תורת המספרים
באיזה מועדון אפשר למצוא את פס הייצור האיכותי ביותר לשחקני ליגת העל? מי המדינה שמספקת הכי הרבה זרים לליגה? ומה הקטגוריה שבה הפועל באר־שבע מגרדת את התחתית? המספרים שלא הכרתם
איפה גדלתם?
אין ספק שאחת ההפתעות של העונה היא מכבי פ"ת. מפתיעה עוד יותר היא העובדה שזה קורה בלי רכש מפוצץ, בעיקר בזכות שחקני הבית. מתוך 24 השחקנים ששיתפה העונה, 11 הם תוצרת מחלקת הנוער. רק לאחרונה היא החזירה הביתה את הבנים האובדים לידור כהן ודובב גבאי.
פ"ת היא לא היחידה שמתבססת על שחקני בית. הקבוצה המובהקת ביותר היא הפועל חיפה, שנעזרה העונה ב־14 שחקנים מתוצרת מקומית, יותר מחצי מכמות השחקנים ששיתפה (27). מחלקת הנוער של יואב כץ שלחה שמונה שחקנים לקבוצות אחרות, כך שהיא אחראית לגידולם של 22 משחקני ליגת העל - מקום שלישי בליגה. המפעל הזה נמצא בסכנה, מאחר שקבוצת הנוער שלה מדורגת לפני אחרונה והיא בסכנת ירידה.
גם הפועל ת"א שיתפה לא מעט שחקני בית, 11 מתוך 42 (!) בסך הכל, הרבה בגלל הטלטלה שעבר המועדון. הכניסה להקפאת הליכים ושחרור השחקנים ההמוני אילצו את המועדון לגייס שחקני נוער. זה לא גורע מאיכותה של המחלקה בוולפסון, שייצאה 12 שחקנים לקבוצות אחרות. בסך הכל שיחקו העונה בליגה 23 יוצאי הפועל ת"א, מקום שני מבין מחלקות הנוער בארץ.
מי שמגדלת הכי הרבה שחקני ליגת העל היא מכבי חיפה, ששיתפה 13 שחקני בית ו־12 נוספים הם פליטיה. לכאורה, מדובר במועדון שנותן צ'אנס לצעירים שלו, אבל זה לא מדויק. בוגרי נוער רבים מקבלים דקות אצל הירוקים, אבל אין מספיק סבלנות כלפיהם. את התוצאות ראינו בשחרור ההמוני בחלון ההעברות האחרון.
יצואנית השחקנים מספר אחת היא מכבי ת"א (15), משתי סיבות: יש לה מחלקת נוער גדולה ומקצועית שיודעת לגדל שחקנים, ורק מעטים מהם הופכים לשחקנים משמעותיים בקבוצה הבוגרת ומחפשים את עצמם במקומות אחרים. הצהובים שיתפו העונה חמישה שחקני בית, כולל דור פרץ שהושאל לאחרונה להפועל חיפה ושרן ייני שחזר מוויטסה.
נוטים לזלזל באקדמיה שהקים ג'קי בן־זקן באשדוד, אבל היא מתחילה להצמיח פירות. הקבוצה שיתפה העונה 12 שחקני בית (שלישית בליגה) וייצאה שישה לקבוצות אחרות, כולל מיכאל אוחנה וניב זריהן שעברו להפועל באר־שבע. אותה באר־שבע עדיין לא הצליחה להפוך את מחלקת נוער ליצרנית מצטיינת של שחקנים - ולכן היא נאלצת לשלם הרבה על רכש ולנהל מו"מים מתישים עם שחקנים ואבותיהם. שני שחקני בית בלבד שיתפה העונה האלופה: הקפטן הוותיק אליניב ברדה ודן ביטון, שהסתפק ב־23 דקות לפני שעבר לאשדוד.
יש גם שני מועדונים שלא משחקים בליגת העל, אבל מספקים לה לא מעט שחקנים. שניהם מגיעים מאותה עיר: מכבי נתניה גידלה 11 שחקנים לליגה הראשונה, בית"ר טוברוק עשרה.
כמה שיחקתם?
קבוצות הליגה שיתפו 355 שחקנים (31 מהם שיחקו בשתי קבוצות), רובן הסתפקו ב־24 עד 27 כל אחת. המספרים הגבוהים יותר הם פונקציה של פאניקה ו/או יכולת כלכלית לערוך הרבה שינויים. ברק אברמוב, למשל, נכנס לבני־יהודה עם התלהבות וביצע טעויות של טירון. אחר כך נאלץ לתקן, וזה עלה הרבה כסף. כך הגיעה בני־יהודה לשורה תחתונה של 32 שחקנים.
גם במכבי חיפה הייתה הרבה פאניקה אחרי פתיחת עונה לא מוצלחת. יעקב שחר, כרגיל, נאלץ להכניס את היד לכיס, והקבוצה כבר סופרת 31 שחקנים ירוקים. גם אשדוד שיתפה מספר דומה, אבל כאן הסיבה היא בעיקר רכבת הזרים הארוכה (10).
הפועל ת"א היא קטגוריה בפני עצמה. האדומים בנו למעשה שתי קבוצות, אחת בקיץ (עם אמיר כבירי ואלי גוטמן) ואחת בינואר עם הבעלים החדשים. בין לבין שותפו תשעה זרים, 11 שחקני בית (כולל שחקני נוער) ועוד רכש מהליגה הלאומית ואפילו מסין (טוטו תמוז).
מאיפה באתם?
100 מתוך 355 השחקנים הם זרים. לאשדוד היו הכי הרבה (10), ואחריה צועדות הפועל ת"א, בני־יהודה ואשקלון (תשעה). מכבי חיפה, מכבי ת"א וכפר־סבא נעזרו בשמונה זרים.
מאיפה הם באים? לאורך השנים היו כמה טרנדים. בתחילת שנות ה־90, עם פתיחת הליגה לזרים, רובם הגיעו ממזרח אירופה, ובעיקר ממדינות ברית־המועצות לשעבר. מסך הברזל בדיוק הורם, ואפשר היה להביא שחקנים בזול. אחר כך נפתח השוק הדרום־אמריקאי, בעיקר ברזיל וארגנטינה. בהמשך, עם התפתחות התקשורת האלקטרונית, העולם הפך לכפר גלובלי, ולישראל הגיע גל שחקנים מאפריקה.
העונה משחקים בליגה 19 ברזילאים, אבל אפשר להגיד שהטרנד החדש הוא דווקא מדינות יוגוסלביה לשעבר, עם 24 שחקנים - 11 מסרביה, עשרה מקרואטיה, וגם לבוסניה, סלובניה וקוסובו יש נציגות.
לפנייה לכתב/ת 
