האמהות שעושות תואר יחד עם התינוק
הן מגיעות ללימודים עם התינוק, מצוידות בעגלה, מגבונים וכל מה שצריך כדי לעבור את היום ללא תקלות. לקראת פתיחת הסמסטר החדש בדקנו מה עובר על סטודנטיות בחופשת לידה ואיך מקבלים אותן הסטודנטים וצוות המרצים
נדנוד העגלה והחלפת חיתול אלו פעולות שאמהות עושות על בסיס יומי. דמיינו את הפעולות האלו במהלך שיעור באוניברסיטה, אחרי לילות לבנים ללא שינה. איך חוזרים לספסל הלימודים לאחר הלידה? איך מגיבים המרצים, הסטודנטים האחרים ובעיקר איך מתרכזים בשיעור עם תינוק על הידיים ועוברים את התואר בהצלחה?
רינת אבוטבול מאשקלון ילדה את שתי בנותיה בתקופת הלימודים לחינוך הגיל הרך. הבכורה נולדה בשנה ב', סמוך לתקופת המבחנים, והקטנה יותר נולדה בחופשת סמסטר, בשנה האחרונה לתואר. כשהייתה בת ארבעה חודשים בילתה עם אמה בין כותלי המכללה.
"היו מרצים שנתנו לי הרגשה נוחה מאוד", היא מספרת. "אם התינוקת הייתה בוכה היו מרימים אותה ומרגיעים אותה. היה לי מרצה שהיה ממש רגיש אליי ואל סטודנטיות אחרות, הקל עלינו מאוד גם בהגשת העבודות ונתן הרגשה טובה. אבל הייתה מרצה אדישה מאוד. היא העדיפה להתעלם מהקושי, לעמוד על שלה ולהיות לא רגישה למצב. היא סירבה להכניס את התינוקת לכיתה, גם אם היא ישנה בעגלה ולא הפריעה".
- מה עשית?
"הבטחתי לה שאם תבכה אצא החוצה אך היא לא הסכימה ואמרה שהיא לא מרשה להכניס תינוקות לשיעור משום שזה מפריע ומושך תשומת לב. זה נעשה בטונים גבוהים מול כל הכיתה ובצורה מאוד לא נעימה. יצאתי מהכיתה עם דמעות בעיניים. היא הסכימה לפחות לסמן שהגעתי, כדי שלא ייחשב לי כחיסור אבל דרשה להבא להגיע בלעדי התינוקת, אחרת תסמן חיסור.
"הייתה מכסת שיעורים שאסור לפספס. אם החסרת מעבר למותר, היית צריכה לעבור את הקורס מחדש. לא היה לי מה לנצל יותר, לכן נאלצתי להגיע לכיתה, לסמן שהגעתי ולצאת. לא יכולתי לעבוד או להביא מטפלת בימים שלמדתי. בעצמי עוד לא החלמתי מהלידה. ההנקה לא התבססה כמו שצריך ולא ידעתי איך לתמרן. את הבכורה ילדתי בחורף, ירד גשם ולא איפשרו לי להחנות בתוך המכללה".
- היו עוד סטודנטיות שהביאו תינוק ללימודים?
"במהלך התואר היינו 12 סטודנטיות שילדו. אני זוכרת שבכניסה לכיתה עמדה חניה לעגלות. בהפסקות פרסנו משטחי פעילות על הדשא וזה תרם לחוויה. אבל לפעמים, כשישבתי להניק בחוץ שמעתי סטודנטים מתחומים אחרים עוברים ומדברים ביניהם. שמעתי משפטים כמו 'מה זה הטרנד לבוא עם ילד ללימודים?'. לא יחסתי לזה חשיבות, התעלמתי. אתם יודעים מה אני עוברת? מה האופציה שלי?".
"לא קל להיות סטודנטית ואמא טרייה", מסכמת אבוטבול. "לא לישון כל הלילה, לקום למחרת ולעבור בחינה בהצלחה, עם ציונים גבוהים. יחד עם זאת לא ויתרתי, נלחמתי עד הסוף. כשילדתי את הקטנה חששתי אבל ידעתי שזה אפשרי".
גם שירלי חוטובלי-חדד מצפת ילדה במהלך התואר שני ילדים. "למדתי מדעי החברה והתחתנתי בשנה השנייה ללימודים. הייתי בת 29 ולא רציתי לבזבז זמן. נכנסתי להריון שבוע אחרי החתונה. הבכורה נולדה באמצע סמסטר א'. השתדלתי לא להביא אותה כל יום ונעזרתי באמא שלי כשיכולתי. כשלא הייתה ברירה לקחתי אותה איתי וזה לא היה קל. היו מרצים שפרגנו, אחרים בקשו שאצא מהשיעור, טענו שהסטודנטים מתרכזים בתינוקת במקום בשיעור. קשה מאוד להתרכז ולקלוט את החומר כשאת עם תינוקת. לפעמים נמאס לה להיות על הידיים או משעמם לה בעגלה. כשבכתה, נאלצתי לצאת החוצה עם העגלה וכל התיקים, נכנסתי חזרה כשנרגעה ושוב היא בוכה ושוב צריך לצאת. רגעים קשים. לא היו לי ברירות, ידעתי שיפסלו את הקורס אם אחסיר ולכן העדפתי להתנהל ככה מאשר לא להגיע בכלל. זו הייתה תקופה לחוצה כי גם עבדתי, גם למדתי וגם תפקדתי כאמא טרייה".
- למה לא להשאיר את התינוק עם בייביסיטר או מטפלת?
"זה הילדים שלי. אני לא רוצה שמישהו אחר ישמור עליהם במקומי רק כדי שאוכל ללמוד. רוצה את האפשרות להגיע עם הילד או הילדה, כשהם ישנים ורגועים ולא לפספס את הרגעים החשובים איתם. הם חלק ממני"
אחד הקשיים שנאלצה חדד להתמודד איתם היה בירוקרטיה מצד המערכת "אין באמת חופשת לידה. מותר להחסיר עד שלוש פעמים בסמסטר ואם החסרת יותר, תאלצי לעבור את הקורס מחדש. לא מתחשבים שילדת, לא נותנים חופשה נוספת בנוסף לחיסורים הרגילים".
עם הילד השני חדד כבר הפיקה לקחים. הבן שלה נולד כשהייתה בסמסטר האחרון אבל עוד לפני הלידה דאגה לשלוח מכתבים ולהגיע לוועדות חריגים כדי לקבל הקלות. "שלחתי מכתבים לראש חוג ואישרו לי לא להגיע לרוב הקורסים וללמוד מהבית. ככה הצלחתי לסיים את הלימודים בצורה טובה יותר".
היית חוזרת על זה שוב?
"אם היית אומרת לפני כמה שנים שזה מה שיהיה, לא הייתי מאמינה. החיים הובילו לזה. הצלחתי להוכיח לעצמי ולכולם שאני יכולה גם לעבוד, גם לסיים תואר וגם להיות אמא טרייה".
יעל בן ארי למדה פיזיותרפיה באוניברסיטה. בעלה למד אף הוא במקביל, בטכניון חיפה. "ילדתי בשנה השלישית בתואר. לקחתי את התינוק הרבה, הוא היה ילד של כולם. מלבד מרצה אחת, המרצים הסכימו שאביא את הילד".
- איך הסתדרת?
"בעלי ואני תמרנו המון. הוא הביא אותו אליי וחזר ללימודים או שלקח את התינוק ואני נכנסתי לשיעור. בנוסף, היה לי פאנל בייביסיטריות ששמרו עליו לפרקי זמן קצרים באוניברסיטה, בזמן שאני בבחינה או בשיעור שאסור לו להיכנס. אמא שלי הגיעה אחת לשבוע בימים ארוכים ושיעורים קשים שלא יכולתי לקחת אותו.
"חזרתי ללימודים עם תינוק בן חודש. אם הוא היה בוכה ולא נרגע, הייתי יוצאת. השתדלתי להרדים אותו לפני שאני נכנסת לשיעור. למדתי פיזיותרפיה, זו לא הייתה כיתה רגילה עם שולחנות, למדנו על מיטות גם בהרצאה עיונית, ולכן זה עודד אותי להביא אותו. יש מזרונים וכדורים גדולים.
"אם הייתי צריכה להניק הנחתי מעליי סינר הנקה או שפשוט הייתי מושכת את הפרגוד, מקשיבה ומניקה כדי לא להפריע לסטודנטים האחרים. תמיד ישבתי מאחורה שיהיה לו יותר מרחב. קרה כמה פעמים שראו אותי לוקחת אותו על הידיים, יוצאת עם חיתול וחבילת מגבונים. פעם היה מרצה שאמר משהו והתינוק מלמל הערה אז הוא אמר 'אתם רואים, צדקתי'. אולי כי זה לא היה משהו רווח, היינו כמה אמהות בלימודים אבל לא שבאופן טבעי כולם הגיעו עם תינוק קטן".
- איך מתרכזים בשיעור?
"כשהוא היה בן חצי שנה קרו מצבים שהוא ישב עליי ושיחק ואני עם הידיים הקלדתי על הלפטופ. לפעמים נדנדתי את העגלה תוך כדי שהוא ישן . כשהוא מצייץ הדעה מוסחת ויוצאים מריכוז, אבל לרוב הוא היה איתי בשיעורים שמראש ידעתי שאני צריכה פחות לכתוב ויותר להקשיב".
בן ארי הגיעה עם התינוק במשך תשעה חודשים עד שנכנס למסגרת. "העדפתי לקחת אותו איתי מאשר להכניס למסגרת בגיל קטן או להשאיר עם מישהי זרה ליום ארוך", היא משתפת. "אמא שלי הגיעה, בעלי לקח אותו לפעמים. הסתדרנו"
- תחזרי על זה שוב?
"אני לא יודעת לאיזו סיטואציה אקלע בעתיד. זו חוויה חיובית אבל זה מסיח את הדעת בזמן שיעור".
ומה לגבי הנקה באוניברסיטה? צפו:
לפנייה לכתב/ת 
