על הקאמבק והרמונטדה / "מר עולם"
אם לא יקרה משהו באמת יוצא דופן, ארסנל וברצלונה יעופו מליגת האלופות כבר בשלב שמינית הגמר על ידי באיירן מינכן ופ.ס.ז'. כדי בכל זאת לתת לשתיים קצת השראה ותקווה, קבלו מספר מקרים שהבלתי אפשרי הפך לאפשרי, לידיעת הקוראים ארסן ונגר ולואיס אנריקה
המשימה שניצבת הערב (ג', 21:45) בפני ארסנל ומחר (21:45) בפני ברצלונה היא כמעט בלתי אפשרית: למחוק בגומלין של שמינית גמר ליגת האלופות הפסד בהפרש של ארבעה שערים.
ארסנל הובסה לפני שלושה שבועות 5:1 באליאנץ ארנה ע"י באיירן מינכן ובארסה הושפלה 4:0 בפארק דה פראנס ע"י פריז סן ז'רמן.
כולם, גם האוהדים השרופים ביותר של ארסנל וברצלונה, יודעים שהסיכוי להעפיל לרבע הגמר שואף לאפס, במיוחד כשמדובר ביריבות איכותיות כל כך. אולם עמוק בלב הם רוצים להאמין שהבלתי אפשרי יקרה, שהנס יתרחש. באנגליה רוצים לראות קאמבק מפואר, בעוד שבקטאלוניה מפנטזים על רמונטדה היסטורית.
בכל ההיסטוריה של גביעי אירופה, במשך למעלה מ-60 שנה ולאורך מאות רבות של מפגשים כפולים, נרשמו רק שלושה מקרים בהם קבוצה הצליחה לחזור מפיגור בן ארבעה שערים ולהעפיל לשלב הבא. פעמיים זה קרה אחרי הפסד 6:2 ופעם אחת אחרי הפסד 5:1.
ומה לגבי חזרה אחרי הפסד 4:0? ובכן, אוהדי ברצלונה, זה הזמן להזכיר שזה מעולם לא קרה. אפילו לא פעם אחת.
אז כן, העובדה שבארסה לא הצליחה להבקיע שער חוץ בפריז עשויה להיות בעוכריה. מה שבטוח זה שמחר בערב בקאמפ נואו תירשם היסטוריה: או שבפעם הראשונה אי פעם תצליח קבוצה להתגבר על פיגור 4:0 – או שבפעם הראשונה מזה 10 שנים בארסה תודח כבר בשמינית הגמר.
אז ממש לפני שמשחקי הגומלין יוצאים לדרך, הנה תזכורת לקאמבקים הגדולים בהיסטוריה, ותחילה שלושת המפגשים בהם קבוצות חזרו מפיגור של ארבעה שערים.
1961, הסיבוב הראשון בגביע המחזיקות: לה שו דה פונדס – ליישואס (2:6, 5:0)
קבוצה שוייצרית קטנה, לה שו דה פונדס, שהיום משחקת בליגה השלישית, הביסה את ליישואס מפורטוגל 2:6 במשחק הראשון, והסיפור נראה גמור.
אבל הקבוצה של המאמן פיליפו נונייס לא ויתרה. היא הוליכה במחצית של משחק הגומלין 0:2 וניצחה בסיום 0:5. באותה עונה ליישואס הגיעה עד רבע גמר גביע המחזיקות.
1984, הסיבוב השני בגביע אופ"א: ק.פ.ר. – פרטיזן בלגרד (2:6, 4:0)
קווינס פארק ריינג'רס הביסה את פרטיזן בלגרד 2:6 במשחק אותו קיימה באיצטדיון הייבורי של ארסנל, מאחר ואופ"א לא אישרה לה לשחק על הדשא הסינטטי באיצטדיונה הביתי.
את השער הראשון לק.פ.ר כבש ג'ון גרגורי, מי שעתיד לאמן שנים רבות לאחר מכן את אחי נצרת ואת מ.ס. אשדוד.
אולם 60 אלף אוהדי פרטיזן האמינו שהקבוצה שלהם מסוגלת למחוק את הפיגור ואכן, כבר בדקה ה-64 היא הוליכה 0:4 ושערי החוץ הבטיחו לה את העלייה.
אלן מאלרי, מנג'ר ק.פ.ר., לא היה מודע לחוק שערי החוץ ובסיום 90 הדקות ניסה לדרבן את שחקניו לקראת ההארכה... מאלרי היה בהלם כשהתברר לו שלא תהיה הארכה ושהקבוצה שלו הודחה. הוא היה פחות בהלם כשפוטר שבועיים לאחר מכן.
1985, הסיבוב השלישי בגביע אופ"א: מנשנגלדבאך – ריאל מדריד (1:5, 4:0)
בורוסיה מנשנגלדבך של המאמן הצעיר יופ היינקס פשוט התעללה בריאל מדריד וניצחה אותה 1:5 בגרמניה. אבל אז הגיע הגומלין הבלתי נשכח בסנטיאגו ברנבאו וריאל רשמה את אחת הרמונטדות המפורסמות בהיסטוריה.
כבר אחרי חמש דקות חורחה ולדאנו הבקיע את השער הראשון ובדקה ה-17 הארגנטיני קבע 0:2. השער השלישי הגיע רק בדקה ה-76 מרגליו של הקפטן, קרלוס סנטיינה, שכבש גם את השער הרביעי והמנצח בדקה ה-88.
כל מי שהיה באותו ערב בברנבאו לא ישכח את הטירוף שהיה שם בסיום, כשריאל העפילה בזכות שער החוץ.
חואניטו, אחד מכוכבי ריאל, אמר: "שיחקתי בשני מונדיאלים, זכיתי באין ספור תארים עם ריאל מדריד, אבל הרמונטדה הזו מתעלה על הכל. זה היום המאושר בחיי".
הקאמבק הגדול בהיסטוריה של ליגת האלופות
2004, רבע הגמר: מילאן – לה קורוניה (1:4, 4:0)
וולטר פנדיאני אומנם העלה את הספרדים ליתרון מוקדם בסן סירו, אולם כשהמשחק הסתיים ומילאן ניצחה 1:4 משערים של קאקה (2), שבצ'נקו ופירלו הצעיר, אף אחד לא זכר את השער של החלוץ האורוגוואי.
חאבייר אירורטה, מאמנה של לה קורוניה, אמר לפני הגומלין: "המשימה קשה, מסובכת ומאתגרת, אבל בכדורגל לפעמים קורים ניסים". אירורטה גם נדר שאם קבוצתו תעפיל, הוא ייעשה את הדרך לעיר הקדושה סנטיאגו דה קומפוסטלה, עניין של 50 ק"מ, על הברכיים!
כשפנדיאני הבקיע אחרי 5 דקות אוהדי לה קורוניה התחילו להאמין. כשחואן קרלוס ואלרון העלה ל-0:2 בדקה ה-35 זה כבר נראה אפשרי. כשאלברטו לוקה כבש בדקה ה-44 המהפך הושלם. וכדי לסגור עניין פראן הוסיף שער נוסף במחצית השנייה כדי לרשום את הרמונטדה הגדולה ביותר בהיסטוריה של ליגת האלופות.
אירורטה אגב עמד בהבטחתו, אבל באופן חלקי. הוא עלה לרגל לסנטיאגו, אולם בהליכה רגילה.
הקאמבקים הגדולים ביותר של ברצלונה
1978, הסיבוב השני בגביע המחזיקות, אנדרלכט – ברצלונה (0:3, 3:0)
קבוצת הפאר הבלגית הביסה את בארסה 0:3 בבריסל עם צמד של פרנסואה ואן דר אלסט והסיפור נראה גמור. אבל 90 אלף הצופים בקאמפ נואו דחפו את בארסה למשחק ענק בגומלין. האנס קרנקל האוסטרי וחואן קרלוס הרדיה הארגנטיני קבעו 0:2 ובדקה ה-86 רפאל סוביריה השווה את המאזן הכללי. הבלגים החמיצו את שני הפנדלים הראשונים שלהם ובארסה ניצחה בדו-קרב 1:4.
בארסה המשיכה עד למשחק הגמר בבאזל, בו ניצחה את פורטונה דיסלדורף 3:4 בהארכה.
1986, חצי גמר גביע האלופות, גטבורג – ברצלונה (0:3, 3:0)
האלופה השבדית היממה את בארסה במשחק הראשון בחצי הגמר והביסה אותה 0:3. אולם המאמן האנגלי טרי ונבלס הבטיח שהגומלין יהיה סיפור אחר לחלוטין.
ואכן, האלופה הספרדית חזרה בענק בקאמפ נואו עם שלושער של פיצ'י אלונסו, במשחק חייו. בהארכה לא הובקעו שערים והקבוצות ניגשו לדו קרב הפנדלים.
קראסקו בעט את הפנדל השלישי של בארסה היישר לידי השוער ורנרסון וכאשר השבדים עלו ל-3:4 אוהדי בארסה נראו מיואשים.
רונלד נילסון יכול היה להעלות את גטבורג לגמר, אולם אורוטי, שוער בארסה, עצר את הבעיטה שלו. המומנטום התהפך. אורוטי עצמו בעט פנימה את הפנדל הבא, מורדט הפציץ מעל למשקוף, וכשוויקטור מוניוס שלח לרשת את הפנדל השישי, היציעים איימו להתמוטט.
ואז פרץ אל הדשא אחד הילדים מבין מחזירי הכדורים באצטדיון, שחקן בקבוצת הנערים, כדי לחבק את ויקטור. שמו: פפ גווארדיולה.
בגמר אגב, בארסה הפסידה בדו קרב הפנדלים מול סטיאווה בוקרשט, כשהחמיצה את כל הבעיטות שלה...
2000, רבע הגמר: צ'לסי – ברצלונה (1:3, 5:1 בהארכה)
כבר בדקה ה-38 בסטמפורד ברידג' צ'לסי של המנג'ר האיטלקי ג'נלוקה ויאלי הובילה 0:3 משער של ג'נפרנקו זולה וצמד של הנורבגי טורה אנדרה פלו. לואיס פיגו, אז קפטן ברצלונה, רק צימק במחצית השנייה.
הגומלין היה דרמטי במיוחד. ריבאלדו ופיגו העלו את בארסה ל-0:2, אולם השער שכבש פלו בדקה ה-60 אמור היה להעלות את צ'לסי לחצי הגמר. ואז הגיע המחליף דני גרסיה, כבש בדקה ה-83 וקבע הארכה.
בשלושים הדקות הנוספות לצ'לסי כבר אפסו הכוחות, ובעזרת דחיפה אדירה של הקהל, ריבאלדו וקלויברט כבשו וקבעו 1:5. בחצי הגמר בארסה הובסה 4:1 ע"י ולנסיה והפעם לא הצליחה למחוק את הפיגור וניצחה רק 1:2 בגומלין.
2013, שמינית הגמר: מילאן – ברצלונה (0:2, 4:0)
מילאן של מסימילאנו אלגרי הייתה נפלאה במשחק בסן סירו וניצחה בצדק את בארסה, אותה אימן אז ג'ורדי רוארה, כאשר טיטו וילאנובה החולה בסרטן היה בטיפולים והעביר הוראות באמצעות הטלפון.
קווין פרינס בואטנג וסולי מונטארי הבקיעו את השערים עבור הרוסונרי, שהיו בטוחים בעצמם לקראת הגומלין בקאמפ נואו.
עד אז אף קבוצה בהיסטוריה של ליגת האלופות לא הצליחה לחזור מפיגור בן שני שערים ללא שער חוץ. אולם בארסה עשתה זאת, ובסטייל.
הקטאלונים חיפשו שער מוקדם וכבר אחרי חמש דקות מסי כבש אחרי ביצוע מדהים. הוא בעט לחיבורים כאשר ארבעה שחקני מילאן מקיפים אותו. חמש דקות להפסקה, הפרעוש כבש עוד שער ענק והשווה את המאזן הכללי.
כשדויד וייה הבקיע את השלישי בדקה ה-55, האוהדים בקאמפ נואו כבר החלו לחגוג, והמסיבה הגיעה לשיאה כשג'ורדי אלבה הבקיע את הרביעי בתוספת הזמן.
לפנייה לכתב/ת 
