סטודמאייר: "פה זה הבית שלי"
רגע לפני המשחק הראשון בסדרת רבע גמר היורוקאפ (20:15, ישיר בערוץ 20) כוכב הפועל ירושלים מחכה בקוצר רוח לתעודת הזהות, מתלונן על השיפוט בישראל, אבל ממוקד מטרה באירופה: "כדי להגיע ליורוליג אנחנו חייבים לשחק הכי טוב שאפשר, וזה מתחיל הערב מול גראן קנאריה"
אומרים שזרים המגיעים לישראל ומצהירים כעבור תקופה קצרה שהם מרגישים בבית בדרך כלל מבלפים כדי להתחבב על כולם. המקרה של אמארה סטודמאייר בהפועל ירושלים שונה לחלוטין.
הסנטר האמריקאי, שהחליט לסיים קריירה בת 14 שנים ב-NBA - שבמהלכה השתתף בשישה משחקי אולסטאר, נבחר לרוקי השנה (2003) ולחמישיית השנה (2007) - כדי לעבור לישראל, מרגיש כאן באמת הכי בבית שאפשר.
"הרקע הרוחני שלי גורם לי להיות מחובר מאוד לעיר", מספר סטודמאייר, שבקרוב יסגור חצי שנה בארץ, בראיון בלעדי ל"ידיעות אחרונות" ו-ynet ספורט. "ירושלים היא העיר הכי קדושה בעולם ואני מחובר אליה מאוד. מ-2010 הבעתי עניין לשחק במועדון הזה, ומדובר בחלום שהתגשם".
עד כמה ההצהרה הזו רצינית? אם לא יקרו דברים בלתי צפויים, בקרוב אמור הסנטר לקבל את תעודת הזהות שלו. את תהליך האזרוח החל עוד בארה"ב, ובשבועות האחרונים הוא סיים להעביר את כל המסמכים הדרושים למשרד הפנים. "מאוד חשוב עבורי לקבל את האזרחות, כי פה זה הבית שלי", אומר הסנטר האדום. "העברתי את מרכז חיי לכאן".
קבוצתו עברה לא מעט טלטלות העונה. בליגה הישראלית רשמה כבר תשעה הפסדים, והייתה רחוקה מלהזכיר את הקבוצה של השנתיים הקודמות. מצד שני, באירופה המצב הרבה יותר טוב. הערב (20:15, שידור בערוץ 20) בארנה, תחל ירושלים את דרכה ברבע גמר היורוקאפ, מול גראן קנאריה הספרדית בסדרת הטוב מ-3. את יתרון הביתיות סידרה לעצמה בזכות היכולת המצוינת בשלב הטופ 16.
"מדובר ביריבה קשה שתספק לנו הרבה מאוד אתגרים", אומר סטודמאייר. "יש להם התקפת מעבר מצוינת והם לוחצים חזק בהגנה. נהיה חייבים להיות חכמים יותר כדי לעבור אותם".
לעומת ההתאקלמות הקלילה באווירה הישראלית, מבחינה מקצועית לסטודמאייר היה קשה מאוד. במשחקיו הראשונים הוא לא הצליח לבוא לביטוי, ישב לא מעט על הספסל והיה קשה לפספס את הבעת התסכול על פניו. "הכדורסל בישראל שונה לחלוטין מה-NBA", הוא מסביר. "החל מחוק חסימות הזריקות לסל של כדור שעבר את שיא הגובה, דרך חוק שלוש השניות בצבע לשחקן הגנה, שקיים בארה"ב וכאן לא, ועד לשמירה אחד על אחד. וזה רק על קצה המזלג".
התסכול של סטודמאייר התבטא כמה פעמים גם במהלכים על המגרש. למשל, העבירה הבלתי ספורטיבית על ניצן חנוכי ממכבי ראשל"צ, שחייבה הרחקה, או הצעד הפרובוקטיבי, כשהביא לשופטי המשחק את משקפיו, אחרי שיצא בחמש עבירות מול מכבי אשדוד.
אבל מה שקרה בשבוע שעבר במשחק החוץ באילת היה החמור ביותר. סטודמאייר הורחק אחרי שתי עבירות טכניות, קבוצתו הפסידה 62:55, ואחרי המשחק הוא כתב בחשבון האינסטגרם שלו: "הייתי עד היום לשיפוט הגרוע אי-פעם. השופטים הישראלים חייבים לבחון את עצמם, זאת דרך טובה להרחיק כוכבים גדולים מישראל".
באיגוד הכדורסל דרשו התנצלות כדי למנוע את העמדתו לדין, ורגע לפני שהגיע הדד-ליין הגיש הסנטר את המכתב בו הביע חרטה על דבריו. "המשחק פה הרבה יותר פיזי, במובן הרע של המילה, ממה שהורגלתי אליו", אומר סטודמאייר. "בספורט הזה יש הרבה דחיפות ומכות, אבל ב-NBA השופטים מגנים על השחקנים. בלי השחקנים לא תהיה ליגה, ואם השחקנים הכי טובים נפצעים, הליגה בבעיה".
אתה רוצה להגיד ששאקיל אוניל ודווייט האוורד היו עדינים כששמרו עליך?
"לא, אבל הם נענשו בעבירות כשהרביצו לי. פה מרביצים לי ואני לא מקבל את העבירות. צריך להבין, זו השנה הראשונה שלי פה והיריבים מתרכזים בי, מרביצים לי יותר ואני מחכה שהשופטים ישלטו במצב. כשזה לא קורה, אני מביע את התסכול שלי".
אתה חושב שלהתבטאות החריפה שלך באינסטגרם תהיה השפעה?
"אני מאוד מקווה. חשוב לי להגיד שלא התכוונתי לפגוע באופן אישי במישהו. המטרה שלי הייתה לשים דגש על צורת השיפוט פה, בקטע מקצועי. שהשופטים יבינו שצריך לשמור על השחקנים. אין פה עקביות בשיפוט".
בתקופה האחרונה מציג סטודמאייר שיפור ניכר ביכולותיו. בחמשת המחזורים שקדמו למשחק באילת עמדו הממוצעים שלו על 16.2 נקודות ו-5.4 ריבאונדים למשחק, לעומת 8 נקודות בסיבוב הראשון של הליגה.
רגע המפנה הגיע מבחינתו במחזור העשירי, בבית נגד אילת. סטודמאייר לא שותף ברבע האחרון, ופידל בהפגנתיות על אופני הכושר הסמוכים לספסל. "המאמן, סימונה פיאניג'אני, הוא זה שלוקח החלטות והוא חשב שאני לא יכול לעזור באותו משחק. הוא הסביר לי שישבתי בחוץ בכל הרבע האחרון כי עשיתי טעות, וקיבלתי את זה, למרות שהייתי מתוסכל באותו רגע".
אחרי המשחק, סטודמאייר הזמין את כל חבריו לארוחת ערב באחוזה בה הוא מתגורר בשכונת נחלאות בעיר. באותה הזדמנות נערכה גם שיחה פתוחה בין השחקנים שבה כל אחד שפך את שעל ליבו. המטרה מבחינתו הייתה ברורה - לגרום לכך שיקבל יותר כדורים בהתקפה. "הרגשתי שאנחנו צריכים את זה", הוא מספר. "היינו מגיעים כל יום לאימון, ובשלב מסוים כבר התעייפנו מזה. גם התקשורת בינינו לא הייתה טובה. ידעתי שאם אזמין את השחקנים אליי לארוחה ונבלה יחד, נתחיל להתחבר ונכיר זה את זה לעומק. מניסיון העבר שלי זה תמיד הצליח, ועובדה שגם הפעם זה עבד".
גם מערכת היחסים בינו לבין פיאניג'אני ידעה, כאמור, עליות ומורדות לאורך העונה. אם בהתחלה השניים לא ממש שידרו על אותו גל, והסנטר לא קיבל בהבנה את מספר הדקות שחשב שמגיעות לו, כעת יש סוג של רגיעה. "שנינו נשארנו אותם אנשים שהיינו בתחילת העונה. כל השחקנים בקבוצה פשוט השתפרו, וכך גם אני".
עברת הרבה מאמנים גדולים ב-NBA, אתה חושב שפיאניג'אני יכול להגיע לשם?
"אין סיבה שזה לא יקרה. יש לו את הכלים והוא מבין את המשחק מצוין. ההכנה שלנו למשחקים היא הכי מדויקת שאפשר. בסוף הוא משאיר את הבמה לנו, השחקנים, לבצע את תוכנית המשחק. אני מאוד אוהב את הסגנון שלו, ודבר נוסף שמייחד אותו זה שהוא נגיש מאוד לשחקנים. התאמנתי בעבר אצל מאמנים קשוחים, ועם סימונה זה שונה".
גם סוגיית השחקנים הישראלים חשובה לסטודמאייר. הללו לא מקבלים אותן הזדמנויות באירופה, לעומת הליגה הישראלית שבה הם חייבים לשחק בזכות החוק הרוסי. בלא מעט משחקים באירופה פיאניג'אני פותח עם חמישיית זרים, כשליאור אליהו ויותם הלפרין, שני השחקנים הכי מנוסים בסגל, נשכחים בצד. "אני חושב שליאור ויותם יכולים לעזור לנו מאוד", אומר אמארה. "הכל תלוי במאצ'-אפ".
לסיכום, סטודמאייר יודע שגם ניצחון על גראן קנאריה הוא בסופו של דבר שלב נוסף בדרך למטרה האמיתית: "אנחנו רוצים להגיע ליורוליג. בעבר כבר הוכחנו שאנחנו שווים מקום שם, אבל כדי להגיע לבמה המרכזית באירופה חייבים לשחק הכי טוב שאפשר, וזה מתחיל הערב".