במקום לקשקש, תגדירו יעדים / מליניאק
חבל שבספורט אין Waze: בתחום בו חוסר בהירות מקשה על קבלת החלטות, היה נחמד להשתמש באפליקציה שנותנת את המצב המדויק ואופציות לסגור את הפער. במקום משפטים כמו "מקווים להשיג תוצאה טובה", קבוצות צריכות לסמן מטרות ברורות
רוב האפליקציות נותנות תשובות, ו־Waze הצליחה בענק, כי המפתחים ידעו לשאול את השאלות הנכונות. בתחומי הניהול והספורט ישנם לא מעט מצבים של חוסר בהירות המקשים על קבלת ההחלטות. קבוצה מנצחת ופתאום מתחילה להפסיד. קבוצה מחתימה שחקן שיש לו רקורד מצוין בקבוצות אחרות, והוא נכשל בפעולות פשוטות. למה קבוצה אחת משקיעה כסף קטן ומצליחה, וקבוצה שנייה משקיעה כסף גדול ונכשלת.
ה־Waze כשיטה תעזור לכם לקבל החלטות. שאלו את עצמכם שתי שאלות. הראשונה: לאן אני רוצה להגיע בדיוק? תשובה: סמנו מטרות. לא קשקושים כמו "אני מקווה להשיג תוצאה טובה", כי אין "תוצאה טובה". לפעמים הפסד 1:0 יעלה אותך לשלב הבתים בליגת האלופות, לפעמים ניצחון 0:1 לא יספיק בשביל להישאר בליגה. מטרה צריכה להיות מדויקת, חדה ומדידה.
בעידן בו השעון במשחק כדורסל מראה דיוק של עשיריות שנייה, ושופטים נעזרים בווידיאו לקבוע אם סל נקלע בזמן החוקי, שחקן, מאמן או מנהל לא יכולים להתנהל "בערך". מסירה שמגיעה לידיים או לרגליים של שחקן באיחור של חצי שנייה יכולה להיות ההבדל בין ניצחון שמוביל לעונה נפלאה לבין הפסד שיעלה בהפסדים של מיליונים. יש לכם מטרות מדויקות?
משחקים פוקר
השאלה השנייה שכדאי שתשאלו את עצמכם: איפה אני נמצא באמת? נכון שלפעמים קשה לדעת איפה אנחנו נמצאים באמת, כי הכל משתנה במהירות. אבל בלי האינפורמציה הזאת קשה לקבל החלטות. עומרי כספי עשה קריירה מדהימה ב־NBA. העתיד נראה מבטיח, פתאום הגיע לסקרמנטו מאמן חדש, הושיב אותו על הספסל, שלח אותו בטרייד לניו־אורלינס פליקנס, במשחק הראשון נשבר האגודל, כספי שוחרר, והעתיד הפך למעורפל.
הפועל באר־שבע עשתה עונה נפלאה באירופה. ניצחונות על אינטר, סלטיק, אולימפיאקוס, 10 נקודות פור על מכבי ת"א. השחקנים אלילים, המאמן גאון. תוך כמה חודשים הפער בפסגה הלך ונעלם, הפסד בית לבשיקטאש סיים את המסע המופלא באירופה, מאור בוזגלו עם רגל בחוץ, כל משחק ליגה הופך למלחמת עולם. צריך לחשב מסלול מחדש.
במכבי ת"א בכדורסל עשו העונה כמעט כל מה שהיו יכולים – כולל הגדלת התקציב. עשו טעויות, ניסו לתקן אותן, כל הכבוד שהם לא מוותרים. בשיא הבלגן הצליחו להתארגן בזמן הנכון ולקחו גביע נגד הסיכויים. הגביע כבר בארון, יש פער מבטיח בצמרת הליגה, עונת היורוליג לפרוטוקול, מה עכשיו?
הפועל ירושלים התמקדה העונה באירופה, ועד עכשיו הצליחה. זה לא אומר שהיא יכולה להרשות לעצמה להפסיד גביע ושמונה משחקי ליגה מתוך 19. מועדון רציני לא חי או־או, אלא גם־וגם־וגם. אפשר לוותר בטווח הקצר בשביל להרוויח בטווח הארוך, השאלה היא מה הסיכון? אם כבר מקריבים משחקי ליגה, תעשו את זה בשביל לקדם את רפי מנקו. שלחו אותו לאילת, ונשארו בלי מספיק ישראלים.
אילו בירושלים היו יודעים לאן הם רוצים להגיע בדיוק ואיפה הם נמצאים באמת, הם לא היו מפסידים גביע בבית. בגמר גביע צריך להגיע בשיא הכושר, פיאניג'אני צלע את חצי הגמר. משחקים פוקר על האלתורים של קרטיס ג'רלס, שחקנים סביבו איבדו את הביטחון. רכז נוסף זו מחשבה בכיוון הנכון.
חוזרים על אותה טעות
בפברואר 2016 נערכה פגישה בין שרון דרוקר ליצחק פרי, יו"ר מכבי ראשל"צ. פרי התלונן שהקבוצה לא מתפקדת, דרוקר טען שהקבוצה שנבנתה היא מצוינת. הפסד למכבי ת"א ב־15 באפריל, ודרוקר נשלח הביתה. במקומו הגיע אריק שיבק שפוטר מאילת אחרי עונה מדהימה, והצעיד את ראשל"צ לאליפות היסטורית.
בפברואר 2017 התקיימה שיחה בין פרי לשיבק. פרי ציפה שהמאמן שהביא לו אליפות בקיץ יתפטר ויחסוך לו כמה משכורות. שנת הלימודים מתחילה ב־1 בספטמבר, החגים מגיעים באוקטובר, ובמארס־אפריל פרי מפטר את המאמן. נכון שלא את כל המאמנים הוא פיטר, רק את צביקה שרף, שרון דרוקר, אריק שיבק, פיני גרשון, אפי בירנבוים, ויסלחו לי אלה ששכחתי אותם.
שיבק יכול לבוא בטענות רק לעצמו. מי לוקח או ממשיך לאמן קבוצה אחרי עונת אליפות? רוב האלופות, להוציא מכבי ת"א, נופלות בעונה שאחרי. שחקנים עוזבים, המוטיבציה יורדת, בעל הבית תופר חליפות וחי בסרט – ואז מתחילות הצרות.
כשמאמן טועה מפטרים את המאמן. כששחקן טועה מפטרים את המאמן. וכששופט טועה... מפטרים את המאמן. מותר לטעות, אבל לא לחזור על אותה טעות פעמיים. שיבק ניצח את מכבי ת"א בשלושה משחקים רצופים והגיע לגמר עם קבוצה בינונית כמו אילת. בפעם השנייה ניצח את ירושלים בארנה והביא לקבוצה בינונית כמו ראשל"צ אליפות.
נהדר שבכל עונה יש אלופה שונה, אבל אסור להתבלבל: לפרי היו שלושה זרים נפלאים: כריס רייט, מארק ליונס ודריל מונרו (שהביא לו שרון דרוקר!), הרכז הישראלי הטוב בליגה אבי בן־שימול (שמושבת לסירוגין העונה), ויום קליעה חד־פעמי של שון דוסון (שעשה בפלייאוף 2 מ־20 לשלוש, במשחק האליפות 5 מ־7, ובשני ההפסדים האחרונים 1 מ־6 מחוץ לקשת). המסקנה: אם המאמן שהביא אליפות לא מסוגל לנצח את נהריה והפועל ת"א, כנראה שהוא איבד את "זה". הגיוני, לא?
זכותו של יו"ר לפטר מאמן. את מי רציתם שיפטר, את שון דוסון שלא עשה הכנה לעונה עם הקבוצה ולא שיחק תשעה משחקים בגלל פציעה? את צ'ארלס תומאס שהממוצע שלו בקריירה 16.8 נקודות, והעונה עושה רק 9.8? לטחון למאמן כל המשחק באוזן ולתפוס את הראש כששחקן מחטיא ליי־אפ, לא מוסיף ביטחון, לא למאמן ולא לשחקנים. שיבק אשם כי בזכות האליפות שהוא הביא פרי טוען שהשיטה עובדת – פיטרתי מאמן ולקחתי אליפות, מה אתם מבלבלים את המוח?
פרי מאמין שאם הוא ישב ליד מאמנים גדולים, הוא "יודע כדורסל". יכול להיות שהוא צודק. אני מציע שינהל בעצמו משחק אחד. רק אחד. שירגיש את ההבדל בין לדעת מה צריך לעשות לבין לעשות, ונראה פעם אחת מה הוא באמת יודע. אם רוב המאמנים הבכירים בישראל לא מספיק טובים בשבילו, אולי הבעיה היא אצלו?
לפנייה לכתב/ת 
