ריבלין: למצוא חגים משותפים, כמו "נובי גוד" שהפך חג לכולנו
נשיא המדינה דיבר בוועידת החינוך של "ידיעות אחרונות" ו-ynet על הצורך לאחד בין הפלגים השונים בחברה הישראלית: "כל יהודי יודע מהו יום כיפור ולא מתעניינים מהו רמדאן. ערבים יודעים מהו הרמדאן ולא מתעניינים ביום כיפור"
נשיא המדינה ראובן ריבלין דיבר בצהריים (יום ג') בוועידת החינוך של "ידיעות אחרונות" ו-ynet בבנייני האומה בירושלים בעד הצורך למצוא את המאחד בחברה הישראלית: "לצערנו הרב, יום העצמאות במדינת ישראל הוא יום במחלוקת משום שאנחנו רואים בו את יום ראשית צמיחת גאולתנו, היהודים. הערבים בתוך המדינה רואים בו את הנכבה. צריך למצוא דברים שמשותפים לנו".
ריבלין התייחס לצורך לציין חגים המאפיינים עדות שונות – מתוך הסכמה ובלי כפייה: "יהדות מרוקו הביאה את המימונה, אחינו מברית המועצות חוגגים את המימונה יותר מהחברים שלנו שהגיעו מצפון אפריקה. חג המולד של יהודי עולי ברית המעוצות הפך להיות, אני לא בקי ברוסית, הנובי גוד. הוא הפך להיות אחד החגים המשותפים לכולנו. חג האסיף הוא חציו חג חקלאי, חציו דתי. צריך ליצור מצב שבו אתם תמצאו לכולנו חגים משותפים".
הנשיא דיבר בפאנל משותף עם תלמידת תיכון מיפו, תלמיד מקיבוץ, תלמיד מכינה קדם-צבאית ותלמיד ישיבה. "אנחנו צריכים לבוא ולבנות", אמר הנשיא, "לא ללבות את המחלוקת אלא למצוא דברים משותפים. כל יהודי יודע מהו יום כיפור ולא מתעניינים מהו רמדאן. ערבים יודעים מהו רמדאן ולא מתעניינים מהו יום כיפור. אנחנו צריכים למצוא את אותם אירועים שמשותפים לכולנו".
הוא קרא בשיח עם התלמידים: "אני מצפה מכם, מנהיגי העתיד, שאתם תבינו שהמחלוקות קיימות בהגדרה בתוך החברה הישראלית על כל מרכיביה. המחלוקות המדיניות הפוליטיות בין ותיקים לבין חדשים, בין יהודים לבין ערבים, בין חרדים לחילונים, בין דתיים לאומיים לממלכתיים. אנחנו את כולן יודעים ובתוכן מחלוקות נוספות. אנחנו צריכים לבוא ולבנות, לא ללבות את המחלוקת אלא למצוא דברים משותפים".
לדברי ריבלין, החברה הישראלית בנויה משבטים, "זהו הראי שאנו מציבים בפני החברה הישראלית. יש ערבים, יש יהודים, יש חרדים, יש ממלכתיים, יש ממלכתי-דתי. אנחנו בנויים כך ואסור לאף אחד לבוא ולערער או להפר את הסדר שבו כל אחד רוצה לחיות לפי המסורת, ולפי האמונה שהוא חי בה. אנחנו צריכים ליצור את השותפות מעל אותה מערכת שאליה נולדנו, שהיא מציאות חיינו. מציאות שאי אפשר לשנות אותה בכפייה. צריכים להביא וליצור את המשותף מעל המציאות הזו".
"אם נבוא ונאמר שילד חרדי שמקפיד על תרי"ג מצוות יכול לחיות עם התנהלות והתנהגות וערכים חברתיים או אמונתיים של ילד שאינו מקפיד בביתו על חלק מהמצוות, אנחנו יוצרים מצב שבו זה יצטרך להיכפות על אחד הצדדים. אנחנו יודעים שהיכולת שלנו ליצור את המשותף מעל המפריד היא רק אם אנחנו לא ניצור איזושהי כפייה כזו או אחרת. אני בהחלט חושב שהזרמים השונים במערכת החינוך שאותה בנינו לא משום שרצינו ליצור ארבעה שבטים אלא היא נבנתה בגלל שהיו לנו ארבעה שבטים".
הוא הזכיר שכאשר למד בגימנסיה לפני 65 שנים, "למדנו ערבית. מתוך הבנה שאנחנו צריכים לחיות עם שכנינו, השותפים שלנו בירושלים, ללמוד את שפתם. בבית ישראל החרדית היו הנשים מדברות ערבית שוטפת וערבים היו מדברים יידיש נפלא. הדברים האלה היו מציאות החיים בזמן המנדט בחברה הירושלמית המאוד הטרוגנית, הרב-תרבותית הזאת. אבל הבנו, ערבים ויהודים באותה עת, שאנחנו צריכים להבין זה את שפתו של האחר. ידענו גם שיש כאלה שמקיימים תרי"ג מצוות ויש כאלה שמקיימים פחות וההבנה הייתה שאנו חיים יחד".
מוקדם יותר בוועידת החינוך התעוררה סערה כשמורות ומורים שמועסקים כעובדי קבלן התפרצו לדבריו של שר החינוך, נפתלי בנט, וקראו קריאות ביניים, "מורות קבלן זה פשע". אחת המורות נעמדה במהלך דבריו של שר החינוך וקראה לעברו, "לא אתה אחראי לתופעה, אבל עכשיו זו המשמרת שלך!, אמרת 'בואו נדבר', אבל אתה מסרב להיפגש איתנו". המורים מחו על העסקתם בתנאים לא ראויים ודרשו העסקה ישירה.
בדברי של שר האוצר משה כחלון בוועידה, הוא הדגיש את חשיבותה של ההשכלה הפורמלית ואמר ששוחח עם הרמטכ"ל כדי לבדוק אפשרות שתיכוניסטים שילמדו לתואר ראשון יוכלו לדחות את גיוסם לגיל 19. לדבריו, הרמטכ"ל הביע נכונות לבחון את הרעיון ואמר שצה"ל יוכל לעמוד בכך.
לפנייה לכתב/ת 
