חמש שנים לפני המועד: השופט דנציגר פורש מהעליון
יורם דנציגר, שופט בית המשפט העליון, הודיע על כוונתו לפרוש בעוד שנה: "החלטתי נובעת מסיבות אישיות ואינה נוגעת לסיבות הנובעות מעבודתי השיפוטית"
שופט בית המשפט העליון יורם דנציגר הודיע היום (ג') כי החליט לפרוש מכהונתו בסוף חודש פברואר 2018. הוא מונה לתפקיד ב-2007 והיה אמור לכהן חמש שנים נוספות.
השופט דנציגר מסר כי "בתשע וחצי השנים האחרונות זכיתי לעבוד לצד חברים וחברות יקרים, לטפל באין-ספור עניינים משפטיים מרתקים ומאתגרים, ולהקדיש לעבודתי השיפוטית את מלוא מרצי ויכולותיי. החלטתי לסיים את כהונתי בעוד שנה נובעת מסיבות אישיות ואינה נוגעת לסיבות הנובעות מעבודתי השיפוטית".
השופט דנציגר עדכן את נשיאת בית המשפט העליון, השופטת מרים נאור, ואת שרת המשפטים, ח"כ איילת שקד. השופטת נאור ושרת המשפטים הביעו צער על פרישתו הצפויה של השופט דנציגר ואיחלו לו הצלחה.
דנציגר היה היחיד מבין שלושת השופטים שדנו בערעורו של רומן זדורוב על הרשעתו ברצח הילדה תאיר ראדה, שקבע שיש לזכותו. הוא הביע עמדה שלפיה אין למהר לפסול את דעת המיעוט: "אין לפסול את המשקל המזכה של דעת המיעוט כי עקרון דעת הרוב לא יכול לגבור על חזקת החפות", אמר השופט, שפרס דווקא את הנימוקים של המצדדים בדעת הרוב, אף שהוא בעצמו לא מסכים לכולם. "במשפט הפלילי קשה להשיג ודאות מוחלטת", אמר השופט הבכיר על הטענות כי יש
להתחשב בדעת הרוב בלבד, באופן הפוך לדעות שהוא הציג. הוא אף חידד בניגוד לעמדתו כי "דרישה לפיה דעת מיעוט תוביל לזיכוי נותנת לדעת המיעוט משקל יתר ואינה הולמת מערכת משפטית".
בשנת 2011, לראשונה בתולדות מדינת ישראל, הפך דנציגר לשופט בית המשפט העליון שחשוד בפלילים. היועץ המשפטי לממשלה דאז, יהודה וינשטיין, החליט לאשר את חקירתו באזהרה של השופט, שהיה חשוד בקשרים עם שלמה לחיאני, ראש עיריית בת ים. הוא נחקר לגבי נסיבות העסקת משרדו על-ידי עיריית בת ים, ובנוגע לשירותים משפטיים שהעניק ללחיאני. הוא הודיע מיד כי ייצא לחופשה. לאחר שתיק החקירה נגדו נסגר בינואר 2012 מחוסר אשמה, שב דנציגר לכהונתו בבית המשפט העליון.