יותר ערבים נהרגים בתאונות: "השתוללות בכביש ותשתיות מוזנחות"
בעיות שמסיחות את דעתם של הנהגים, היעדר אכיפה ביישובים, חוסר מודעות לחוקי התנועה, תחבורה ציבורית מועטה - כל אלה משפיעים לדעת ראשי רשויות ערביים על מספר ההרוגים הגבוה ביחס לחלקם באוכלוסייה. יו"ר הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים מאשים: "המשטרה לא ביישובים - ואין דין ואין דיין"
20% מאזרחי ישראל הם ערבים, אך שיעור ההרוגים בתאונות דרכים מהמגזר גבוה בהרבה - ובשנת 2016 עמד על 33% מכלל ההרוגים. לפי נתוני הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, רוב הקורבנות הם נהגים צעירים עד גיל 24 באוכלוסיה זו. אלו מהווים 48% מסך הנהגים הצעירים המעורבים בתאונות קטלניות, אף שהם רק 22% מכל הנהגים הצעירים בישראל.
356 בני אדם נהרגו בתאונות בשנת 2015, מתוכם 102 ערבים - 29% מההרוגים. למרות מספר ההרוגים הגבוה היתה זו שנה שבה שיעורם של הערבים שנהרגו בתאונות נמוך יחסית לשנים קודמות - אך עדיין גבוה ביחס לשיעורם באוכלוסייה.
בשנת 2016 עלה מספר ההרוגים בתאונות הדרכים והוא עמד על 376 בני אדם, מתוכם 124 ערבים - 21 יותר מבשנה הקודמת, 33% מסך ההרוגים. עלייה זו בולטת לנוכח הירידה שחלה בקרב היהודים שנהרגו בתאונות.
איברהים סלאמה, תושב קלנסווה, איבד את בנו ראיד לפני כשלושה חודשים בתאונה עצמית בכניסה לעיר. "הכאב מאוד עמוק בקרב כל בני המשפחה. אי אפשר לשכוח את בני היקר. לצערי כל יום שומעים על תאונה קטלנית, לא לומדים את הלקח", אמר. "23 הרוגים מהמגזר הערבי זה מספר מזעזע. לדעתי הסיבות לרוב התאונות נעוצות בבעיות החברתיות והכלכליות. הרבה נהגים חיים במצוקה רצינית". הוא ציין "את הצעירים שמשתוללים בכבישים, הם מהווים סכנה לחיי אזרחים. ההתנהגות הזו היא גורם לחלק מהאסונות. בנוסף חסרות לנו תשתיות בכבישים. על הגופים האחראים לסדר אותם בלי לזלזל".
ראש עיריית כפר קאסם, עו"ד עאדל בדיר, ציין אף הוא את בעיית התשתיות: "יש לנו מחסור בפיתוח כל כבישי הגישה בערים הערביות. כך למשל ציר מרכזי בין כפר קאסם לכפר ברא עד לרגע זה לא מוסדר, למרות שאלפי רכבים עוברים שם". לדבריו, גם ללחץ החברתי יש משקל: "התושבים הערבים לחוצים יותר, וזה מתבטא בהתנהגות ובסבלנות על הכביש. צריך להקפיד יותר לחנך את הילדים שלנו בעניין חוקי התנועה כחלק מהנורמות שלנו כחברה".
בדיר אמר כי בשנים הקרובות יאמצו הרשויות הערביות תוכנית חינוכית לנהיגה נכונה שתופעל כבר בתיכונים. "אני פונה לילדים - שיעירו להורים שלהם לחגור חגורה בזמן, לא לעבור את המהירות המותרת ולשמור על חייהם", הוסיף.
גם הוא ציין את הזנחת התשתיות: "אין ספק שיש אצלנו מחסור בתמרורים ובעיות סימון של חניה ומעברי חציה. זו גם אוזלת יד של הממשלה". הוא הציע "שיתוף פעולה בין כל הגורמים - אכיפה, בטיחות, רשויות ומשרד התחבורה. גם על התחבורה הציבורית צריך לשים דגש. בחברה הערבית - רבים ממי שרוצים לצאת לעבודה נאלצים להחזיק רכב, כי אין גישה אחרת ליעדי תעסוקה. במגזר היהודי יש כל הזמן תחבורה ציבורית".
גיורא רום, יו"ר הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, אמר: "16% ממחזיקי רישיונות הנהיגה הם ערבים. אבל הם מהווים 42% מכלל הנהגים ההרוגים. זה לא שכל הערבים לא יודעים לנהוג, אבל יש בקרב חלק מהאוכלוסייה הצעירה, מתחת לגיל 24, נטייה לנהוג בפראות. הם נוסעים גם במהירות גבוהה מהמותר ויש להם נטייה לא להשתמש בחגורות בטיחות", התריע. "עשינו סקר בקרב 27 אלף נוסעי רכב באפריל 2016, ועלה ממנו ש-97% מהיהודים משתמשים בחגורת בטיחות במושב הקדמי לעומת 60% בקרב הערבים".
רום מודע לכך שיש בעיה של תשתיות ביישובים הערביים, אך מסרב לייחס לזה את גורם המוות: "יותר מ-80% מההרוגים נהרגו בכבישים שבהם משתמשים יהודים וערבים יחד. פחות מ-20% נהרגו בתוך היישובים. סיפור התשתיות הוא עורבא פרח", אמר.
לפי נתוני הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, מתוך 124 הרוגים ערבים ב-2016, 88 בני אדם נהרגו בדרכים הבינעירוניות ו-36 בדרכים עירוניות. בשנת 2017 המגמה נמשכת עם 16 הרוגים בדרכים הבינעירוניות ו-7 בדרכים העירוניות. יישובים שבהם נמנו מספר גבוה של הרוגים ב-2016 : דבוריה, זרזיר, עילוט, איכסאל וכפר קאסם. הרשות סימנה גם כבישים בינעירוניים שהם ישנה פגיעה רבה יותר: בכביש 554 בקטע שבין צומת בית ברל לכניסה לטירה שאורכו 4.5 ק"מ, בשנת 2016 נהרגו ונפצעו קשה 12 בני אדם. בקטע כביש 79 בין צומת המוביל למשהד שאורכו כ-10 ק"מ, נהרגו ונפצעו קשה בשנה זו 27 בני אדם.
"היעדר האכיפה של המשטרה בתוך היישובים הערביים גורמת לאי ציות לחוקי התנועה, ואז אין דין ואין דיין", אמר רום.
ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים מונים שלוש תכניות שמיועדות לטיפול בתופעה ובהן אחת שממוקדת ב-25 יישובים שבהם שיעור התאונות הקטלניות של צעירים גבוה ביותר. בהם נערכים מפגשי הסברה ופגישות עם אנשי הדת והמנהיגים המקומיים, וכן תוכנית חינוך בבתי הספר.
ממשטרת ישראל נמסר כי היא מפעילה "אכיפה שוויונית בכבישי ישראל, ללא הבדל דת, מין, מוצא או לאום. משטרת ישראל מבצעת אכיפה ממוקדת ומחמירה בצירי המיקוד, אכיפה המתמקדת בעבירות בריונות כביש ועבירות מסכנות חיים". לטענות שלפיהן אין די אכיפה ביישובים הערביים, הגיבו: "במקום לבקר את פעילות המשטרה, ראוי כי הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים תפעל להגברת ההסברה במגזר הערבי".
לפנייה לכתב/ת 
