508 אלף ש' לאסיר שהותקף בשמן רותח בכלא

לפני 14 שנה נפצע התובע באורח קשה במסגרת סכסוך עם אסירים אחרים. השופט יעקב וגנר קבע שהמדינה תפצה אותו בגין אחריותה לאירוע

עו"ד יוסף גבאיפורסם: 01.03.17 , 22:32

בית משפט השלום בחיפה קבע לאחרונה שהמדינה תפצה ב-508 אלף שקל אסיר שנפצע קשה על ידי אחד הכלואים האחרים ששפך עליו שמן רותח. השופט יעקב וגנר קבע שהמדינה התרשלה כשלא הציבה במקום סוהרים בהתאם לתקן, אך ציין שגם לקורבן יש אשם תורם לאירוע.

האירוע התרחש ביולי 2003 והתובע פונה לבית החולים עם כוויות חמורות בראשו. הוא אושפז לתקופה ממושכת ונותר עם צלקות ומגבלות פיזיות ונפשיות. האסיר התוקף הורשע בעבירה של חבלה חמורה בבית המשפט המחוזי בנצרת. ב-2011 הגיש הנפגע תביעה אזרחית נגד המדינה ונגד התוקף, ובה סיפר שכשבועיים לפני האירוע הוא היה מעורב בקטטה עם אסירים אחרים ובעקבות זאת הוכנס לבידוד. כשהוחזר לתאו, אסיר אחר ניסה לדקור אותו אך לא הצליח.

תביעה

איבד עין במוסד פסיכיאטרי – המדינה תפצה

מערכת PsakDin

חוסה המתמודד עם סכיזופרניה איבד את עינו השמאלית בנסיבות לא ברורות. ביהמ"ש קבע שהמדינה התרשלה בשמירה עליו, והוא יפוצה ב-350 אלף שקל

איבד עין במוסד פסיכיאטרי – המדינה תפצה

לדבריו, בנסיבות אלה המדינה הייתה אמורה לצפות לפעולת נקמה או המשך חיסול חשבונות ולפעול למנוע אותה על ידי הפרדתו מיתר האסירים או העברתו לבית סוהר אחר. התובע הוסיף שהתנהגותו בכלא הייתה "בעייתית" והוא היה מעורב במקרי אלימות רבים. לדבריו, הדבר היה צריך להדליק נורה אדומה אצל רשויות הכלא ולגרום להם לנקוט אמצעים להגנתו. הוא הדגיש שביום האירוע היו אמורים להיות באגף שלושה סוהרים, אך בפועל נכח רק סוהר אחד.

המדינה טענה מנגד שלא יכולה הייתה לצפות את האירוע, שכן התוקף לא היה "שור מועד", מה גם שכלל לא היה מסוכסך עם התובע. היא הוסיפה שהתובע, כמו אסירים רבים אחרים, היה אלים ומעורב בפעילות עבריינית בתוך הכלא, ולא ניתן לצפות ממנה להפרידו למשך כל תקופת מאסרו.

עוד נטען שלפני האירוע התובע עצמו לא חשש לפגיעה בו ולא ביקש להיות בהפרדה. כמו כן, גם אם היו באגף סוהרים נוספים הם לא היו יכולים למנוע את התקיפה שכן מדובר במעשה ספונטני, פתאומי ולא צפוי. המדינה ביקשה לייחס לתובע אשם תורם בלעדי לנוכח התנהגותו האלימה והעבריינית בתוך הכלא.

התובע ביקש לדחות את הטענות בדבר אשם תורם שכן לדבריו, אף אם חש מאוים הוא לא יכול היה לפנות לרשויות הכלא, שכן אז היה נחשב "מלשין" והסכנה הצפויה לשלומו הייתה גדולה לאין שיעור.

השופט יעקב וגנר קיבל את טענת המדינה שהיא לא יכולה הייתה לצפות את מה שהתרחש בין התוקף לבין התובע שכן לא היה ביניהם סכסוך קודם. עם זאת, הוסיף, לא ניתן להתעלם מהעובדה שבאותו יום שהה באגף רק סוהר אחד ולא שלושה כפי שדרש התקן. בהקשר זה התקבלה טענת התובע שייתכן שנוכחות מוגברת של אנשי צוות הייתה מונעת את האירוע.

בנסיבות אלה קבע השופט וגנר שהמדינה אחראית לאירוע, אך הוסיף שהתנהלותו העבריינית של התובע שכללה תקיפת אסירים אחרים מטילה עליו חלק לא מבוטל מהאשמה.

בסיכומו של דבר חויבה המדינה לפצות את התובע ב-508,862 שקל לאחר ניכוי תגמולי הביטוח הלאומי ואשם תורם של 30%. בנוסף תישא המדינה בהוצאות ושכר טרחת עו"ד בשיעור 17.5% מסכום הפיצויים.