להחזיר את העיר לידינו: שיתוף הציבור בתכנון עירוני
שיתוף הציבור הוא כלי שחשוב להכיר, אשר מאפשר לתושבים לשלוט בשינויים שנערכים בסביבת המגורים שלהם. כיצד פועל ההליך ואיך ניתן להשתמש בו לטובתנו? מדריך
שיתוף הציבור הוא תהליך שבו אנשים שאינם נבחרי ציבור או פקידים לוקחים חלק בקבלת ההחלטות ביחס לנושאים הנוגעים לחייהם. לתהליך יתרונות רבים, ביניהם יצירת אחריות חברתית של המשתתפים זה כלפי זה וכלפי הסביבה ובעקבות כך התפתחות קהילה ותשתיות קהילתיות וחיזוק הדמוקרטיה.
כתבות נוספות בערוץ הנדל"ן
נהוג לחלק את התהליך ע"פ דרגות השיתוף. השלב הראשון בתהליך הוא יידוע - זרימת מידע חד כיוונית מהרשויות לציבור. השלב השני - היוועצות, שהיא זרימת מידע דו כיוונית; השלב השלישי הוא שיתוף פעולה - תהליך השתתפותי, והשלב הרביעי והגבוה ביותר הוא עזרה עצמית - במסגרתו הציבור יוזם, מתכנן, מיישם ומתחזק תהליכים ללא השתתפות הרשויות. מדובר בתהליך שיכול להיכנס לשימוש במספר תחומים:
הריסת מבנה במסגרת תוכנית תמ"א 38. שיתוף הציבור תורם ליצירת פרויקטים מועילים יותר (אילוסטרציה)(צילום: ינאי אלפסי)
התחדשות עירונית הינו תהליך של שיקום המרקם הבנוי הקיים ושיפורו באמצעות מגוון רחב של כלים, תוך התייחסות למצב הפיזי של המבנים ולמצב החברתי של התושבים.
התחדשות עירונית כוללת בתוכה מספר סוגי פתרונות אפשריים, בהם שיפוץ בניינים קיימים ללא תוספת קומות, הרחבת דירות קיימות, עיבוי המרקם הקיים ע"י תוספת קומות ויחידות דיור למבנים קיימים (תמ"א 38 לסוגיה), הריסת הקיים ובנייה חדשה (פינוי-בינוי/בינוי-פינוי) ועוד. במסגרת הליך התחדשות עירונית במסלול לפינוי-בינוי הורסים את המבנים הישנים, ובמקומם מקימים מבנים חדשים תוך שימת דגש על צרכי ציבור - כגון שטחים ציבוריים, מבני ציבור, תנועה וחנייה.
כדי שההתחדשות תהיה מוצלחת מבחינה חברתית ולא רק מבחינה תכנונית או כלכלית, יש לתת מענה עבור האוכלוסייה הקיימת במתחם, תוך יידוע ושיתוף של בעלי הדירות בכל שלבי הפרויקט. מתחמי פינוי בינוי מאופיינים במגוון רחב של סוגי אוכלוסיות - ככל שהאוכלוסייה הינה מוחלשת יותר, יש חשיבות להתאים עבורה פתרונות נדרשים.
לרוב, האוכלוסייה במתחמי פינוי בינוי מורכבת מהקבוצות הבאות: בעלי דירות שנחלקים ביניהם בין אילו המתגוררים במתחם, לבין אילו שאינם מתגוררים במקום בפועל, שוכרי דירות ודיירי הדיור הציבורי. האתגר בפרויקט פינוי בינוי הוא להתייחס ולתת מענה לכלל הקבוצות, כדי לשמור על הקהילה.
לדוגמה, אלו השלבים בהם נעשה שימוש בהשתתפות הציבור באבני הדרך בהכנת פרויקט התחדשות עירונית במסלול של פינוי בינוי, בהובלת מנהלת להתחדשות עירונית של עזרה ובצרון בת"א יפו:
בדיקת התכנות: בחירת נציגויות תושבים; בחירת עו"ד על ידי הדיירים; הכנת סקר צרכים דיירים של המתחם; פתיחת דף פרויקט אינטרנטי הכולל תיעוד מפגשים וסיכומים; הסכמה של רוב הדיירים לניהול הפרויקט ע"י עזרה ובצרון.
תכנון התב"ע ואישורה: בחירת אדריכל בשיתוף הנציגות; השתתפות נציגי בעלי דירות בצוותי התכנון; הקמת וועדה לבעלי צרכים ייחודיים; מפגשי שיתוף ציבור רחבים להצגת התב"ע בפני בעלי דירות; הכנת נספח חברתי למתחם; בחירת מפרט דירות התמורה.
מכרז למציאת קבלן/יזם: הקמת ועדת תושבים לקביעת קריטריונים למכרז קבלן; הכנת המכרז ע"י הנציגות ועזרה ובצרון; בחירת הקבלן ע"י בעלי הדירות; חתימת חוזה קבלן-דיירים; מפגשים ציבוריים לעדכון סטטוס.
הוצאת היתר בנייה: אישור תוכניות ע"י דיירים; קביעת האופן בו תבחרנה דירות התמורה והתאמות לאוכלוסיות ייחודיות; מפגשים ציבוריים לעדכון סטאטוס.
הריסה ובנייה: פינוי-דיור חלופי, הובלות וערבויות; סיוע לאוכלוסיה בעלת צרכים ייחודיים; ליווי דיירים בתקופת ההשכרה.
מסירת מפתחות וכניסה לדירות: ליווי דיירים שנה מכניסה לדירות החדשות.
לסיום, לאחר שנים של ליווי תהליכים של שיתוף ציבור, אני יכולה לומר שזו חוויה מרתקת, ולא תמיד פשוטה או נעימה לכל הצדדים. ובכל זאת, כמעט תמיד מדובר בחוויה מועילה.
הכותבת היא מתכננת ערים ומנחת קבוצות המתמחה בייעוץ לשיתוף הציבור בהליכי תכנון.
במהלך חודש מרץ תיקח ענת חלק בסדרת מפגשים שתתקיים ב"בית להתחדשות עירונית" בתל אביב עם אדריכלים, מתכנני ערים, עורכי דין, אנשי מקצוע ויועצים מומחים מתחום ההתחדשות העירונית. ההרצאות פתוחות לציבור הרחב (ברישום מראש). לפרטים: 3896* (שלוחה 205) או בעמוד הפייסבוק של עזרה ובצרון
לפנייה לכתב/ת 
צילום: אורי דווידוביץ'
מומלצים
