מי אמר לך שהצלחת בזכות עצמך?
זה כנראה לא הכישרון שלך, או לפחות לא רק הכישרון שלך: הסיכויים שלך להצליח בחיים קשורים הרבה יותר להשכלה של הוריך ולדירוג הסוציו-אקונומי של המקום שבו גדלת. איך משנים את חוסר השוויון הזה? עם גיוס של אנשים איכותיים למערכת החינוך
בשיתוף חותם
אז חשבת שאתה מצליח. אולי בזכות הכישרון הטבעי שלך לתקשר עם אנשים, בזכות היכולת שלך לשלוט בעברית ולדבר בגובה העיניים עם כל אחד, או בזכות הכישרון המתמטי שלך. זכית להתנסויות מנהיגותיות מגיל צעיר בזכות החינוך בתנועת הנוער, ואולי בזכות השירות הצבאי גם כבשת כמה פסגות שלא האמנת שתוכל להן.
למעשה, כל ההתנסויות, החינוך והצפייה של ההורים שלך הביאו אותך היום לטקס סיום התואר, לקבלה לעבודה שרצית כל כך, או לכך שהצלחתם לקנות דירה בשכונה החדשה שנבנתה בדיוק במקום שנכון להיות בו. איזה סיפוק, תראה מה השגת. כל הכבוד.
רק הערה קטנה אחת - זה לא בגללך. זה לא רק בגללך.
הנתונים היבשים מלמדים ששני גורמים הם המנבאים החזקים ביותר של סיכויי ההצלחה שלך בלימודים ובחיים בכלל. שני נתונים, ואף אחד מהם הוא לא האיי-קיו שלך, או הכישרון שלך לשפות.
הראשון הוא שנות ההשכלה של ההורים, או של האם ליתר דיוק. למעשה, מספר שנות הלימוד של האם הוא המנבא הקשור ביותר ליכולתך לסיים תיכון עם בגרות מוצלחת. המנבא השני הוא המדד הסוציו-אקונומי של היישוב או השכונה שבהם גדלת. אם נולדת במקום עם דירוג סוציו-אקונומי נמוך (כמו קרוב ל-41% מהילדים בישראל, כפי שמראים לנו נתוני הלמ"ס), הסיכויים שלך להצליח בבגרות יהיו נמוכים כמעט בחצי ממי שנולד בחלק העליון של הטבלה (זו שמודדת מספר חדרים ביחס למספר הנפשות בבית, ונתונים כלכליים נוספים).
אז אם נולדת בצד הלא נכון של הסולם החברתי, ובכל זאת אתה חובק עכשיו תואר, דירה או תעודת בגרות מצוינת - זאת שבירה של לא מעט אמיתות סטטיסטיות.
והמציאות הזו אינה ייחודית רק לישראל. העובדה שהכתובת שלך מנבאת את ההצלחה שלך היא נתון ידוע במדינות רבות, לרבות מדינות ה-OECD. אנחנו פשוט ממש "טובים" בזה. אז מהו המתכון שיפתור את בעיית שוויון ההזדמנויות בחינוך? אין לנו עדיין פיתרון קסם. בישראל מושקעים מאמצים רבים בנושא, ורבים וטובים בתוך המערכת ומחוצה לה פועלים כדי לנתק את הקשר המובהק כל כך בין הכנסת ההורים והשכלתם - לבין הצלחת ילדיהם.
ובכל זאת, מחקרים השוואתיים מהעשורים האחרונים מראים כי למערכות החינוך המוצלחות בעולם דווקא יש כמה מאפיינים משותפים: איתור, גיוס ומיון קפדני של אנשים איכותיים למקצוע ההוראה; הכשרתם להוראה אפקטיבית; ויצירת מערכת תומכת שתבטיח שלכל תלמיד תהיה גישה ויכולת להצליח בלימודים.
השילוב בין שלוש המערכות הללו מביא לתוצאות יוצאות דופן בכל העולם, וגם בישראל. במהלך שבע השנים האחרונות אנשי החינוך שתוכנית חותם מגייסת, מכשירה ומשלבת בבתי ספר בפריפריה החברתית והגיאוגרפית בישראל, ובכל רחבי מערכת החינוך, רושמים אחוזי הצלחה חסרי תקדים. כחלק מהארגון העולמי Teach For All, תכנית חותם מחויבת להצטרף למאמץ לקדם שוויון הזדמנויות בחינוך, וכדי לעשות זאת אנו מטמיעים במערכת אנשי חינוך מסורים המחויבים לעקרונות הללו, אשר מכירים את המערכת מבפנים וחווים את השטח. רק כך אנו מאמינים שנוכל כחברה לטפל בבעיה ברמה מערכתית ולחולל שינוי אמיתי.
כששואלים אותי מה הייחוד של חותם, אני עונה שזו דווקא הישראליות: חבורה של אנשים מוכשרים אשר משקיעים את זמנם ומרצם בשלבים הקריטיים ביותר בחייהם כדי לשנות את עתידם של ילדים מן הפריפריה, ומתחילים דווקא מלמטה, במקומות המאתגרים ביותר. האמונה היוקדת הזאת, שכל ילד יכול ושלכל ילד מגיע להצליח לשבור את תקרת הזכוכית ולבחור את עתידו, היא המפתח של כולנו לשוויון.
אסף בנר הוא מייסד שותף ומנכ"ל חותם - תכנית לפיתוח והכשרת קהילת מורים ומנהיגים חינוכיים המקדמים שוויון הזדמנויות בחינוך ברחבי הפריפריה החברתית והגיאוגרפית של ישראל. התוכנית הוקמה במסגרת יוזמה משותפת של משרד החינוך, ג'וינט ישראל וקרן נעמי, וחברה בארגון הארגון הגלובלי Teach For All.
בשיתוף חותם
לפנייה לכתב/ת 
