הכבישים הצפופים בעולם: כל הסיבות לפקקים
בישראל פי 4 יותר כלי רכב לכל ק"מ ביחס ל-OECD, מהירות הנסיעה באוטובוסים בגוש דן איטית מכמעט כל מטרופולין אחר - ומספר המשתמשים בתחבורה הציבורית בתחתית. דו"ח מראה את הכשלים, בטכניון מעריכים: "צריך לפחות 200 מיליארד שקל להדבקת הפער - וזה ישתלם"
רכבת השלום תיפתח מחר (יום ה') בבוקר, אבל הנתונים שנמסרו היום לוועדת המדע של הכנסת מראים בבירור - העומס בכבישים לא יסתיים עם פתיחתה. לפי הנתונים, ישראל בראש רשימת המדינות הצפופות בכבישים מבין מדינות ה-OECD, מהירות הנסיעה באוטובוסים בגוש דן היא כמעט האיטית ביותר ורק 25% מהאזרחים משתמשים בתחבורה ציבורית - לעומת 80% למשל בניו יורק. בינתיים, גם היום השלישי לסגירת רכבת השלום בעקבות חפירות הרכבת הקלה מביא איתו עומסי תנועה ופקקים בגוש דן.
מדו"ח מרכז המידע והמחקר, שהוגש לוועדת המדע הבוקר, עולה שישראל היא המדינה הצפופה ביותר בקרב מדינות ה-OECD בכבישים. בישראל 2,700 כלי רכב על כל ק"מ כביש, לעומת 773 מכוניות לק"מ כביש במדינות החברות בארגון. הנתונים האלו מגיעים למרות שבישראל באופן יחסי מעט כלי רכב פרטיים ביחס לאוכלוסייה, לעומת שאר המדינות החברות בארגון. אך מנגד, ממוצע הקילומטראז' (הנסועה) השנתי בישראל הוא כ-17,000 ק"מ לרכב, נמוך יותר רק מבארה"ב.
לפי הדו"ח אחת הסיבות לכך היא שימוש נרחב בכלי רכב פרטיים בבעלות חברה וכן מגורים מרוחקים מהמטרופולין כדי להוזיל את עלויות הדיור. כל זאת, לצדה של מה שהיא אולי הסיבה המרכזית - תחבורה ציבורית מקרטעת במקומות אלו, שגורמים להעדפה גורפת לרכב הפרטי.
הדו"ח גם מתייחס להשקעה הנרחבת בסלילת כבישים בישראל: בעשור האחרון אורכם של הכבישים גדל בכ-150 ק"מ בשנה בממוצע, לעומת גידול של כ-30% בממוצע הקילומטראז' באותה התקופה. "המשמעות היא שלמרות ההשקעות הנרחבות בשנים האחרונות בתשתיות תחבורה, צפוי שקצב הגידול בנסועה השנתית יהיה מהיר יותר, אם לא תהיה השקעה בפתרונות של תחבורה ציבורית מתקדמת, והצפיפות בכבישים תגדל", נכתב בדו"ח.
להערכת הטכניון, אם המגמה תמשיך כפי שהיא היום, בעוד 20 שנה נוסיף 60 דקות נסיעה לנסיעות היומיות שלנו. "אורך הגודש בדרכים המהירות בשעת שיא בבוקר יוכפל", הזהיר ד"ר אסחק וציין כי עד כה אנחנו מפסידים 20 מיליארד שקל בשנה: "אנחנו חייבים מערכת רכבתית ענפה, מגוון רחב של אמצעי תחבורה ציבורית. העלות להדבקת הפער בתשתיות לעומת העולם המערבי היא בין 200 ל-250 מיליארד שקל, אבל לאורך זמן זה ישתלם כלכלית. לצד זאת יש לעודד את שיתוף הנסיעות ולהעלות את התפוסה ברכבים הנוסעים, וכן לעודד רוכבי אופניים והליכה ברגל בכל הארץ".
גם המצב בנתיבי התחבורה הציבורית הקיימים לא מזהיר. מבדיקה שערכו בעמותת אור ירוק בשבוע שעבר ברחוב החשמונאים בתל אביב עולה תמונה עגומה של היעדר אכיפה, ונראה כי העדיפות לתחבורה הציבורית לא ניתנת בפועל. "גוש דן בדרך להפוך לפקק תנועה אחד גדול כי משרד התחבורה הזניח במשך שנים את ההשקעה בתחבורה ציבורית והתמקד בכלי הרכב", נמסר מהעמותה. "ישראל מפגרת בשנות דור אחרי המדינות המתקדמות והימים האחרונים מראים כמה המצב עגום".
יו"ר ועדת המדע, ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה) אמר במהלך הדיון: "במבחן התוצאה המצב בכבישים כושל. יש השקעה, אבל אם תשאל אנשים על אמינות, זמינות וכדאיות תקבל חוסר שביעות רצון ובריחה מהתחבורה הציבורית. אנחנו רוצים להבין מדוע למרות ההשקעות הגדולות אין תוצאות, ורואים את זה גם בכביש ירושלים-תל אביב שנפתח ברעש גדול ואין בו שיפור".
איך פותרים את הפלונטר? לפי הדו"ח יש להשקיע בכבישים, בתחבורה הציבורית ובשינוי שיטת המיסוי כדי להגביל נסיעות ברכב הפרטי. בנובמבר 2016 קבע מבקר המדינה שלמרות המדיניות המוצהרת בשנים האחרונות לטפל בבעיות התחבורה באמצעות קידום התחבורה הציבורית על חשבון שימוש בכלי רכב פרטיים, בפועל קצב ההתקדמות איטי.
בתוכנית העבודה של משרד התחבורה לשנים 2017-18 נקבעו יעדים לשיפור התחבורה הציבורית ועל הפרק פרויקטים שאמורים לשאת פירות בעוד כמה שנים - בהם תוכנית נתיבי התחבורה הציבורית בגוש דן, סלילת נתיבי תחבורה ציבורית וכבישים בינעירוניים, הפעלת הרכבת הקלה בת"א, הרחבה של קווי המטרונית בחיפה והרכבת הקלה בירושלים, חשמול מסילות הרכבת וסלילת כבישי אופניים. עד אז נראה שישראל תמשיך לפגר אחר המדינות המתקדמות ואנחנו נמשיך לעמוד בפקקים.
לפנייה לכתב/ת 
