"בייבי בום": לידה היא עניין מסעיר
משנה לשנה "בייבי בום" לא ממש משתנה, והיא גם לא צריכה - יש לה קלף מנצח. העונה הרביעית ממשיכה עם אותם רכיבים (האנשים הקטנים והלידה הגדולה), ואפילו מרשה לעצמה טון קצת קליל יותר ודרמטי פחות. הרי הסוף תמיד יהיה מרגש ושמח
כל עוד אין לנו רובוט שיעשה את זה בשבילנו – כנראה נשים ימשיכו ללדת. וכל עוד נשים ממשיכות ללדת – "בייבי בום" תמשיך להזרים עוד עונות לערוץ 10, כמו זו שעלתה הערב (ד'). אז בערוץ 10 יתרגשו כי בכל זאת, מתעלת הלידה נחלצת כעת אחות רביעית לשלוש שכבר הוכיחו את עצמן בטבלת הרייטינג. אתם בבית תתרגשו כי אין מה לעשות, אתם רק בני אדם ולידה היא עניין מסעיר.
ביקורות טלוויזיה נוספות:
"החברים של נאור": שכחו מה זה להיות מצחיקים
"שקרים קטנים גדולים": מי רצח את הסדרה?
"הטובות לקרב": ממשיכה את דרכה של "האישה הטובה"
ברוב הסדרות טבעי שנצפה להתפתחות או רענון של הפורמט, אבל למעט שינויים קוסמטיים "בייבי בום" לא באמת משתנה מעונה לעונה. אם כבר נדמה שהאנשים שאחראים עליה נרגעו קצת והרשו לעצמם להקליל. קצת יותר קליפית וקצת פחות הרת גורל. עדיין אותו פסקול סחי ועדיין אותה מוזיקת "אח גדול" שמסמנת לנו איפה להרגיש מה, אבל עצם קיומה של לידה באופק מאפשר לתסריטאים לוותר על הטרגיות שאליה הורגלנו כשזה מגיע לדוקו-ריאליטי. הלידה היא כרטיס הביטוח של היוצרים.
נכון, עדיין צריך מלהקים שיזרימו פנימה את הדמויות המעניינות, את אלה שקל לחבב ואלה שמתבטאים בקלות, אבל הם יכולים להרשות לעצמם לא ללחוץ על דוושת הריגושים בכל הכוח. ולראיה: הזוג עם "הסיפור" הכי יוצא דופן – סוהרת ואסירה שהתאהבו בכלא והחליטו להביא ילד יחד – היו הזוג שהכי פחות העמיק מעבר לסיפור. האנשים ה"רגילים", עם הסיפורים הקטנים והיומיומיים, בלי הכותרת, היו אלה שיצרו את הבילד אפ המוצלח ביותר לכוכבת האמיתית של הסדרה - הלידה. בואו נגיד שאני לא אתפלא אם לידה בדומייה מוחלטת הופכת בעוד אנחנו משוחחים ללהיט של קיץ 2017 בחדרי לידה.
"בייבי בום" (שהעונה הרביעית שלה צולמה בבית החולים מאיר בכפר סבא אבל בעונה הבאה, שכבר הוזמנה, היא חוזרת לבית החולים בילינסון בפתח תקווה), היא כל הפאקט. יש בה הכל: מתח (האם רומן יתעלף בזמן שסווטלנה - שמות חיבה רוסיים זה הכי פיסי - תקבל עירוי? האם ליאת תיאלץ לעבור לידת ואקום?), צחוק (אנחנו בעצם כמו אחים, חה חה, טוב אז אולי זה לא כזה מצחיק) רומנטיקה (לדייט הראשון, השני והשלישי שלנו הגעתי עם עוד שתי חברות) וכמובן דמע אינסופי.
דוקו-ריאליטי בסיסי, אנושי, שהצליח לגעת באחת הנקודות הרכות ביותר של הצופים, ובאמת לא צריך יותר. עם האופטימיות הזאת – חדרי לידה נאים, צוות בית חולים מסופק ועירני והפי אנד מובטח, "בייבי בום" תיקח אותנו אל תוך הקיץ, ואינשאללה בקיץ הזה זה יהיה הבום היחיד שנכיר.
