אפליית יוצאי אתיופיה ושחיתות: הזווית הישראלית בדו"ח האמריקני לזכויות אדם
דו"ח זכויות האדם של מחלקת המדינה מצא שיותר מ-130 אלף יוצאי העדה האתיופית מתמודדים עם אפליה חברתית מתמשכת וההתבטאות של המפכ"ל אלשיך שנאלץ להתנצל. גם אי שילובו של שחקן ערבי בבית"ר מוזכר בדו"ח וגם ההסתבכויות בפלילים של אישי ציבור
אפליה, שחיתות וגל הטרור: דו"ח זכויות האדם של מחלקת המדינה האמריקנית פורסם בסוף השבוע ובמסגרתו הוקדש גם פרק מקיף לנעשה בישראל. במוקד הפרק על ישראל מצוינת מחאת יוצאי העדה האתיופית, הפרת זכויות אדם של פלסטינים, מספר מקרי הטרור וכן ההסתבכויות בפלילים של אישי ציבור בישראל.
בניגוד למקרי עבר, מזכיר המדינה רקס טילרסון לא הציג את הדו"ח במסיבת עיתונאים כפי שקורה כבכל שנה וספג קיתונות של ביקורת. גורם במחלקת המדינה האמריקנית מסר בתגובה לביקורת: "הדו"ח מדבר בעד עצמו ואנחנו מאוד גאים בו".
הדו"ח מזכיר את מחאת העדה האתיופית שפרצה בשנת 2015 בעקבות פרסום התיעוד שבו נראה שוטר מכה את החייל דמאס פיקדה. הדו"ח קובע כי יותר מ-130 אלף יוצאי העדה חיים בישראל ומתמודדים עם אפליה חברתית מתמשכת, על אף שבדרך כלל הציבור בישראל והממשלה מבקרים כל מעשה אפליה נגדם.
דו"ח מחלקת המדינה מאזכר גם את ההתבטאות של מפכ"ל המשטרה רוני אלשיך שאמר כי מחקרים בעולם מראים שמהגרים מעורבים יותר בפשעים מאשר אחרים וכששוטר פוגש חשוד שהוא מהגר, הוא חושד בו באופן טבעי יותר מאדם אחר". עקב סערה ציבורית אלשיך התנצל על הדברים.
מחלקת המדינה מציינת את החלטת ראש הממשלה בנימין נתניהו לאמץ את ההמלצות של הצוות הבינ-משרדי שהוקם להתמודד עם טענות על גזענות נגד יוצאי אתיופיה. בין היתר מוזכר כי בישראל מונה אלוף משנה אתיופי ראשון בצה"ל ושתי שופטות בנות העדה מונו. כמו כן, מוזכר את היותו של אברה מנגיסטו בידי חמאס, שלטענת משפחתו המקרה לא זוכה לטיפול נאות בשל מוצאו.
בהתאם לצוות בינמשרדי שהוקם לבדוק טענות על גזענות נגד יוצאי אתיופיה, שיעור הקטינים ממוצא אתיופי בכלא גבוה גדול פי 10 משיעורם באוכלוסיה ומהווים 18.5 אחוזים מהאסירים בכלא אפק לקטינים. שיעור הקטינים האתיופים שהורשעו עומד על 90 אחוזים שהוא גדול פי 3 משיעור ההרשעות בקרב קטינים יהודים לא אתיופים וכמעט פי שניים מקטינים ערבים שהם ערבים ישראלים.
בנוגע להפרות זכויות אדם בישראל הדו"ח מצביע על הבעיות המרכזיות: התקפות טרור נגד אזרחים ואלימות עממית מונעת מסיבות פוליטיות ודתיות; אפליה מבנית וחברתית נגד ערבים ישראלים רבים מהם מזהים את עצמם כפלסטינים, במיוחד בגישה לחינוך שוויוני, דיור והזדמנויות תעסוקה. ואפליה מוסדית וחברתית נגד ישראלים אתיופים ונשים.
בעיות נוספות שנוגעות לזכויות אדם כוללות מעצרים מנהליים של פלסטינים מהשטחים הכבושים, הוקעה של ארגוני זכויות אדם; טיפול במבקשי מקלט ומהגרים; אפליה מוסדית וחברתית נגד יהודים לא אורתודוכסים ומשפחות מעורבות, ופגיעה בזכויות עובדים נגד ערבים ועובדים זרים.
ירידה באירועי טרור, עלייה בירי רקטות
בדו"ח מוקדש חלק גם לגל הטרור. האמריקנים מציינים כי במהלך 2016 היתה ירידה במספר פעולות הטרור שבוצעו על-ידי בודדים חמושים בזמן שהיתה עלייה בירי רקטות ופצצות מרגמה. לפי מחלקת המדינה האמריקנית, קבוצות חמושות ירו 47 טילים מעזה והיו 21 תקריות מרגמה או ירי חוצה גבול מסוריה. גל הטרור שהחל בספטמבר 2015, רובן על ידי תוקפים בודדים שלא כוונו על ידי אף ארגון, פחת במהלך השנה. במהלך השנה נהרגו כתוצאה מהתקפות טרור 8 אזרחים ונפצעו 62. בתוך הקו הירוק כללו את מערב ירושלים, תל-אביב יפו, נתניה, פתח תקווה, רהט ורמלה. רוב התוקפים היו פלסטינים מהגדה ו-4 ערבים ישראלים. מספר גבוה יותר של התקפות היה בגדה המערבית ומזרח ירושלים.
בדו"ח מציינים כי ארגונים חוץ ממשלתיים ממשיכים לבקר את ישראל על יחס לעצורים כגון בידוד, מניעת שינה, קשירה לא הכרחית, מניעת גישה לקונסול; ולחץ פסיכולוגי כגון איומים בחקירת בני משפחה והריסת בתי המשפחה. עוד מצוין כי השב"כ דיווח על צניחה במספר פשעי השנאה שבוצעו על ידי יהודים אחרי המתקפה בדומא : התקפה אחת בשמונת החודשים הראשונים של השנה בהשוואה ל-14 פשעי שנאה בשנת 2015 שקדמה למתקפה.
הדו"ח קובע שתנאי המאסר במתקני השב"כ עומדים בסטנדרטים הבינלאומיים, לפי הצלב האדום, אבל ועדה של לשכת עורכי הדין שביקרה בנוה תרצה, הכלא לנשים, מצאה פגמים כגון תנאים פיזיים פסולים, ניצול לרעה של בידוד, ואלימות נגד אסירים.
באשר למהגרים אפריקנים ומבקשי מקלט המוחזקים במתקן חולות, נרשמו תלונות על קור קיצוני בחורף, חום בקיץ ותנאי מזון גרועים. לפי מחלקת המדינה האמריקני, הרשויות מספקות להם: מיטה, בגדים, מגבות נקיות, מזון, טיפול רפואי חינם ומגורים ממוזגים. המתקן מציע כיתות עם הכשרות מקצועיות והמעוכבים מקבל קצבה חודשים של 480 שקל. ארגונים חוץ ממשלתיים טענו, עם זאת, שמעט מאוד מעוכבים משתתפים בהכשרות המקצועיות וכי הרשויות מונעות קצבה חודשים בגלל הפרות מינוריות. הרשויות מאפשרות גישה חופשית לארגונים למתקן חולות וסהרונים.
חברי כנסת וראש עיר במעצר
עוד מצוין בדו"ח כי המחלקה לחקירת שוטרים במשרד המשפטים בחנה בשנת 2015 יותר מ-3,500 מקרים וקיבלה החלטות ב-640 מתוכם 102 מקרים הסתיימו בכתבי אישום פליליים – והביאו ל-87 הרשעות ו-85 בהליכים משמעתיים. מח"ש סגרה 974 תיקים ללא המשך חקירה וסגרה עוד 834 מקרים אחרי בדיקות ראשוניות.
במשך השנה הרשויות בישראל עצרו או עיכבו 4 חיילים, הרשיעו 11 חיילים כולל 9 שהואשמו בשנים קודמות, וגזרו את דינם של 12 חיילים כולל 10 שהואשמו שנה קודם. ארגונים זכויות אדם ממשיכים לטעון שיש פגמים במנגנון החקירות של צבא וכי חקירות רציניות הופסקו בגלל בעיות מבניות חמורות שמונעות מהם לבצע חקירות מקצועיות.
ויש גם נושאים אזרחיים שעלו על הפרק בדו"ח האמריקני. למשל, בכל הנוגע לנישואים אזרחיים, כל שנה יש 20 אלף זוגות שנישאים בדרך אזרחית מחוץ לגבולות ישראל בשל סירוב בתי הדין הרבניים להכיר בהם ולאור העובדה שאין בישראל חוק שמאפשר נישואים אזרחיים. מחלקת המדינה מזכירה בדו"ח כי הרבנות הראשית לא מכירה ב-337 אלף אזרחים כיהודים למרות שהם רואים עצמה כיהודים.
גם הפעם, מקרי השחיתות במערכת הציבורית בישראל, עולות על הפרק. הדו"ח מציין את פרשת השחיתות שבה מעורבים אנשי "ישראל ביתנו" לשעבר, סטס מיסז'ניקוב ופאינה קירשנבאום וכן את פרשת השחיתות שהובילה למעצרה של ראש העיר נתניה מרים פיירברג. בגזרת הספורט, מחלקת המדינה מציינת בדו"ח את העובדה שקבוצת בית"ר ירושלים היא היחידה מבין מועדוני כדורגל שמעולם לא שילבו שחקן ערבי.
סעיף נושא בפרק הנוגע לישראל הוא על אפליה נגד נשים והטרדות מיניות. בשנת 2015 הגישו הרשויות בישראל 223 כתבי אישום על הטרדה מינית, ו-170 עד ספטמבר. לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מציינים בדו"ח האמריקני, רוב הנשים כלל לא ניגשו למשטרה. בהקשר להתמודדות הקהילה הגאה בישראל, מחלקת המדינה מזכירה את דו"ח הקהילה, שלפיו היו בשנה שעברה 424 תקריות הומופוביות, עלייה של 66 אחוזים בהשוואה לשנה קודם לכן.
לפנייה לכתב/ת 
