בסודן דנים שוב בנורמליזציה עם ישראל: "אין מניעה הלכתית"
על רקע ההתרחקות מאיראן והקריצה לארה"ב, רודן המדינה המוסלמית עומר אל-בשיר מנסה כנראה להכשיר את דעת הקהל ליצירת קשר עם ישראל. איש דת בכיר הצהיר: "שילמנו מספיק עבור הפלסטינים, עייפנו". שגריר ישראל הראשון בדרום סודן: "ההדלפות נועדו להראות שסודן רצינית בכוונותיה להתרחק מציר הרשע"
השיח סביב נורמליזציה עם ישראל שוב עולה לכותרות בסודן של הרודן עומר אל-בשיר. בתחילת פברואר קיים ארגון לא ממשלתי במדינה כנס שבמסגרתו הרצה יו"ר מפלגת האופוזיציה האסלאמית "אל-וסט", יוסף אל-כודה, תחת הכותרת: "הקשר עם ישראל, ההיבט הדתי".
אל-כודה, איש דת שנוי במחלוקת, אמר בתחילת דבריו: "אנחנו רוצים שהאנשים ידונו כעת בשאלת הקשר עם ישראל. עייפנו ושילמנו מספיק למען הסוגיה הפלסטינית בדרך מוטעית". בהמשך הפתיע והוסיף: "אין מניעה הלכתית לשנות את העמדה המחרימה את ישראל ולבחון כניסה לקשרים עמה".
הוא הוסיף שמי שמשקיף מהצד מבחין בכך שישראל מעוניינת ליצור קשר, וציין: "כעת למדינות שנמצאות בקשר עם ישראל יש עמדה חזקה יותר לדרוש את הזכויות הפלסטיניות".
סודן, לדברי אל-כודה, הפסידה הן מבחינה חומרית והן מבחינה מוראלית מעמדתה המסורתית כלפי ישראל. הוא קשר בין כינון יחסים כלכליים, מסחריים ודיפלומטיים עם ישראל לבין יציבות ושלום בסודן. הוא תהה בשאלה רטורית אם תולדות חייו של הנביא מוחמד דיברו רק על לחימה וג'יהאד, וענה על כך בשלילה.
דבריו של אל-כודה עוררו מן הסתם הדים והוא ספג ביקורת מהמתנגדים לנורמליזציה בסודן, שכמו במדינות ערביות ומוסלמיות אחרות רואים בישראל אויב. אבל בראיון לאתר של רשת "אל-ג'זירה" הקטארית הוא סירב לחזור בו. את תגובת המבקרים הוא כינה "רגשית" והוסיף: "מי שמוביל אותה אלה כמה ארגונים איסלאמיסטיים קיצוניים במדינה. כל עוד התכוונתי בקריאה שלי לאמת, איני חושש, אפילו אם זה יעלה לי בצווארי".
הוא הביע תקווה שקריאתו תהפוך ליוזמה שתזכה לברכת כל הזרמים שכרגע מתנגדים לנורמליזציה עם ישראל.
אך כאמור, הסיפור קצת יותר מורכב. ראש גוף חכמי הדת בסודן, מוחמד עותמאן סאלח, הגיב בבוז לדבריו של אל-כודה. "נורמליזציה עם ישראל היא דבר שלא מתקבל על הדעת מבחינה הלכתית, כיוון שהיא מדינה עוינת שלא הלכה לכיוון של שלום בשום רגע", אמר. "אסור להתפייס עם מדינה שמכריזה מלחמה על המוסלמים, רוצחת פלסטינים, מגרשת אותם מבתיהם וכובשת את אדמתם".
חרף האמירות החדות והמוכרות הללו, יש בסודן מי שטוען שמתחת לפני השטח החלו פעולות בנושא כבר לפני זמן רב. מוחמד ח'ליפה א-סדיק, מומחה למדעי המדינה באוניברסיטת אומדורמן האיסלאמית במדינה, צוטט ברשת אל ג'זירה: "החתירה של סודן ליחסים עם ישראל אינה חדשה. מברק של וויקיליקס חשף שסודן חשבה ב-2008 לנרמל את היחסים עם ישראל, בהתחשב בכך שהיא בעלת בריתה הקרובה של ארה"ב. אל-כודה מנסה ליצור סחף עממי לדבר שהממשלה רוצה, ונותן לכך גושפנקה וצביון דתי".
הפרשן הפוליטי חוסיין מלאסי נתן זווית נוספת לעניין: הוא טוען שאחרי ההחלטה האמריקנית בתום כהונת ברק אובמה להסיר באופן חלקי את האמברגו הכלכלי על סודן, החלו אט אט לצוץ קולות נסתרים שדורשים לנרמל את היחסים עם ישראל. הוא הדגיש שבעבר אפילו לחישות בנושא הנורמליזציה נחשבו מגונות, קל וחומר התבטאויות בפומבי או מתן חיזוק הלכתי, אך לא עוד.
על כן, לדעת מלאסי, דבריו של אל-כודה נראים כמו ניסיון להכשיר את דעת הקהל לקבל את רעיון הנורמליזציה: "הממשלה מאפשרת את הקריאות בנושא בלי שהדבר יביא לאחר מכן למעצר, או להנחיה לא לפרסם את הדברים, או לתלונות על בגידה כפי שהיה בעבר".
מחוץ לציר הרשע
הדברים של אל-כודה לא נולדו בחלל ריק. בשנים האחרונות עברה סודן מהציר השיעי בראשות איראן (שהעבירה דרכה אמצעי לחימה לחמאס) אל קואליציית המדינות הסוניות בהנהגת סעודיה. ד"ר חיים קורן, השגריר הראשון של ישראל בדרום סודן ולשעבר שגריר במצרים, הסביר לאחרונה במאמר במרכז משה דיין לחקר המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל אביב, את שינוי המגמה תחת הכותרת: "תמרוניה הפוליטיים והדיפלומטיים של סודן בעשור האחרון".
קורן הסביר ש"הסעודים, שהציעו לסודן תמיכה נדיבה תמורת התרחקותה מאיראן, עוררו דיונים פנימיים בנושא בצמרת הסודנית. שר החוץ הקודם, עלי אחמד כרתי, הצהיר בפומבי שאין לסמוך על איראן ועדיף ליישר קו עם סעודיה. משהחריף הקרע בין איראן לסעודיה על רקע המלחמה בסוריה, דחקה סעודיה בבנות בריתה הסוניות לנתק את היחסים עם איראן האויבת, וכך עשתה סודן ב-2016. סודן אף נוטלת חלק במלחמה בתימן לצד סעודיה והמדינות הסוניות".
כאן קושר ד"ר קורן בין יחסי סודן-סעודיה לבין הנושא הישראלי: "עם הצטרפותה לקואליציית המדינות הערביות הסוניות, רמזה סודן על אפשרות של כינון יחסים דיפלומטיים עם ישראל. ההדלפות בדבר אפשרות כינון קשר עם ישראל נועדו,
ככל הנראה, כדי להפגין למערב שסודן רצינית בכוונותיה להתקרב לציר החיובי – לעומת מדינות 'ציר הרשע'".
אף שסודן נמצאת ברשימת שבע המדינות שממשל טראמפ לא מעוניין שאזרחיה ייכנסו לארצות הברית, לא מן הנמנע כי שלטונו של אל-בשיר, המבוקש על פשעי מלחמה בהאג, ימשיך בניסיונותיו להתקרב לוושינגטון כדי לשחרר עוד יותר את החבל שמקשה על כלכלתו הקורסת.
העמידה של אל-בשיר באותו מחנה עם סעודיה עשוי להוביל לעוד יוזמות בדמות זאת של איש הדת אל-כודה, שינסו למשש את הדופק הסודני בהקשר של נורמליזציה עם ישראל, שלמרות הכול, עדיין נראית רחוקה.
לפנייה לכתב/ת 
