שתף קטע נבחר
 

במלחמה הזאת אנחנו ננצח

מינוי אישה לתפקיד בכיר הוא פעולה שמקרינה על כלל הציבור, ובדרכים שלעיתים לא נראות לעין. המינוי חשוב, אך הרבה יותר חשובה ההשפעה שלו על הציבור לאורך זמן. המאמר פורסם ב"ידיעות אחרונות"

אני אופטימית. למרות שאנחנו במלחמה, אני אופטימית.

 

אני אופטימית, למרות שאני יודעת שגם בתי הבכורה עוד תילחם במלחמה על השוויון בין המינים. המלחמה הזו אמנם החלה לפני שנים רבות, אבל אנחנו עדיין בשוחות, עדיין נלחמות, עדיין לא מקבלות את ההכרה והשוויון האמיתיים המגיעים לנו.

 

האופטימיות שלי מגיעה לאו דווקא מהתמונה הגדולה, שגם בה עשינו כברת דרך אדירה. יותר נשים בתפקידים בכירים, הרבה יותר נשים בין קובעי המדיניות, מינוי נשים לתפקידים צבאיים שבעבר נחשבו טאבו ומועמדת לראשות הממשלה - זו כבר עובדה שגרתית כמעט בכל מדינה מתוקנת. האופטימיות שלי מגיעה דווקא מהפרטים הקטנים, שבהם כן נמצא, כמו שאומרים, אלוהים.

 

ההישגים הבולטים לעין חשובים ביותר, אך תפקידם המרכזי הוא לאפשר את ההצלחות הקטנות, היומיומיות. מינוי אישה לתפקיד בכיר הוא פעולה שמקרינה על כלל הציבור, ובדרכים שלעיתים לא נראות לעין. המינוי חשוב, אך הרבה יותר חשובה ההשפעה שלו על הציבור לאורך זמן.

 

כמנכ"לית רשת החינוך “עמל” זכיתי לראות את אותן הצלחות קטנות. אני רואה את השינוי מתחיל מלמטה. נערות רואות את הנשים העולות והמטפסות מעלה, רואות את הקושי אבל גם את ההצלחה, רואות נשים מצליחות, ויודעות שגם הן יכולות לעשות את זה. זאת טבעה של השראה.

 

וזה מה שאנחנו עושים ברשת “עמל”: משקיעים משאבים בלתי נדלים כדי להעניק לנשים של העתיד מיומנויות וכלים פרקטיים, כך שהן בונות ביטחון עצמי ואמון עצמי. והן לא רק מאמינות, הן יודעות שהן יכולות להשיג כל מטרה. כך הצלחנו לשלש ואף לרבע את מספר הבנות הלומדות מקצועות מדעיים – מקצועות העתיד כפי שאנחנו מתייחסים אליהם. אנחנו מפעילים את תוכנית "בנות למדעים", שמטרתה לא רק שיפור בלימודים ובהישגים אלא להקפיץ את מעמדן, לפתח להן קריירה ולהפוך אותן לחלק אינטגרלי מבניית המדינה בעתיד.

 

אני מאמינה שכמה שיותר בנות בכל פורום, כבר מגיל הילדות, זו הדרך הטבעית להנחיל לדור הבא את השוויון כדבר ברור מאליו שאינו נתון לערעור. תפקידו של הדור שלנו, ההורים לילדים, הדור שמנהל כיום את המדינה, להראות לדור הצעיר עד כמה ברור לנו השוויון הזה. את ביתי ומבצרי, הפרטי והציבורי, אני מחויבת להקיף בכמה שיותר נשים משפיעות בחזית – מחברות הנהלה ועד צוות מקצועי. כי רק כך נתרגל לזה, וכל אפליה תיראה לנו הזויה, לא פחות.

 

רק בשנת 1971 ניתנה זכות הצבעה לנשים בשווייץ. רק בשנות ה־60 של המאה הקודמת הופסקה בחוק האפליה על רקע גזעי בארה"ב. האפליה הייתה כל כך טבעית באותם ימים, שזה נחשב נועז וחתרני לטעון שנשים הן שוות. והנה, אחרי ארבעה־חמישה עשורים בלבד, אנחנו כל כך בטוחים בדרישה לשוויון. כל מה שנותר לנו זה להוות דוגמה במציאות ולא רק בהצהרות. להיות שוות, לדרוש שוויון.

 

עו"ד רוית דום היא מנכ"לית רשת החינוך “עמל”. המאמר פורסם ב"ידיעות אחרונות"

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים