרס 2014, לא התקיימו דיונים בקבינט לקביעת יעדים אסטרטגיים בנוגע לעזה.
לקריאת הדו"ח המלא:
דו"ח המבקר על צוק איתן -לסיקור המלא
נתניהו, יעלון וגנץ ידעו על המנהרות – ולא דאגו לתוכנית צבאית
פערי מודיעין וליקויים בשטח: כך נמנעה ישראל מלטפל באיום המנהרות
המבקר קובע: צה"ל לא ניטרל חצי מהמנהרות
בהעדר סנקציות, הטעויות יחזרו גם בעתיד / פרשנות
כבר בדיון הקבינט שהתקיים ב-24 במרס 2013 ושעסק בהצגת תמונת המצב בזירה הצפונית לשרי הקבינט החדשים, ציין נתניהו כי עזה הופכת להיות איום אסטרטגי על ישראל. בדיון אחר שסקר את הזירה הפלסטינית כעבור כשבוע וחצי, ב-3 באפריל, ציין כי "עזה הפכה להיות איום של ממש על המדינה".
בדיון קבינט מ-13 במרס 2014 נוכח הסלמה מעזה, ציין בנט כי "אנחנו נעדרי אסטרטגיה". השר להגנת העורף דאז, גלעד ארדן, ציין כי "בשנה שאני חבר בקבינט כאן, לא התווסף לי ולו רסיס של מידע שיכול לאפשר לי קבלת החלטות על מדיניות בטווח הארוך".
לשאלת היעדים האסטרטגיים בעזה נדרשו שרי הקבינט תוך כדי הלחימה. הסוגייה עלתה כבר בדיון הקבינט יום אחרי פתיחת המבצע, ב-8 ביולי 2014. לשאלת בנט מה צריך לעשות, השיב ראש המוסד לשעבר תמיר פרדו כי "אני מגדיר לכם את הבעיה. אתם דרג מדיני, לא אני. אתם צריכים להגדיר את המטרה".
לפיד ציין כי "אף פעם לא קיימנו אפילו דיון אם אנחנו רוצים ששלטון חמאס בעזה יימשך". השר לנושאים אסטרטגיים ולענייני מודיעין לשעבר, יובל שטייניץ, ציין כי "אנחנו מתמקדים בטקטיקה ובורחים פעם אחר פעם, שנה אחר שנה – כבר תשע שנים שאנחנו בורחים מהמציאות האסטרטגית שמתהווה לנגד עינינו".
יעלון העיד בפני צוות הביקורת כי "תפקידו של הקבינט הוא בעיקר לדון מבעוד מועד – ולא בעת לחימה – בתרחישים שונים ולמפות את מצב הסיום. הקבינט אמור לעסוק בשאלות מדיניות. דיונים כאלו לא התקיימו בקבינט ההוא".
דיוני הקבינט בנושא האיומים מעזה
בביקורת עלה גם כי מידע רלוונטי שהיה משמעותי לגבי אפשרות של שינוי לרעה במצב בעזה והסלמה, ועלה בדיונים פנימיים של מערכת הביטחון, לא הובא במלואו לידיעת שרי הקבינט.
בדיון פנימי בצה"ל שהתקיים ב-8 במאי 2014 סיכם הרמטכ"ל לשעבר, רב-אלוף בני גנץ, כי "רצועת עזה נמצאת בפוטנציאל אסטרטגי לנפיצות בטווח הקרוב. המציאות הנוכחית מצביעה על מגמת הסלמה הולכת ומתקרבת", והנחה על "היערכות למוכנות מלאה בתחילת חודש יולי". מבקר המדינה העיר לשר הביטחון לשעבר יעלון ולרמטכ"ל לשעבר גנץ כי בשלושה דיוני קבינט בחודש יוני 2014, שבהם הוזכרה עזה, לא הוצגה בפני שרי הקבינט אותה "מגמת הסלמה הולכת ומתקרבת".
בדיון קבינט מ-16 ביוני בעקבות חטיפת שלושת הנערים והיציאה למבצע "שובו אחים" שאל נתניהו את גנץ אם "מה שקורה ביהודה ושומרון יפעיל את עזה?", וגנץ השיב: "אני חושב שלא בסבירות גבוהה". עם זאת, בדיון בצה"ל כעבור שלושה ימים סיכם סגן הרמטכ"ל דאז, אלוף גדי איזנקוט, כי הנחת העבודה היא "סבירות להתדרדרות ברצועת עזה במהלך שנת 2014".
בדיון קבינט מ-22 ביוני אמר יעלון כי "לגבי רצועת עזה - אין סימן שהחמאס מוביל להסלמה". יומיים לאחר מכן, ב-24 ביוני, כתב מתאם פעולות הממשלה בשטחים דאז, אלוף יואב (פולי) מרדכי, לבעלי תפקידים בצה"ל ובהם ראש אמ"ן לשעבר, אלוף אביב כוכבי, כי "רצועת עזה עוברת תהליך מתפתח ומחריף של מצוקה, שהגיעה לנקודה חסרת תקדים. מגמה זו מואצת בחודשים האחרונים וצפויה להשפיע על היציבות הביטחונית ברצועה ומשכך על המצב הביטחוני בדרום". המבקר העיר כי הדברים לא הובאו לידיעת הקבינט. בדיון קבינט שהתקיים למחרת, ובו נכח כוכבי, ציין יעלון כי "חמאס מאוד חושש מהסלמה ומאוד לא רוצה הסלמה".
בדיון קבינט בבוקר פתיחת המבצע, ב-7 ביולי 2014, ציין ראש אמ"ן לשעבר כי לדעתו בעזה לא רוצים "ללכת את הדרך עד הסוף". גם גנץ ציין, לגבי רצועת עזה, כי "אני לא חושב שהם רוצים בהסלמה רחבה".
בנט העיד בפני צוות הביקורת כי הוא "לא זוכר שאפשרות הסלמה בעזה עלתה במהלך השנתיים שבהן הוא חבר הקבינט, ובטוח שלא עלתה בצורה חריפה שהעלתה את הנושא למודעותו". ארדן העיד כי "לפני מבצע 'שובו אחים' לא התקיים, למיטב זכרוני, דיון בקבינט שבו התריע צה"ל על אפשרות הסלמה בעזה". גם ליברמן העיד כי לפני "צוק איתן" הוא "לא ידע על האפשרות להסלמה".
בצה"ל הגיבו לטיוטת הדו"ח כי "הן הערכות המודיעין בנוגע למצב הביטחוני בעזה והן ההיערכות המבצעית של צה"ל הובאו לידיעת הדרג המדיני באמצעות מסמכי אמ"ן ובאמצעות הצגות בדיוני הקבינט". עוד אמרו בצה"ל כי "אין זה סביר לצפות כי כל אמירה המובאת במסגרת פנים צבאית תדווח מייד בדיון הקבינט הסמוך".
ה"התרעה האסטרטגית"
לפי מסמכי שב"כ, כבר כמה חודשים לפני מבצע "צוק איתן", הצטבר מידע התרעתי, שהופץ בין היתר לאמ"ן, על פעילות עוינת משמעותית שמתוכננת מעזה לעבר ישראל.
בפגישת עבודה בין נתניהו לבין ראש השב"כ לשעבר יורם כהן, שהתקיימה בתחילת יוני 2014 עדכן ראש שב"כ על המשך פעילות זו בעזה, ושיש אפשרות שלא ניתן יהיה לדעת מתי היא תתרחש. נתניהו הנחה את ראש המל"ל לשעבר כי "צריך להגיד היום לקבינט שיש הכנות בקשר לפעילות שיכולה לצאת לפועל. חשוב להגיד את זה".
בפועל, עדכן צה"ל את הקבינט רק בתחילת יולי 2014 על הפעילות המתוכננת – ולא באותו היום כפי שהנחה נתניהו. ראש המל"ל לשעבר יוסי כהן השיב לצוות הביקורת בתשובה לשאלה מדוע לא נמסר המידע לקבינט כבר ביום שבו הנחה ראש הממשלה, כי "עוד אין התרעה בפועל – חבל לעדכן את הקבינט, זה כנראה מוקדם מדי".
המזכיר הצבאי לשעבר זמיר העיד בפני צוות הביקורת כי "מי שמעלה התרעות זה אמ"ן. אז ראש הממשלה אמר משהו בפגישת עבודה מול ראש השב"כ ואחר כך זה שונה". נתניהו עצמו אמר לצוות הביקורת כי "אני יכול גם לשנות את דעתי. אם אני קבעתי שזה חשוב, אז יכול להיות שקבעתי באותו יום שזה פחות חשוב".
בדיון קבינט מ-16 ביוני 2014 בעניין הערכת מצב וגיבוש מדיניות ישראל בעקבות חטיפת שלושת הנערים ציין ראש אגף המבצעים לשעבר, אלוף יואב הר אבן, לגבי הערכתו בנוגע להסלמה אפשרית מעזה, כי "בלי להיכנס לפרטים, איזו שהיא (פעילות) שאנחנו מזהים". נתניהו קטע את דבריו בשאלה "הפעילות, זה...?", ואלוף הר אבן השיב "זה ברצועת עזה". גנץ הוסיף "זו ההתרעה שאתה מכיר". בשלב זה התערבו גם בנט ויעלון וציינו כי "הפורום יותר מדי גדול", ונתניהו הנחה: "טוב, הלאה".
המבקר העיר כי מעבר לחילופי הדברים בדיון הקבינט האמור ב"קודים", שמהם לא ניתן היה להבין על מהות הפעילות המתוכננת והשלכותיה, לא נמסרו פרטים נוספים לקבינט.
בדיון הקבינט מתחילת יולי 2014, שכונס בשעות הלילה לצורך מסירת עדכון על הפעילות המדוברת, פתח נתניהו את הדיון באומרו "לפני שמונה דקות קיבלתי (מידע) משר הביטחון ומראש השב"כ, לא היה לי את (המידע ההתרעתי) הזה קודם לכן", ואז הנחה את ראש השב"כ לשעבר לעדכן את שרי הקבינט על כך.
יעלון העיד בפני צוות הביקורת כי לפני תחילת יולי 2014 "לא הייתה התרעה, אלא רק הבנה שיש חשש (לפעילות). רק כשהייתה התרעה, הובא הדבר לידיעת הקבינט".
משרד ראש הממשלה הגיב לטיוטת הדו"ח כי "יש מספר עצום של ידיעות מודיעיניות בכל זמן נתון, שאינן מבשילות לכדי 'התרעה' שמחייבת החלטה אסטרטגית. בדרך כלל הידיעות הללו לא מוצגות בפני הקבינט, וגם אין זה תפקידו של הקבינט לדון בידיעות מעין אלו".
איום המנהרות בדיוני הקבינט
מהדו"ח עולה כי נתניהו עסק באיום המנהרות פעמים רבות במסגרת דיונים פנימיים עם מערכת הביטחון ועם גורמים אחרים, והכיר את האיום ואת מגבלות הטיפול בו עוד לפני כינון הממשלה ה-33 במרס 2013. עם זאת, בדיוני הקבינט האיום לא הודגש.
כבר ב-31 בינואר 2013, במסגרת פגישת עבודה בין ראש השב"כ לשעבר לנתניהו, מסר כהן כי "יש מנהרות שהן לכיוון ישראל, כלומר בתוך שטח ישראל". בסיכום של שב"כ לפגישה נכתב כי כהן עדכן את נתניהו על מנהרה שנחשפה "לאחרונה בתוך שטח ישראל. מדובר במנהרה אשר החלו בחפירתה לפני שנים ואף הופצצה על ידי כוחותינו כמה פעמים".
בפגישה מסר כהן לנתניהו עוד כי פעילות אווירית נגד המנהרות היא חלקית בלבד, ובמכתב מ-21 במרס 2013 בנושא "איום המנהרות ההתקפיות ברצועת עזה" כתב כי "בעזה נוטים לחזור לאתרי חפירות שהופצצו". בפגישה במאי 2013 אמר כהן לנתניהו כי תקיפה אווירית של מנהרות היא בעייתית.
בדיון קבינט מ-24 במרס 2013, שעסק בהצגת תמונת המצב בזירה הצפונית, ציין נתניהו שיש עשרות מנהרות כאלו מעזה. ב-12 במאי 2013, התקיים בקבינט דיון שעסק, בין היתר, בתוכנית הרב-שנתית לבניין הכוח של צה"ל לשנים 2017-2013. בדיון הוזכר נושא המנהרות במשפט אחד על ידי גנץ, שאמר: "מעזה יש איום התקפי, הוא לא איום מתקפתי, עם איזה (עשרות) מנהרות. אנחנו יודעים על אחרות, לא מצליחים למצוא אותן בינתיים". הרמטכ"ל הוסיף כי "אין להן משמעות של יכולות גדולות מדי, זה מאות אנשים מסודרים שבאים לפשוט ולתקוף".
ב-16 במאי 2013 אמר ראש השב"כ לנתניהו בפגישת עבודה כי "היקף המנהור שנמצא ברצועת עזה הוא אדיר". בדיון קבינט שהתקיים ב-19 במאי 2013 בנושא "הצגת תמונת מצב של האיומים הצבאיים", ציין רח"ט מחקר לשעבר באמ"ן, תא"ל איתי ברון, את איום הרקטות כשהתייחס לרצועת עזה – אולם, איום המנהרות לא הוזכר כלל. צה"ל הגיב לטיוטת הדו"ח בהקשר זה ומסר כי התעצמות חמאס לא הוזכרה בדיון משום שהוא "לא עסק כלל בזירה הפלסטינית או ברצועת עזה".
בסוף ינואר 2014 עדכן ראש השב"כ את נתניהו כי "מתוך סך המנהרות הנחפרות אנחנו יודעים לומר בסבירות גבוהה מאוד (שכמה) כבר נמצאות בתוך שטח ישראל. האיום הזה הוא איום אסטרטגי לדעת כל הגורמים". איום המנהרות הוזכר בדיון קבינט מ-16 בפברואר 2014 כאשר הועלה על ידי גנץ ולאחר מכן על ידי ראש השב"כ לשעבר. המבקר העיר כי האיום לא הוצג באופן מפורט, על מלוא היקפו, משמעויותיו והפערים שהיו לצה"ל בנוגע אליו. הערה זו של המבקר חוזרת גם לגבי דיונים נוספים שהתקיימו בהמשך, והוא טוען בנוסף ששרי הקבינט לא דרשו הבהרות או פרטים נוספים בנושא.
בדיון קבינט מ-30 ביוני 2014 בעניין מבצע "שובו אחים", שבו הובאה לאישור הקבינט הצעה לתקיפה אווירית חריגה בעזה, ציין בנט כי "יש היום עשרות מנהרות שקיימות, שמחברות בין עזה לדרום הארץ. המנהרות נועדו לחטיפה. זה פיגוע אסטרטגי שרק ממתין למימוש". בסיום הדיון אמר נתניהו כי "יש כאן דבר מרכזי שהועלה על ידי נפתלי (בנט), ולדעתי אנחנו צריכים לבחון אותו ולהיערך אליו. הנושא של המנהרות שדיברנו עליו לפני הקבינט הוא איום ממשי על מדינת ישראל. זה לא יכריע אותנו, אבל ייתן לנו מכה איומה". בדיון הנחה נתניהו את יעלון: "הטיפול במנהרות, שהוא מכשיר מאוד אפקטיבי עבור האויב בעזה, וכפי שמסתמן אולי לא רק בעזה, הוא דבר שראוי להכנה כיעד לטיפול. אני מבקש תוכנית, צריך לראות איך אנחנו מטפלים בחיסול מערך המנהרות".
בדיון הקבינט הבא, בתחילת יולי, העיר בנט כי צה"ל היה אמור להציג בדיון פעולה נגד המנהרות ושאל: "האם צה"ל יציג לנו הערב את החלופות המבצעיות לעזה?". נתניהו השיב ש"אני חושב שהם רוצים להתדיין בתוכם", ובנט ענה: "אני חשבתי שזה היה שיעורי בית מאתמול".
בדיון קבינט נוסף מתחילת יולי ביקש בנט "לראות מה נדרש כדי לשלול את יכולת המנהרות ויכולת ירי הטילים". יעלון השיב כי "יש כמה אפשרויות ואנחנו נדון בינינו לבין עצמנו קודם כל". בנט שאל שוב אם יש "תוכנית לגבי המנהרות", ויעלון ענה "ודאי" וציין כי "הייתה הצגה של כל התוכניות האופרטיביות". על כך השיב בנט "אני לא זוכר שהציגו לנו דיון לשלילת המנהרות", ואז התערב נתניהו ואמר כי "הסמכות של הקבינט היא הסמכות של ראש הממשלה לקבוע את דיוני הקבינט. הדבר שלא הוצג פה כי זה לא עמד על הפרק, לא הוצגה פה תוכנית או אפשרויות לטפל בבעיית המנהרות, ואני חושב שזה חשוב להציג, משום שזו הבעיה שעומדת לפנינו". גנץ ציין: "כפי שנתבקשנו, מחר נבוא ונציג הרבה מאוד ורסיות של להתגנב למנהרות".
בדיון הקבינט מבוקר פתיחת מבצע "צוק איתן" ב-7 ביולי 2014 אמר יעלון כי צה"ל שיבש ואולי אף סיכל שימוש במנהרה, והוסיף: "אני לא רואה מוכנות או התכוננות כזאת למנהרות אחרות".
נתניהו אמר בדיון הקבינט ביום היציאה למבצע כי מטרת הפעולה הצבאית בעזה היא "שיבוש המנהרות לאפשרות של תקיפה מיידית. אם אנחנו נצטרך לתת טיפול כולל למנהרות, אנחנו צריכים להיערך גם לאפשרות של הרחבת המערכה". בהערכת מצב שקיים יעלון באותו יום הוא הנחה "להכין תוכנית אופרטיבית למהלך קרקעי לפגיעה במנהרות".
בדיון הקבינט למחרת שאל בנט "האם תקיפה אווירית מקשה אחר כך?", בהתייחסו לפעילות נגד המנהרות. גנץ השיב: "היא מקשה במידה מסוימת". עם זאת, המליצו יעלון וגנץ על המשך התקיפות האוויריות תוך היערכות לפעולה קרקעית. בדיון קבינט מ-5 באוגוסט אמר גנץ כי "אילו לא היינו תוקפים את (המנהרות), היינו מקצרים את הזמן (של הטיפול במנהרות)".
לפיד העיד בפני צוות הביקורת כי "חברי הקבינט החדשים לא היו מודעים להיקף המלא והמשמעותי של איום המנהרות. כשראש הממשלה כינס את הקבינט, ערב המבצע, ואמר שנוצר איום אסטרטגי – זו הייתה הפעם הראשונה שאיום המנהרות הוצג כאיום העיקרי".
בנט העיד בפני צוות הביקורת כי מתחילת כהונתו בממשלה ועד למבצע "נושא המנהרות לא עלה. השרים לא ידעו שזהו נושא בעייתי וחשוב". לדבריו, החל להתעניין בגזרת הדרום במהלך מבצע "שובו אחים" ו"מפגישות שקיים עם בעלי תפקידים לשעבר בצה"ל הוא התוודע לאיום".
לא ברור מה בכלל תפקיד הקבינט
דו"ח המבקר קובע כי סמכויות הקבינט, לרבות השאלה אילו נושאים נתונים להחלטתו, אינם מוסדרים ומעוגנים. הדבר גרם, בין היתר, לתהיות, לרבות בקרב שרי הקבינט, בנוגע לתפקיד הקבינט בניהול מבצע "צוק איתן".
במהלך דיון הקבינט מ-8 ביולי 2014, יום לאחר תחילת המבצע, שעסק, בין היתר, באישור החלטה לגבי המשך פעילות צה"ל בעזה, אמר נתניהו כי "אני ושר הביטחון מוסמכים בלאו הכי מהחוק לעשות מה שאנחנו רוצים". שר החוץ לשעבר, אביגדור ליברמן, שאל: "למה צריך בכלל לצאת בהחלטה?", ונתניהו השיב "אנחנו לא מוציאים מכאן שום החלטה, לא מפרסמים כלום, אנחנו צריכים מסגרת משפטית לפעולה". כשבוע לאחר מכן, בדיון הקבינט מ-15 ביולי 2014, אמר נתניהו כי "אני אבקש מהקבינט להתכנס אם אנחנו הולכים לעשות פעולה קרקעית. אחרת אני לא צריך לכנס את הקבינט".
לפיד העיד בפני צוות הביקורת כי "הדבר הבולט ביותר הוא שעבודת הקבינט אינה מוגדרת. לא ברור אם זה גוף מייעץ או מחליט". השר לביטחון הפנים לשעבר, יצחק אהרונוביץ', אמר כי "רוב ההחלטות כבר מתקבלות בין צה"ל לבין ראש הממשלה ושר הביטחון עוד טרם כינוס הקבינט". ארדן אמר לצוות הביקורת כי "לא ברור מה חובתו של ראש הממשלה לשתף את הקבינט במידע מסוים".
ליברמן העיד כי "הדיונים בקבינט הם ל'הוצאת קיטור'. כל דיון מתחיל בשלב התשה שהוא שמיעת סקירות ארוכות של צה"ל הנמשכות שעות, ואז שר הביטחון מדבר – ולאחר מכן כל שר מתבטא ללא תכלית, ללא סדר יום ובלי שברור מה מטרת הדיון עוד מתחילתו".
נתניהו הבהיר לצוות הביקורת ביולי 2015 כי "הקבינט צריך לקבל את ההחלטות המרכזיות. תפקידו הוא לא לנהל את המלחמה ואת המיקרו-טקטיקה. לא כל דבר הובא להכרעתם, ובצדק". עוד אמר נתניהו כי הוא חושב שלחלק מהשרים "יש אולי ציפייה או הבנה לא נכונה של תפקיד הקבינט".
בתגובה לטיוטת דוח הביקורת מסר יעלון בנובמבר 2016 כי "טענות חלק מהשרים לגבי אי עדכון או הטענה שאינם יודעים אם הקבינט הוא פורום מחליט או מייעץ מצביעות, לצערי, על חוסר רצינותם של שרים אלה, ואי השקעתם בקריאת החומר המוכן להם".
