הוועדה הגיאוגרפית בוחנת: הפיכת מתחם בתי הזיקוק למועצה עצמאית

בעוד עיריית חיפה והארגונים הירוקים במפרץ נאבקים בנסיונות להרחיב את בתי הזיקוק, שר הפנים, אריה דרעי, מציב אתגר חדש בפני הציבור הצפוני. השר דרעי חתם היום (ד') על הרחבת מנדט הוועדה הגיאוגרפית בחיפה, שבוחנת את אופן חלוקת ההכנסות ממתחם בתי הזיקוק לרשויות הסמוכות. דרעי קבע כי הוועדה תדון בהוצאת המתחם מהאחריות המוניציפאלית של העיר חיפה והפיכתו למועצה תעשייתית עצמאית.

כתבות נוספות בערוץ הנדל"ן

המתחם המדובר מכונה "חצר בז"ן", וממזרחו נמצא האזור אליו אמורים לעבור מתקני חברת תש"ן, והוא מכונה "קרקעות הצפון". שטחו הכולל של המתחם הינו 3,809 דונם, והוא נתחם בכביש 4 (עכו-חיפה), כביש 722 (כביש דשנים) וכביש 70.

הוועדה הגאוגרפית חיפה, בראשותו של מנכ"ל משרד הפנים לשעבר, עמרם קלעג'י, הוקמה בחודש ספטמבר האחרון והוסכמה לבחון את חלוקת ההכנסות ממתחם בז"ן בין 13 הרשויות המקומיות הסמוכות (חיפה, נשר, קרית אתא, זבולון, דלית אל כרמל, עספיא, רכסים, קרית טבעון, שפרעם, בסמת טבעון, קרית מוצקין, קרית ביאליק וקרית ים). נכון להיום, רק חיפה (45%) קריית אתא (25%) נשר (15%) והמועצה האזורית זבולון (15%) נהנות מהארנונה של המתחם.

ההצעה הועלתה על ידי מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, שפנה לאחרונה למנכ"ל משרד הפנים בבקשה לבחון הקמת מועצה מקומית תעשייתית בבז"ן, שכן הדבר יסייע בשליטה על זיהום האויר אותו חווים התושבים.

מפת "חצר בז"ן" ו"קרקעות הצפון"

כוחם של המפעלים צפוי להתחזק

בבתי הזיקוק אומרים כי יצירת מועצה תעשייתית, תאפשר להשקיע בתחזוקת המתחם. כמו כן, המינהלת שאמורה להפעיל את המתחם אינה מבצעת את תפקידה וכל ההוצאות על תחזוקה ותפעול המתחם מוטלים עליה. הם מקווים שמהלך שכזה ימנע את עיכוב התכניות בוועדה המשותפת לתכנון ולבנייה. מנגד, עיריית חיפה והרשויות המקומיות הסמוכות מתנגדות למהלך, שכן יכך תפחת יכולתן לפקח על מתקני בז"ן המשפיעים ישירות על איכות האויר והזיהום באזור.

על פי החוק, מועצה מקומית תעשייתית הינה בת תשעה חברים. יושב ראש המועצה הוא נציג שר הפנים, שאינו מקרב עובדי המדינה. כמו כן, יושבים בה נציג שר התעשייה המסחר והתעסוקה, נציג שר הבריאות, שלושה נציגים של הרשויות המקומיות הגובלות באתר התעשייתי ושלושה נציגים של המפעלים במועצה. כיום אין למפעלים נציגות ברשויות המוניציפאליות, ומהלך כזה צפוי לחזק את כוחם.

השר אריה דרעי(צילום: אביהו שפירא)

"לוועדה הגיאוגרפית הכלים המתאימים והראיה המרחבית המיטבית"

במשרד הפנים אמרו היום כי יתרונות הפיכת בז"ן למועצה תעשייתית, יהיו בדגש על ניהול המתחם באופן מיטבי בפן הסביבתי; השקעת תקציבים רבים יותר בנראות ובפיתוח המתחם, לאור הותרת תקציב רב יותר במסגרת פעילותו השוטפת; והפחתה משמעותית בלחצי גביית הארנונה וחלוקת ההכנסות מצד הרשויות המקומיות הסמוכות והרחוקות יותר, שכן תעריפי הארנונה יפחתו והיתרה לחלוקה תפחת משמעותית.

החסרונות מאידך, הם הוצאת כספים רבים על תפעול וניהול המועצה התעשייתית במקום לרשויות הנפגעות מזיהום הסביבה; הפחתת ההכנסות שאמורות להוות כלי כלכלי לרשויות הסמוכות; והעברת כוח של מעל לשליש מהמועצה התעשייתית לידי התעשיינים המייצגים מפעל אחד. במצב כזה, הבהירו, מהווים משרדי הממשלה את לשון המאזניים בין הרשויות המקומיות למפעל.

ועדת החקירה הגאוגרפית חיפה תפתח כעת את דיוניה מחדש, תשמע בעלי עניין ותעביר את המלצותיה למשרד הפנים בתוך מספר חודשים. שר הפנים, אריה דרעי: "מנדט הוועדה הורחב על מנת שייבחנו המאפיינים האזוריים והשפעתה של מועצה תעשייתית חדשה על המתחם והרשויות הסמוכות.

"לוועדה הגיאוגרפית הכלים המתאימים והראיה המרחבית המיטבית, כדי לחזק את חוסנן הכלכלי של הרשויות הסמוכות, תוך ניהול מתחם בז"ן באופן מיטבי והפחתת זיהומי אויר".

בתי הזיקוק הוקמו על ידי הבריטים ב-1933 ועד לשנת 2003 היו במעמד "אקס טריטוריאלי". בשנת 2005 שייך אותן שר הפנים מוניציפאלית לחיפה.

ראש עיריית חיפה, יונה יהב, מסר בתגובה: "ההצעה להקים מועצה תעשייתית לבתי הזיקוק שיצאה מבית האולפנא של בז"ן הינה חוצפה ושערוריה חסרת תקדים.

אין בארץ ולא מקום אחד שנוצרה בלב ישוב מועצה תעשייתית ואני מבטיח שכזו לא תקום במטרופולין חיפה.

"ניתן להגדיר כציני את העיתוי שביום שזכינו יחד עם ארגוני הסביבה ותושבי העיר בניצחון היסטורי בבית המשפט המחוזי, עולה הצעה כזו הזויה. אנו נשלב ידיים יחד וכמו באמוניה נסכל גם את הרעיון הגרוע הזה".