סימנים מחשידים שהילד עבר התעללות בגן
תחקיר של "ידיעות אחרונות" על אלימות מילולית ופיזית בגני ילדים חושף מציאות מדאיגה, אבל אלו לא המקרים היחידים. מדי שנה סובלים מאות פעוטות וילדים מהתעללות במעונות ובגנים, מבלי שההורים שמים לב. אלו הסימנים שעשויים להדליק נורה אדומה אם הילד עובר משהו מאוד לא טוב
סימנים עד גיל שנתיים
בגיל זה התינוקות עדיין אינם מדברים ולהורים לא נותר אלא לנחש אם כואב להם, רע להם או שמצב רוחם ירוד. כמה סימנים יוכלו לרמז על קיומה של בעיה: שינויים קיצוניים בשינה ובעירות, נסיגה בהתפתחות המוטורית, חוסר רצון לזוז ופחד מצעקה חזקה או רעש פתאומי. גם תינוק שמפסיק לחייך ומסרב לעבור לידיים של אדם שמטפל בו ושבעבר רצה בו, צריך להדליק נורת אזהרה.
הסימנים הקלאסיים על גוף התינוק המעידים על התעללות הם סימני לפיתה בידיים. סימנים אלה מתרחשים בזמן טלטול הילד, כשהמתעלל תופס את התינוק בשתי הזרועות ומטלטל את גופו. לפיתה זו מותירה כתמים דומים לאלה של מכה יבשה, הנראים כ"טביעות אצבעות" של המתעלל על זרועותיו של התינוק.
אחת הפגיעות השכיחות בתינוקות מתרחשת בעת טלטול כשראשו של התינוק נזרק מצד לצד. במצב כזה עלולים להיווצר דימומים ברשתית, שבהם ניתן להבחין בבדיקת קרקעית עין המתבצעת בבית החולים. הטלטול עלול לגרום גם לדימומים במוח, הנראים בבדיקת CT. דימומים עלולים להתרחש גם מבלי להטיח את ראשו של התינוק במשטח קשה. מובן שמכה לגולגלתו הרכה של התינוק תגרום לשברים ולדימומים - לעיתים גם קטלניים.
רוב המתעללים אינם סוטרים לתינוק, כיוון שסטירה קשה לביצוע בתינוק שראשו קטן. לפיכך, המתעללים נוטים להכות את התינוק בישבנו, מה שמותיר על העכוז סימני כף יד. שריריו הרכים של התינוק אינם חזקים מספיק כדי לעצור את מכת היד, ולפיכך ראשו נפגע פעמים רבות. הסימן הבולט הוא נפיחות בקרקפת.
שברים מתלווים לרוב מקרי ההתעללות. הם מותירים נפיחות של האיבר, לרוב בידיים או ברגליים, בעקבות לפיתה חזקה או זריקת התינוק לעבר קיר, רהיט או משטח קשה אחר. כל תזוזה של הגפה הפגועה תגרור בכי עז, והתינוק עצמו יסרב להפעיל את הגף הפגועה. תינוק שעבר התעללות ממושכת, יראה בצילום הרנטגן סימני שבר בשלבים שונים, המעידים על חבלות רבות שעבר.
סימנים החל מגיל שנתיים
בשלב זה של חייו הילד מתחיל לתקשר, גם אם אינו מדבר ברור ושוטף. שימו לב למשפטים כמו "יש לי פצע מהגננת". חשוב להקשיב לילד ולא לזלזל בסיפורים, גם אם נראה שמדובר במעשיות. לרוב, סיפורים מעין אלה בגיל הרך הם אמיתיים לחלוטין.
אם הילד הופך למופנם או אלים יותר בעצמו, אם הוא מחקה התנהגות של מבוגר או פולט מילים ומשפטים חריגים, הדבר צריך לעורר חשד כי הוא עבר התעללות כלשהי.
אחד הכלים היעילים לגלות מקרי התעללות הוא ציורים של הילד. ציורים קלאסיים של ילד שעבר התעללות ייראו בצבעים כהים, כשהילד קטן, בפינה, מבוהל ומפוחד, ולידו מבוגרים גדולים עם ידיים ענקיות. ציור של מבוגר עם איבר מין, מחשיד להתעללות מינית.
בגילאים מבוגרים יותר הילד כבר חזק יותר ושולט בעצמו בשעה שמטיחים אותו על משטח קשה, שלא כמו תינוק שאינו יודע לעמוד או לייצב עצמו. לפיכך, סובלים הילדים מסטירות חזקות, הכאות באמצעות חגורות, נעליים או חפצים אחרים שיותירו סימנים קשים על גוף הילד.
אצל חלק מהילדים נראים גם שריטות, כוויות של חפצים כמגהץ או סיגריות וסימני נשיכה. ניתן להבחין בנקל כי מדובר בנשיכת מבוגר ולא של ילד או חיה, באמצעות גודל ומתאר המנשך שנותר על הילד.
אם נתקלתם בחשד להתעללות או הזנחה, תוכלו לפנות מיד למוקד 100 של המשטרה, או לחדר מיון בכל בית חולים לילדים.
לטפל במצוקת הילד
"כל שינוי התנהגותי של הילד עלול להעיד על מצוקות נפשיות או על התעללות. התכנסות בתוך עצמו או לחלופין מוחצנות חריגה", מסביר פסיכולוג הילדים ד"ר שי חן גל. "גם ילדים קטנים מרגישים שפוגעים בהם, בטח כשמתעללים בהם. הטראומה יכולה להישאר במשך שנים רבות ולהשפיע על עיצוב הנפש והאישיות של הילד. גילוי וטיפול מוקדם יכול להציל את נפש הילד. ההורים לא צריכים לפחד לבדוק ולשאול. הגילוי לפעמים מפחיד אבל הוא קריטי להמשך התפתחות תקינה".
ד"ר איתי גל הוא רופא ילדים והכתב הרפואי של ynet
מה באמת קורה במעונות? צפו:
לפנייה לכתב/ת 
