איתי שכטר: "עשיתי טעות כשחזרתי מאירופה"

הפעם האחרונה שבה שותף איתי שכטר במשחק נבחרת הייתה לפני שנתיים וחצי, כשעלה כמחליף במשחק מול אנדורה (0:4) במוקדמות היורו. מאז שחזר מאירופה לפני כשנתיים וחצי הוא נעלם מהתודעה, התקשה לשחזר את ימיו הגדולים בהפועל ת"א ורבים כבר הספידו את הקריירה שלו. אבל לחלוץ היו תוכניות אחרות לגמרי, ובגיל 30 הוא פורח מחדש בבית"ר ירושלים.

אז נכון, שכטר לא מהיר וחד כמו פעם, אבל בחודשים האחרונים הוא לא מפסיק לכבוש (8 שערים העונה) ולבשל (3) – ונחשב לשחקן הלוהט בליגה. את מידת החשיבות שלו עבור בית"ר ניתן היה לראות שלשום בהפסד 1:0 למכבי חיפה בטדי, כשנעדר בגלל הרחקה והותיר חלל גדול בהתקפה של שרון מימר. אלישע לוי לא נשאר אדיש וזימן אותו לסגל לקראת משחק האימון היום (ד', 18.00) מול הנבחרת הצעירה, כהכנה לקראת המפגש עם ספרד, בו הוא שואף לשחק.

שכטר עם שהר ובן חיים. שוב חלק מהנבחרת(צילום: ראובן שוורץ)

שנתיים אתה מחוץ לנבחרת. לאן נעלמת?

"קשה לי לשים את האצבע. משהו נעצר אצלי בהתפתחות, הייתי ברמות הכי גבוהות, חוויתי אותן, ופתאום לא הצלחתי לחזור לפסגות האלה. אולי המעברים לאירופה והחזרה פגעו בי. עברתי כמה קבוצות, מה שלא נתן לי שקט וביטחון. אני שחקן שצריך סביבו קהל אוהב ובעלים שמאמין בו, ומאז הפועל ת"א ועד למעבר לבית"ר ירושלים לא היה לי את זה".

התרגלת לעובדה שבזימונים לנבחרת אתה בחוץ?

"מעולם לא התרגלתי לסיטואציה הזו, גם בתקופות הפחות טובות שלי. כל פעם שלא קיבלתי זימון הייתה לי צביטה בלב, כאב לי מאוד. הייתי בנבחרת, הצלחתי בה, אני יודע כמה כיף להיות חלק ממנה. לא פשוט עבור אחד כמוני להיות מחוץ לסגל, זה שיגע אותי. לא הצלחתי להבין איך פתאום משהו נעצר אצלי. הייתי חלוץ בגרמניה, בטופ האירופי, ופתאום אני לא מוצא את עצמי".

שכטר עם ורמוט. "שיגע אותי שאני לא בנבחרת"(צילום: ראובן שוורץ )

מה הסיבה?

"אולי לא נלחמתי מספיק כדי להישאר במקומות מסוימים. אולי המעבר מגרמניה לאנגליה לא היה נכון. יכול מאוד להיות שהייתי צריך להישאר בליגה הגרמנית השנייה עם קייזרסלאוטרן במקום לעבור לסוונזי. מצד שני זו הפרמייר ליג. מי יכול לסרב לה? היו לי מעברים לא נכונים, אפילו החזרה מנאנט. המאמן והבעלים רצו שאשאר, ואני העדפתי להתעקש לעבור למכבי חיפה. זו הייתה החלטה מהירה מדי. הייתי צריך להילחם על הישארות באירופה. אולי עשיתי טעות כשחזרתי".

רגע לפני המשחק מול ספרד, מה המעמד שלך בהשוואה ליתר החלוצים?

"אני נראה טוב. כשאני בכושר זה לא רק היכולת להבקיע, אלא גם לייצר מצבים לחברים שלי. אני לא חלוץ תשע טיפוסי שמבקיע מקו השער. עדיין מדובר בזימון ראשוני. אעשה הכל להיות חלק מהסגל נגד ספרד. אם אהיה בכושר טוב אני יכול לשחק בחיחון. אלישע אמר שכל מי שבסגל הוא פוטנציאל להיות בהרכב".

"אלישע אמר שכל מי שבסגל יכול לפתוח מול ספרד"(צילום: ראובן שוורץ)

דיברת על תקופה קשה, למה התכוונת?

"התקופה במכבי חיפה הייתה הקשה בקריירה שלי. זה מועדון שרציתי להגיע אליו, אבל חוסר הסבלנות כלפיי פגע בי. הגעתי עם חוזה גבוה וציפיות למועדון לא יציב, להבדיל, למשל, מהמעבר של ערן זהבי למכבי ת"א. אצלו זו הייתה נחיתה רכה במועדון בריא יותר. בחיפה לא הצלחתי להביא כלום מהיכולות שלי. לא רציתי לצאת החוצה, רק להיות בבית. הלכתי ברחוב ואנשים עשו לי פרצופים. כל פעם היו ניגשים אליי אנשים ושואלים 'שכטר, מה קורה איתך?'. ספגתי כמעט את כל האש במכבי חיפה. לכולם היה נוח ליפול רק עליי. כבר התחלתי לחשוב שאני הבעיה של מכבי חיפה, אבל מתברר שזה משהו מורכב ועמוק הרבה יותר".

באותה התקופה לא נראית כמו שכטר הטיפוסי. המהירות, היציאה מהמקום. זה לא רק איבוד ביטחון.

"נכון. המחשבה שאני יכול למצוא עצמי בקבוצה קטנה הפחידה אותי. באחד המשחקים שבהם הייתי גרוע חזרתי הביתה עם דמעות בעיניים. אמרתי לאשתי שאני מרגיש בנאדם אחר. זה לא אני, זה לא איתי שכטר. לא הצלחתי לתת פס, הייתי גמור. לא הצלחתי לישון כל הלילה. אמרתי לעצמי שאלחם בזה, שאני לא מתכוון לוותר. מכבי חיפה הראתה לי את הדרך החוצה לבית"ר ירושלים, והבנתי שזה הזמן שלי לקחת את הצ'אנס הזה בשתי ידיים".

"בחיפה הייתי גמור, לא הצלחתי לישון"(צילום: עוז מועלם)

אלי טביב נתן לך ביטחון וגם הקהל חיבק אותך מהרגע הראשון.

"לטביב יש חלק ענק בחזרה שלי לכושר. הוא האמין בי וידע לאן הוא יכול להגיע איתי. הקהל נתן לי הרבה כוח, וגם כשלא כבשתי היה סבלני כלפיי. הקהל הזה הרים אותי והעריך את ההשקעה שלי".

אתה המנהיג של בית"ר?

"אחד מהם".

אתה המנהיג החברתי שלה.

"עם זה יותר מסכים. אני דומיננטי בקבוצה פנטסטית".

מה המטרות שלכם עד סיום העונה? המרחק ממכבי פ"ת די גדול.

"יש לנו עוד סיכוי לסיים במקום השלישי, וכמובן יש את הגביע. חצי הגמר מול מכבי ת"א יהיה על החיים או על המוות".

טביב. "היה סבלני כלפיי"(צילום: אורן אהרוני)

ספגת ביקורות קשות על כך שבחרת לחגוג את השער מול סכנין עם כיפה. רבים פירשו את זה כהתרסה, במיוחד בגלל שלא עשית זאת במשחקים אחרים.

"כבשתי שער. באותו הרגע חגגתי, שמחתי מאוד וראיתי ילד שעמד מולי עם כיפה. חבשתי אותה, עשיתי את זה לשם שמיים. עשיתי את זה בקטע שהייתי מאושר. אני אחד שגאה בדת שלו, לא מסתיר את זה. ביקרו ואמרו שבגלל שעברתי לבית"ר אני משחק אותה דתי, אז יש לי חדשות לאותם מבקרים – גם בהפועל ת"א, שלא נחשבת לקבוצה שמזוהה יותר מדי עם הדת, חגגתי באוסטריה עם כיפה. גדלתי במשפחה דתית, ואם הייתה לי הזכות לעשות דבר כזה לשם שמיים בעיר הקודש, דיינו".

עד כמה חשוב לך שהפועל ת"א תישאר בליגה?

"ברור שאני רוצה שיישארו. אני לעולם לא אשכח שזה המועדון שהביא אותי לפסגה של הכדורגל – לליגת האלופות, לליגה האירופית, לנבחרת ישראל. חשוב שמועדון גדול כזה יישאר לטובת הליגה".

"ברור שאקבל זימון מגוטמן גם אם לא פתחתי באנגליה"(צילום: עוז מועלם)

אז למה חגגת מולה את השער במושבה?

"אני רוצה בטובת בית"ר ולא משנה נגד מי. אני אחד שטוטאלי עבור המועדון שאני נמצא בו".

בזמנו, אלי גוטמן ספג ביקורות על כך שנתן עדיפות לשחקנים ששיחקו תחתיו בהפועל ת"א. דיברו בעיקר עליך.

"אז דיברו. כשלא שיחקתי ולא הייתי טוב, לא קיבלתי זימון. כשאתה מגיע מאנגליה, גם אחרי משחקים שלא פתחתי ושיחקתי משהו כמו עשרים דקות, זו עדיין אחת הליגות הטובות בעולם, אז ברור שאני אקבל זימון. גוטמן הוא אחד המאמנים הטובים שהיו לי. זה שעיצב אותי".