שתף קטע נבחר

מסתמן: גלידה משומן צמחי תיקרא גלידה

למרות מחאות של יצרנים וצרכנים, ועדה שמורכבת בעיקר מנציגי חברות הגלידה הגדולות, החליטה שמוצרים שכיום מכונים לפי התקן: "גלידה בשומן צמחי" ו"מעדן קפוא", יכונו "גלידה" בלבד, כדי להסתיר מצרכנים שמדובר במוצר נחות מגלידת שמנת. בפן החיובי: התקן החדש מעודד ייצור מוצרים דלי שומן ויחייב בדיקות סלמונלה וליסטריה

הטעיית צרכנים בחסות תקן רשמי ובעידוד חברות מסחריות, או תרומה לבריאות הציבור? ב-2015 פרסמנו שבלי ליידע את הצרכנים ולא בהכרח לטובתם, הולך ונרקם תקן גלידה חדש שיטשטש את ההבדלים בין גלידת שמנת משובחת, גלידת שמנת, גלידה בשומן צמחי (שמכילה שמנים שאינם ממקור חלבי), ומעדן קפוא (כיני שחברות נותנות למוצר שלא ראוי לפי התקן להיקרא גלידה).

 

מדובר בשינויים מרחיקי לכת בתקן הישראלי, שנעשו במסווה של קידום הוזלה ובריאות. התקן ישונה בחסות מכון התקנים ומשרד הבריאות, כך שחברות ישראליות וכן יבואניות יוכלו למכור גלידה נחותה, אך לא ידרשו לציין שמדובר ב"גלידה בשומן צמחי" על גבי האריזה, בניגוד לנהוג עד כה.

  

יישאר הכינוי: "גלידת שמנת משובחת

בעקבות הפרסומים בתקשורת - ההצבעה על התקן במכון התקנים נדחתה. כעת מתברר כי הוועדה הטכנית לגלידה, שבראשה עמד נציג גלידת שטראוס והשתתפו בה נציגים של נסטלה, גלידות פלדמן ובן אנד ג'ריס, הצביעה על הסעיפים לאחרונה ובחלק מהסעיפים - הוועדה לקחה צעד אחורה.

 

בין היתר – נבלמה הכוונה לבטל את הקטגוריה: "גלידת שמנת משובחת", שמבדילה בין גלידות עם 12% שומן (לדוגמא: בן אנד ג'ריס, האגן דאז ומגנום, שמכילות שמנת אמיתית) לבין גלידות עם 8%-12% שומן (גלידות של נסטלה וגלידת שטראוס שמקור השומן שלהן – חמאה). מצד שני, בינתיים משרד הבריאות מתכוון לסמן באדום מוצרים עם אחוז שומן רווי גבוה – כך שכרגע מה שנחשב לתו איכות – הופך לנקודת תורפה.

 

תקן הגלידה החדש ()
תקן הגלידה החדש
 

 

 

 

בן אנד ג'ריס ()
בן אנד ג'ריס
  

יחד עם זאת, שינויים אחרים נשארו על כנם והם יורידו את איכות הגלידה כפי שהיא מוצגת לצרכנים. למשל, ההיתר לקרוא לגלידה משומן צמחי - "גלידה" בלבד, בניגוד לגילוי הנאות הנהוג כיום המחייב חברות לקרוא למוצר: "גלידה בשומן צמחי", שכן הוא כולל שמנים צמחיים שהוכנסו למוצר באופן מלאכותי, כדי להוזילו. גלידה עם שומן צמחי שלא עמדה בתקן נקראת כיום בשם "נחות" עוד יותר - מעדן קפוא". בתקן החדש – אין התייחסות לכך.

 

שמנת, אל לא "משובחת". שלגונינסטלה ( ) ( )
שמנת, אל לא "משובחת". שלגונינסטלה( )

 

גלידה נחותה תיקרא גלידה

מכאן שבשם המוצר, הצרכן הישראלי לא יקבל מידע מלא על המוצר: גלידה שמקור השומן שבה הינו מן הצומח (שומן קוקוס, דקלים ושמנים זולים נוספים) – נחשבת לנחותה יותר. יחד עם זאת, אפשר יהיה לראות את הרכיבים באחורי האריזה.

 

לפי הרביזיה שאושרה במכון, אך נדרשת עוד לעבור אישור אצל הממונה על התקינה במשרד הכלכלה, התקן הישראלי הקיים, תקן 327, יבוטל והתקן החדש יבוסס על קוד אירופי. גם באירופה - יוניליוור ונסטלה שולטות בשוק הגלידה.

 

לשם השוואה, התקן האמריקני למשל, לא מאפשר להשתמש במילה גלידה "ice cream" עבור מוצר כזה, מחשש להטעיה, שכן מוצר ללא שמנת לא נחשב לגלידה.

 

קרמיסימו. גלידה חלבית - אבל עם שומן צמחי (צילום: מירב קריסטל) (צילום: מירב קריסטל)
קרמיסימו. גלידה חלבית - אבל עם שומן צמחי(צילום: מירב קריסטל)

הכיתוב מאחור - גלידה בשומן צמחי. בקרוב תבוטל החובה לכתוב זאת? (צילום: מירב קריסטל) (צילום: מירב קריסטל)
הכיתוב מאחור - גלידה בשומן צמחי. בקרוב תבוטל החובה לכתוב זאת?(צילום: מירב קריסטל)

קורנטו. לא עומד בתקן ולכן נקרא - "מעדן קפוא" ()
קורנטו. לא עומד בתקן ולכן נקרא - "מעדן קפוא"

   

אחוזי השומן יירדו

שינוי נוסף לטובת החברות, שעשוי דווקא להועיל לצרכנים הוא שעד היום גלידה בשומן צמחי היתה צריכה להכיל לפחות 8% שומן צמחי ו-10% מוצקי חלב חסרי שומן. לפי התקן החדש: יש דרישת מינימום ל-4% שומן בלבד – כדי לעמוד ברפורמת הסימונים של משרד הבריאות. זה מועיל לחברות כי זה מוריד עלויות בהכנת הגלידה, אך טוב לצרכנים משום שהם יצרכו מוצר עם פחות שומן (למרות שנסייג: גלידה עם אחוזי שומן גבוהים נחשבת לאיכותית יותר). בנוסף - שיעור מוצקי חלב חסרי שומן יירד ל-6% - פה מדובר בהטבה ליצרנים.

 

שינוי דומה נעשה גם בהגדרה: "גלידת פרווה" – לפי ההגדרה היום, גלידה כזאת, אמורה להכיל לפחות 8% שומן צמחי. גם פה דרישת המינימום של שיעור השומן ירדה ל-4% שומן בלבד.

סקיני קאו. מותג חלבי דל שומן שנכשל בישראל (צילום: יח"צ) (צילום: יח
סקיני קאו. מותג חלבי דל שומן שנכשל בישראל(צילום: יח"צ)

 

 

יהיה פיקוח על סורבה ועל יותר חיידקים 

כמו כן נוספה קטגוריה נוספת של "גלידת חלב" – שתכיל 2.5% שומן ממקור חלבי בלבד. קטגוריה זו קיימת באירופה.

 

נוספה גם קטגוריית סורבה – שבה דרישה למינימום של 25% פרי, אלא אם מדובר בפירות חמוצים במיוחד, או בעלי טעם עז במיוחד, אז הדרישה יורדת ל-10% פרי. במארזים עם אגוזים טחונים: 7% פרי. זה טוב לצרכנים שכן יהיה פיקוח על מוצרים שנקראים "סורבה" ואולי לא ראויים להיקרא כך.

 

כמו כן, בהתאם לרוח הזמנים, עודכנו שיטות הבדיקה והדרישות המיקרוביאליות לגלידה. כלומר, היום בודקים הימצאות של חידק בשם סטפילוקוקוס, בתקן החדש נוספה דרישה לבדיקות של 8 חיידקים נוספים ביניהם: אשכיריה קולי, סלמונלה, ליסטריה וספירת עובשים.

 

בקרוב: יו"ר הוועדה לא יוכל להיות מהתעשייה

כאמור, התקן אינו סופי וניתן היה להגיש ערר עד 1 במרס. במקביל, הממונה על התקינה אמור לשלוח את הטיוטה לקבלת התייחסויות מארגוני הצרכנים, התעשיינים, משרד הבריאות וכן לייבואנים. אלה יכולים למנוע מהשינויים להתרחש.

 

 

בנוסף על הממונה להעביר את התקן גם לוועדת אימוץ (בה חברים הממונה על התקינה, נציג משרד האוצר, נציג הצרכנים ונציג לשכת המהנדסים; וכן משקיפים מלשכות המסחר והתאחדות התעשיינים). ועדת האימוץ בודקת את ההתאמות/דרישות לישראל, וצריכה לתת המלצה האם השינויים קבילים או לא. אם השינויים לא קבילים, התקן חוזר לוועדה הטכנית.במקביל, בקרוב תיכנס לתוקף הרפורמה במכון התקנים לפיה יו"ר הוועדה לא יוכל להיות מהתעשייה.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
המקצוענים
מומלצים