מחקר: למעטפת של מאדים יש מאפיינים כמו בכדור הארץ
חוקר מאוניברסיטת לואזיאנה סטייט אמר: "ככל שאנחנו מתבוניים יותר במאדים, כך הוא נעשה פחות דמוי-ירח"
במחקר החדש, שפורסם בכתב העת Scientific Reports, נטען כי הכימיה של הלבה שזורמת מתוך אזור געשי במאדים הנקרא אליסיום מעידה על מעטפת הטרוגנית עם שכבות שנמסות בטמפרטורות שונות. כמו זרמי הלבה שבתוכו, אליסיום כולו הוא בעל מבנה גיאולוגי ייחודי.
"רוב המאפיינים הגעשיים שאנחנו רואים על המאדים הם בני 4-3 מיליארד שנה", הסביר דיוויד סוסקו, מדען פלנטרי מאוניברסיטת לואיזיאנה סטייט, בהודעה רשמית. "ישנם חלקים של זרמי לבה באליסיום שלהערכתנו הם בני 4-3 מיליארד שנה. במונחי זמן גיאולוגיים - 3 מיליארד שנה זה כמו אתמול".
בין זרמי הלבה שנותחו, החוקרים הצליחו לזהות אזורים תת-קרקעיים עם רמות נמוכות במיוחד של היסודות הרדיואקטיביים תוריום ואשלגן. "מכיוון שתוריום ואשלגן הם רדיואקטיביים, הם בין העדויות הגיאוכימיות האמינות ביותר שיש לנו על מאדים", הסביר סוסקו. "הם כמו משואות שפולטות פוטוני גמא משלהן. היסודות הללו לרוב מתחברים גם באזורים געשיים על כדור הארץ".
סוסקו ועמיתיו בחנו הן את הנתונים הכימיים והן את המורפולוגיה של פני השטח כדי לנסות ולהסביר את החריגות הגיאוכימיות של אליסיום. בעבר הציעו חוקרים כי הייחודיות של המגמה במאדים היא תוצאה של פעילות של קרחונים, אבל לפי המחקר החדש, הייחודיות היא דווקא כנראה תוצאה של התפתחות תנאי מגמה מורכבים במעטפת של מאדים.
"הצלחנו לקבוע שבעוד ייתכן כי היו מים על האזור הזה של כוכב הלכת בעבר, המאפיינים הגיאוכימיים במטר העליון של כל האזור הוולקני הזה מעידים על תהליכים געשיים", הוסיף סוסקו. "אנחנו חושבים שהרמות של תוריום ואשלגן כאן קטנו לאורך הזמן בשל התפרצויות געשיות במשך מיליארדי שנים. היסודות הרדיואקטיביים היו הראשונים שהתנדפו בהתפרצויות המוקדמות. אנחנו רואים שינויים בכימיה של המעטפת לאורך הזמן".
שינויי תנאי מגמה בהרי געש "זקנים" היא תופעה שנחקרת רבות על כדור הארץ, אבל מדענים לרוב הניחו שכוכב הלכת האדום והרי הגעש שלו הם פשוטים וחסרי חיים - כמו בירח למשל. אבל כעת החשיבה הזו משתנה. "ככל שאנחנו מתבוניים יותר במאדים, כך הוא נעשה פחות דמוי-ירח", סיכם סוסקו. "אנחנו מגלים מגוון של סוגי סלעים והרכבים גיאוכימיים".
להודעות החוקרים
לפנייה לכתב/ת 
