כשתנועת פתח מקשיחה עמדות - חמאס מתרכך
לא ברור מי יחליף את יו"ר הרשות אבו מאזן בן ה-82, אבל יורשו יהיה בוודאות פחות נוח לישראל. סגנו הנצי מחמוד אל-עאלול: "נקבל גם מדינה אחת, בתנאים שלנו". דווקא בחמאס נשמעים קולות חדשים: בעזה עובדים על תוכנית שתכלול הסכמה למדינה פלסטינית בגבולות 67'
אף אחד כיום לא יודע לומר מי יהיה הנשיא הפלסטיני הבא אחרי אבו מאזן בן ה-82. לא בשירותי המודיעין המערביים וגם לא בחדרי החדרים ברמאללה. אפילו אבו מאזן עצמו לא יודע לענות על השאלה הזאת. מועמדים ישנם הרבה, אבל גם תפקידים לא מעט. אבו מאזן הוא הנשיא הפלסטיני, מנהיג אש"ף ומנהיג פתח בעת ובעונה אחת. לא יהיה זה מופרך לומר שכל שלושת מוקדי הכוח הללו לא יישארו בידי אדם אחד ביום שאחריו. בחודש שעבר נבחר מחמוד אל-עאלול לתפקיד הסגן של אבו מאזן בפתח. אין זה מבטיח לו כלום בשלב הנוכחי, אך כעת באופן רשמי הוא הסגן היחיד שיש לאבו מאזן בכל אחד מתפקידיו.
לפני כמה ימים פרש אל-עאלול, אדם ששייך לזרם הנצי יותר בפתח, את משנתו הפוליטית בראיון לאחד העיתונים החשובים בעולם הערבי וזו הדגימה והבליטה את העובדה שרבים בישראל ממשיכים להתעלם ממנה: כל מחליף של אבו מאזן אחרי לכתו - יהיה בהכרח אדם שינקוט קו הרבה פחות נוח לישראל במקרה הטוב או יוביל לעימותים שיערערו את היציבות היחסית כאן במקרה הרע.
התיאום הביטחוני ההדוק בין ישראל לרשות הפלסטינית הוא קודש הקודשים של היחסים הבילטראליים בין שני הצדדים בעת הזאת. אל-עאלול במקרה זה מאמץ את גישתו של אביגדור ליברמן שהיא "If you want to shoot – shoot, don't talk", ובז לאיומים הריקים מתוכן של חבריו בדבר הפסקת התיאום. "ישנם לחצים גדולים וישנן דעות שאומרות שלא ניתן להשתמש במקל עכשיו, אנשים איימו ואז דחו את השימוש באיום. אבל אני אומר שבסוף אין ברירה, אין מנוס מלבחון מחדש את כל מרכיבי הקשר עם ישראל". אל-עאלול אומר את הדברים גם כשהוא יודע שאבו מאזן מצדו כינה וממשיך לכמות את התיאום הביטחוני "קדוש".
אל-עאלול הבהיר כי הוא בעד ההתנגדות העממית אבל הוא שולח מסר מרומז כי יש צורך להתנגד לישראל בצורה חריפה יותר. הוא אמנם שומר על עמימות באשר לדרך הרצויה אך הוא מצייר תחזית קודרת שמזכירה ימים אפלים מתחילת העשור הקודם. "אני מתנגד לפירוק הרשות הפלסטינית, אבל אני בעד להכווין את הרשות לכיוון של העמקת ההתקוממות נגד ישראל. הרשות לא תפורק. אולי היא תקרוס בשל המצור, הפסקת העברת הכספים או בשל סיבות אחרות. המשימה שלנו היא העמקת ההתקוממות".
אל-עאלול גם מבהיר שפתרון שתי המדינות הוא לא הפתרון היחיד המקובל. זו הפעם הראשונה שבה בכיר בהנהגת פתח אומר בצורה ברורה כי הוא יקבל בברכה את פתרון המדינה האחת על פני פתרון שתי המדינות, כל עוד היא על פי תנאי הפלסטינים. "המדינה האחת שאנחנו מדברים עליה היא מדינה דמוקרטית שכולם חיים בה בשוויון זכויות. הצענו זאת בעבר ואין בעיה, אנחנו נקבל אותה בתנאים שלנו".
ריכוך בעמדות חמאס
ובשעה שבפתח מקשיחים עמדות, בחמאס עמלים בשבועות האחרונים על תוכנית מדינית חדשה במקביל לבחירות הפנימיות להנהגת התנועה. התוכנית שתהווה את קווי היסוד החדשים של הארגון, צפויה להתפרסם עם סיום הבחירות בסוף החודש הקרוב או בתחילת החודש הבא. התוכנית החדשה שחלקים ממנה הודלפו טיפין טיפין לתקשורת הערבית בשבועות האחרונים מסתמנת כריכוך בעמדות של חמאס בנושאים שונים.
בכיר חמאס בעזה אחמד יוסף אמר כי התוכנית תכלול הסכמה של חמאס בהקמת מדינה פלסטינית בגבולות 1967 כשירושלים היא הבירה שלה ללא הכרה בישראל וללא ויתור על אף חלק מפלסטין ההיסטורית (קרי ישראל), כולל שיבת פליטים למקום מושבם המקורי. בנוסף טוען יוסף כי התוכנית תדגיש שהסכסוך של הפלסטינים אינו עם היהדות באופן כללי, אלא רק עם הכיבוש והתנועה הציונית בלבד. המאבק המזוין, לדבריו, יתנהל רק בפלסטין עצמה ולא נגד יהודים ברחבי העולם. יוסף מציין עוד כי חמאס יעודד פניות לפורומים בינלאומיים אשר עומדים לימין הפלסטינים.
נקודה מעניינת שהוא מעלה היא הצורך של חמאס להתנתק מהקשר לתנועות האיסלאמיות בעולם ובכללן גם תנועת האחים המוסלמים (מבלי לציין את התנועה בשמה).
לכאורה, דבריו של יוסף מצביעים על קו מפתיע שאליו חמאס מכוון, אולם חשוב לזכור כי חמאס הוא ארגון אופורטוניסט. ההתנערות לכאורה מהאחים המוסלמים היא בעיקר איתות חנופה למצרים של א-סיסי לאור ההתחממות ביחסים בין קהיר לעזה ובשל הצורך הנואש של חמאס בהקלות מכיוונה של מצרים על רקע המצב ההולך ומחמיר ברצועה. לא יעלה על הדעת שחמאס היה מוציא מסמך כזה, אם נניח משטרו של מוחמד מורסי לא היה נופל. בנוסף, חמאס מבין שיש צורך בקריצה למערב כדי לקבל לגיטימציה כלשהי מגורמים בינלאומיים שונים.
זאת ועוד, ההתייחסות של חמאס לגבולות 1967 אינה חדשה. בשנת 2014 אמר בכיר חמאס בגדה נאיף רג'וב, בראיון ל"ידיעות אחרונות" כי חמאס יסכים לקבל פתרון מדיני בגבולות 1967 כל עוד רוב הפלסטינים יקבלו זאת והוא לא יכלול הכרה בישראל. גם מנהיג חמאס חאלד משעל דיבר על כך שהמאבק של חמאס הוא לא נגד היהודים אלא נגד הכיבוש הישראלי כלשונו.
השלמה עם המדינה, לא הכרה
בראיון באולפן ynet הסביר חוקר ארגון חמאס פרופסור שאול משעל כי "חמאס לא הולך להיות ציוני ולא הולך להיות משהו אחר, אבל הוא מעדכן כל הזמן את העמדות שלו מול המציאות ועכשיו העדכון הזה כנראה הוא יותר דרמטי מהמקרים האחרים משום שהוא עומד בפני מציאות לא קלה מבחינתו".
כשנשאל אם חמאס מוכן להכיר במדינת ישראל, השיב פרופ' משעל כי "הוא מוכן להשלים, נניח, נגדיר את זה בתמצות, עם קיומה של מדינת ישראל כעובדה שאי אפשר להתכחש לה, אבל בלי הכרה, שמישהו אחר יעשה את ההכרה. באותה מידה הוא מוכן לדבר על כך שהוא כבר אינו חלק מהאחים המוסלמים למרות שלידתו הטבעית של חמאס היא מתוך התנועה של האחים המוסלמים שקמה במצרים".
פרופ' משעל הוסיף ואמר כי "אני חושב שחמאס עובר תהליך שערפאת בזמנו בפתח ובאש"ף עבר בשנות ה-70. לאט לאט אתה מתקדם לעבר הסדר, אבל לאותה נקודה שאתה תמיד יכול להצדיק את הסטייה שלך במונחים אידיאולוגיים. אז המאבק המזוין ממשיך, אבל נגד הכיבוש. לזה מדביקים את המאבק העממי".
לדבריו, "התהום בינינו לחמאס היא כזאת שאין קצה קצהו של אמון וזה נכון לגבי שני הצדדים. אפשר לעשות המון דברים, אבל אף צד לא מאמין לצד שני. זה מכוון בעיקר לשיפור עמדות מול המעצמות האזוריות, מול העולם ומול העולם הערבי".
לפנייה לכתב/ת 
