סכנין מכה שנית / "סוגר חשבון"

בני סכנין נחשבת במשך שנים לבייבי של התקשורת, הפרשנים, גם הפוליטיקאים. די בצדק. אין יותר מדי דוגמאות בישראל למודלים מוצלחים כאלה של דו קיום, שמקפידים לשמור על יציבות ברמה הגבוהה ביותר הרלוונטית. וגר אבידור עם קנדיל, ואבוקסיס עם חלאילה יבעט. נקודת אופטימיות מזרח תיכונית ותשובה של אמת לגזענות.

אלא שהחזות הנאורה של סכנין והפאסון הפלורליסטי מתקשים לעמוד במבחני הלחץ שמגיעים מדי פעם לדוחא. הקולות הלאומניים תופסים את מקום הנאיביות הוורודה ומבליטים קומץ מכוער ואלים, עם גיבוי מסוכן שנמצא על המגרש ובמקום לשמור על הסדר פשוט מפרק את הקבוצה האורחת. תכירו, המאבטחים של סכנין. בעצם, די לא נעים להכיר.

בשנה שעברה זה עוד היה מובן. טל בן חיים המשיך לשחק בחצי הגמר למרות שעותמאן התחנן להגיע למיון אחרי שנשכב לפתע על הדשא (והמאמן יוסי אבוקסיס סימן לו להמשיך לשכב מתוך דאגה כנה). מכבי ת"א העיפה את סכנין מהגביע, ח"כ אחמד טיבי יילל, הצית, והלהיט את השטח יחד עם ערוץ הספורט. כשהגיעה מכבי לדוחא בליגה, קיבלו חלק משחקניה מכות מהמאבטחים בסיום משחק התיקו כי אם הנקמה לא ממש הושגה ב-90 דקות, למה שהעונש לא יבוא בהארכה?

 "מאבטחים ערבים של סכנין היכו אותנו", טענו שחקני מכבי בסיום, "בעטו בכולנו. הרגשנו כמו בגיהנום". איש בהתאחדות, במינהלת הליגה או במשטרה לא עשה כלום עם הטענות. בכל זאת, מכבי תקפה קשות באלימות באמצעות האקט ההוא של בן חיים, אז מגיע לשחקניה שירגישו כאב מהו. לפי עדויות, במגרש נשמעו גם נהמות כלפי אלי דסה, אבל זה מגיע גם לו, כחלק מהקבוצה הפושעת בחצי הגמר.

אוהדי סכנין(צילום: עוז מועלם)

עברה כמעט שנה, ואיזו הפתעה, כלום לא השתנה. בית"ר ירושלים מנצחת בדוחא ובקבוצה מתלוננים על אלימות של המאבטחים בסכנין כלפי שחקניהם. נשמע מוכר לא? "תקיפה פיזית מצד מאבטחים בשכר", כתב הדובר אושרי דודאי, "אלימות גסה ומלאת שנאה סתם". נו מה רצית דודאי, גם לנצח וגם לצאת בשלום על שטיח אדום? בבית"ר העזו לטעון גם ליריקות על שחקניהם מצד הקהל בסכנין אבל שכחו שזה חורף ובוודאי ירד גשם. מה עשתה המשטרה? איך הגיבו ההתאחדות והמנהלת? ניחשתם נכון, שמו איקס.

תרשו לי להמר שאם זה היה הפוך, כלומר מאבטחים של בית"ר היו מכים את שחקני סכנין והקהל בטדי היה מגבה ביריקות, ח"כ טיבי היה מבקש לכנס דיון דחוף בכנסת ובית"ר הייתה עומדת לדין מהיר ואפקטיבי, כשהפרשנים מסביב היו דורשים עונש חמור. אבל בבייבי סכנין אסור לגעת, כי זה לא פוליטיקלי קורקט.

ועוד משהו. מאמן סכנין אבוקסיס שומר על זכות השתיקה בפרשה הנוכחית, למרות שבעברו היה שחקן בית"ר, לב ונשמת המנורה. כנראה שקשה להיות אמיץ, כן ואמיתי ולצאת נגד הקבוצה שמשלמת לך, גם אם המצפון ממש מחייב. "היו לי פעם עקרונות", שר על זה אריאל זילבר, "מכרתי את כולם. עסקה מוצלחת בשבילי, טובה גם בשבילם". מה תגיד, יוסי?

יוסי אבוקסיס(צילום: ראובן כהן)

השיטה פורחת בנגב

הפועל באר שבע עדיין נהנית מהסיכויים הטובים לקחת אליפות. זה לא רק יתרון שלוש הנקודות בצמרת, סגל מגוון ומאמן מצוין, אלא גם הביתיות שאין למכבי ת"א והאפשרות להתרכז שוב במפעל אחד, אחרי ההדחה מאירופה ומגביע המדינה. אבל איך יודעים שבכל זאת המאמי הלאומית בלחץ? בגלל הטריקים השקופים שנשלפים שוב מהשרוול.

 בעונה שעברה - במקרה! - התעניינה באר שבע ביובל שבתאי סמוך למשחק מול הפועל רעננה ולאחר מכן החתימה אותו ושבתאי שיחק במדי רעננה בפלייאוף העליון נגד באר שבע, כשהוא כמובן יודע בדיוק מי ישלם לו בעונה הבאה. בהמשך שחררו בבאר שבע לכתבים סקופ מהדהד שלפיו הקבוצה רוצה את ז'אורז'יניו מסכנין, ממש לפני כשסכנין וז'אורז'יניו נפגשו עם מכבי ת"א (תוסף אנרגיה?) והיו אמורים לפגוש בהמשך את באר-שבע.

הנה חלפה לה שנה ובבאר שבע מספרים לעיתונאים לפתע על כך שאור אינברום מאשדוד רצוי בקבוצה בעונה הבאה. נחשו מול מי משחקת באר שבע בשבת הקרובה? נכון, מ.ס אשדוד. כל דמיון למציאות קודמת הוא מקרי בהחלט. בבאר-שבע, כך לפי העיתונאים, גם סיכמו על רכישת דור אלו המוכשר ממכבי פ"ת, שאמור לפגוש אותם פעמיים בפליאוף. ג'ורדי קרויף ספג – ובצדק גדול – קיתונות של רותחים מפרשנים, מומחים ומבקרי איכות על החתמת גילי ורמוט אחרי דרבי במהלך עונת משחקים. במקרה של המאמי הלאומית, שולטת דממת אלחוט. ששש. אסור להפריע לאלונה לקחת עוד אליפות.

אלונה ברקת, אסור להפריע לה(צילום: יאיר שגיא)

צל"ש השבוע: שחר פאר

שחר פאר לא נהנתה משנים אחרונות מצוינות כפי שהרגילה אותנו במהלך הקריירה הנפלאה שלה, אבל ראויה למקום מיוחד, מוזהב, בהיסטוריה של הספורט הישראלי. חבל רק שאצלנו בלבנט שוכחים מהר. כשפאר הצליחה בגראנד סלמים והגיעה לקצפת של הטניס הנשי העולמי, כולנו אימצנו אותה, למרות שאת ההשקעות הרבות בתחילת הפרק המאוד סזיפי השיגה פאר לגמרי בעצמה. כשנקלעה לתקופה פחות טובה, הפכה לשק חבטות של מומחי טניס מטעם עצמם, שלפתע התנערו ממנה והריצו דאחקות על חשבונה. מעטים מאוד הישראלים שנגעו ב-20 הטובים בעולם בתחומם. פאר עשתה את זה. מגיע לה יחס הרבה יותר טוב.