קבוצה כובשת / הלהיט של ליגה א'
בהפועל איכסל לא פינטזו אפילו על עלייה ללאומית, אבל כשיש לך סקורר עם ביצועים של אריין רובן, אוהדים שמתעדים את הרגעים הגדולים בסמארטפון, ואווירה חמה ומשפחתית – החלום נראה מציאותי מתמיד
שחקן יהודי נכנס לחדר הלבשה ביישוב ערבי, וזורק דאחקה שמפרקת בקלילות את כל המטענים והסטריאוטיפים שאנחנו מביאים מהבית. החבורה באה לשחק כדורגל, ואם אפשר גם ליהנות ולעלות ליגה. כל היתר לא מעניין.
סוודר של סבתא
איכסל מובילה את ליגה א' צפון עם 12 ניצחונות, שבע תוצאות תיקו והפסד אחד. רודפות אחריה הפועל חדרה והפועל רובי שפירא חיפה. עד לסיום העונה נותרו תשעה מחזורים. אה, ומדובר במועדון שמייצג יישוב של כ־14 אלף תושבים, חמש דקות מנצרת, שהישג השיא שלו היה לפני 17 שנה כשהעפיל לליגה הארצית.
בתחילת העונה בנו שם קבוצה שרק פינטזה על פלייאוף העליון, ובלי לשים לב התחילה לנצח כל מה שזז, לכבוש גולים מכריעים בדקות הסיום, ופתאום ריח הלאומית שרף חזק בנחיריים. היישוב הקטן נכנס לאטרף, האוהדים הרגישו שמשהו טוב קורה ויצאו בשיירות גם למשחקי החוץ, והסינדרלה הצפונית סימנה לעצמה את נשף העלייה כמטרה שאסור לפספס. כדי שזה יקרה, צריכה איכסל לשמור על פוקוס ברגע המבחן שמחכה לה מחר (ו', 13:45): משחק ראש בראש, בבית, מול חדרה.
אבל כאמור, החבורה גם רוצה ליהנות ובאימון תחילת השבוע אי אפשר היה שלא לזהות את האווירה המשוחררת. המאמן איימן חלאיילה, בחדר ההלבשה, זורק בקריצה לשחקניו: "מה אתם כאלה שקטים פתאום?", ועובר בין כולם לחיבוק וברכה.
מי שמסתמן ככוכב השנון הוא שלומי מראד. הקשר, שהצטרף בנובמבר מאסי גלבוע, סוקר את חבריו ויורה ביקורת אופנה נטולת רחמים: "זה בנאדם שיודע כדורגל, אבל יש לו בעיית לבוש קשה", "ראית פעם בחור צעיר שלובש סוודר של סבתות?"
בינתיים עבודי דראושה, משחקני הבית, מוזג לעצמו קפה מהתרמוס שעל השולחן בכניסה ומסביר: "אתה תראה פה הרבה משוגעים, אבל מה שחשוב זה שכולם אוהבים אחד את השני".
טארס שולקובסקי, בלם שגדל במכבי נתניה (עלה לבוגרים אצל לותר מתיאוס) ומאז הספיק לנדוד בין הרבה מועדונים בליגה א' ובלאומית: "יש בקבוצה אווירה מדהימה. לפני כל משחק יש לנו את השיר ששמים בחדר הלבשה ואיתו אנחנו עולים למגרש. משהו של עדן בן־זקן, אל תשאל אותי איך קוראים לו".
המאמן חלאיילה ממשיך: "זה משפחה לכל דבר. בנינו פה חדר הלבשה נדיר, אין דברים כאלה בכל ליגה א' ולדעתי גם לא בליגת העל. חבורה של גברים, אחים, זה אחד מסודות ההצלחה שלנו, ברוך השם".
משפחתיות זה אחלה, אבל אחד מסודות ההצלחה הכי גלויים בריצה של איכסל הוא שיש לה את החלוץ הכי לוהט בליגה. כבר כשמתקרבים למגרש אפשר לשמוע מבית הספר הסמוך שני ילדים שפוצחים בקריאות קצובות "א-בי מל-כה! א-בי מל-כה!" למרות שהסקורר עדיין לא הגיע.
מלכה, אוטוטו בן 33, כבש 20 שערים ב־20 מחזורים (יש לו עוד שלושה בגביע) והוא ה"ערן זהבי" של המועדון. באיכסל יש עוד מספר שחקנים משמעותיים וכאלה שמייצרים גולים (היא הכובשת המצטיינת בליגה עם 41 שערים), אבל כשיש לך חלוץ שאחראי לכ־50 אחוז מהכיבושים, לכולם ברור מי פה הכוכב.
מלכה, שהגיע בקיץ ממכבי שעריים, הוא מסוג הכוכבים שקל לאהוב. יש עליו ערימות של כריזמה וחן, ובין לבין הוא מתפקד גם כליצן לא קטן ואחראי למוזיקה לפני אימונים ומשחקים. באותו מחיר קיבלה איכסל גם סקורר, גם די־ג'יי וגם דבק.
עכשיו הוא נכנס לחדר ההלבשה חמוש בכובע עור שחור (לא נרשמה שום עקיצה ממבקר האופנה מראד), והחבורה מקבלת אותו באהבה. החלוץ בוחר בהיפ־הופ ישראלי שנקרא "זנזיבר", מחליף לבגדי אימון, ועל הדרך חושף על גבו קעקוע ענק של אריה. מלך הג'ונגל של ליגה א' מוכן למשחק העונה.
גולים מהסרטים
רוצים להרגיש את הדופק של קבוצת כדורגל? תסתכלו על האוהדים שמגיעים לאימון, נצמדים לגדר וזורקים הערות.
באיכסל מדובר במספר ילדים ובני נוער, גברים בני 30 פלוס ובאחמד דראושה אבו־עלי, 66, שמגדיר עצמו כיו"ר חוג האוהדים ומספר שייסד את המועדון יחד עם חאלד שלבי. עכשיו הוא ביציע, מרוצה מכל רגע: "שיגעון גמור מה שקורה העונה. המזל בא לנו, אבל יש גם יכולת, מאמן טוב, שחקנים טובים. רק שזה ייגמר בעלייה".
כשמלכה עולה לדשא, צועק לו אחד האוהדים "בחייאת אבי, מה צעקו לך במשחק של רובי שפירא?". יום קודם לכן הלך החלוץ יחד עם כמה מאנשי איכסל לראות משחק של יריבתם בצמרת, והם ספגו קללות. מלכה מסתובב בתיאטרליות לעבר האוהדים ועונה בהטעמה משועשעת: "הם צעקו לי אבי מלכה ההומו". הטריבונה המאולתרת פורצת בצחוק.
האימון מתחיל, ומספר אוהדים רוכנים מעל סמארטפון שמחזיק אחד מהם. עוברים על סרטונים מהמשחקים האחרונים. פה תצוגת דגלים וקונפטי במשחק חוץ, שם ריקודים של השחקנים מול הטריבונה, ויש גם צילומים של גולים. באלה הדרמטיים יש אפילו שדר נלהב במיוחד. לא משנה מי האוהד ובאיזה סמארטפון תפשפש, מתישהו תיפול על גול של מלכה. סקאוטינג מהיר מגלה שהוא מת על התרגיל שבו הוא מקבל את הכדור בקצה הימני של הרחבה, חותך למרכז ושולח בשמאלו הקטלנית מסובבת לפינה הרחוקה. אריין רובן, גרסת איכסל.
בשבועות האחרונים חזרה הקבוצה פעמיים מפיגור למהפך דרמטי בסיום, ויו"ר חוג האוהדים מדפדף בטלפון כדי להראות לנו את גול הניצחון של קרוב המשפחה עבודי דראושה, מול הפועל בית־שאן בדקה ה־95. אבל הפעם אין סרטון, זה רק סאונד של השדר צורח בהתרגשות "מאיר איינשטיינית" על המהפך המשוגע. אחמד שומר את ההקלטה כדי להיזכר ברגע ההוא בכל פעם מחדש.
"יש פה ברכה"
וכמה מילים על האצטדיון באיכסל. בדרך אליו עוברים ליד מה שנראה כמו מיצג משונה של אמן משועמם: ערימה של פחי אשפה ישנים זרוקים במטע זיתים. בהמשך מגלים שתי טריבונות, כשדווקא זו של הקהל המקומי נמצאת מאחורי השער בקצה חומה גבוהה במיוחד. הסידור הזה גורם לכך שכל החגיגות של הכובשים נערכות למעשה מול חומת אבנים, שבפסגתה מקפצים אוהדים עם דגלי אדום־לבן. מהצד השני, הגובה והזווית של הטריבונה מאפשרים לאוהדים ליהנות מכדורגל, כשברקע פרוש כל עמק יזרעאל. מגרש מרופט עם נוף משגע.
למגרש מגיע ראש המועצה עבד אל־סלאם דראושה, מספר על השיפוצים המתוכננים באצטדיון ועל הביקור של שרת הספורט לפני כשבועיים, אבל מהר מאוד מגיע לעניין המרכזי: "נקבל את חדרה עם פרחים. הם אמנם יפסידו, אבל נדאג שהאווירה תהיה ספורטיבית. אנחנו קבוצה טובה יותר".
לא רחוק ממנו עומד יו"ר המועדון, בהא חליל, בן 33, קשוח למראה, שלקח את התפקיד לפני שלוש שנים כשהקבוצה הייתה בליגה ב'. "החלום שלי זה שאיכסל תהיה בליגה הלאומית", הוא מודיע. "עם הרבה עבודה קשה ותמיכה של הקהל ושל המועצה, נעשה את זה".
ומלכה מסכם: "עזבו אותי ואת העניין של ה־20 שערים. כבר הייתה עונה שכבשתי 25 שערים, ואני רוצה לשבור את השיא הזה בעזרת השם עם איכסל. זה המקום, יש בו ברכה. אבל אם זה לא יסתיים בעליית ליגה, לא עשינו כלום".
לפנייה לכתב/ת 
