מה שלוינשטיין שכח

הרב לוינשטיין משתולל: לא רק שצה"ל פותח עוד ועוד תפקידים לאיוש על ידי נשים, לא רק שמדובר בתפקידים שלעת עתה לפחות יתבעו שירות משותף בין גברים לנשים, לא רק שקיימת היענות מרשימה, שלא לומר תחרות, על איוש תפקידים אלה - מדובר על תופעה המתהווה במגרשו שלו. נשים מהציונות הדתית הן כיום הקבוצה המרכזית המתחרה על הזדמנות להוביל את המהפכה הפמיניסטית בצה"ל. לא בכדי ידעו שם למעלה כי נכון יהיה למנות יוהל"ן (יועצת הרמטכ"ל למגדר) דתייה-לאומית.

כמי שמשתייכות לחברה שאין בה תודעה מגדרית מפותחת - היה צריך לוינשטיין דווקא לחגוג, שהרי מתגייסות אלה תצטרפנה לצבא כאשר הן אוחזות בתודעה מעמדית ציונית-דתית, מייצגות מובהקות של קהילת מהפיכת המכינות הקדם צבאיות. שרק יחשוב לוינשטין כמה אי נוחות גורם המהלך לשלל מנהיגות ארגוני נשים פמיניסטיות, שבשעתו עמדו מאחורי הבג"ץ של אליס מילר ולאחריו שימשו קבוצת לחץ שהובילה את ביטול חיל הנשים, וליוותה את ועדת שגב. כמה ביקורות היו אז בימין על אותן נשות אקדמיה למגדר, שזוהו ברובן עם השמאל הקיצוני. והנה - צחוק הגורל - יישום "ניהול השונות", כך נראה, מיועד בעיקר למי שתבאנה ממוסדות לימוד המצויות ברובן בהתנחלויות, המזוהות (בהכללה) עם 'הבית היהודי'.

מדובר במי שראו וחיקו את המהפיכה שלוינשטיין וסדן יצרו במכינת בני דוד: אפשרות להיכנס למרכז החברה הישראלית באמצעות השירות הצבאי. לא ליחידות דתיות נפרדות, אלא למקום שבו אפשר סוף סוף להיות חלק מהחברה הישראלית. מהפיכת המכינות הגבריות הקדם צבאיות התפרצה בטירוף - משום שאחרי שנים שבהן כל תשוקה שהיא (לגבריות, לישראליות, לצבאיות) נחסמה - התאפשר באחת לממש אותה. מדוע הצליחה מהפיכת המכינות כלפי פנים ולא רק כלפי חוץ? כלומר - מדוע באמת היא לא הובילה לתהליכי חילון המוניים - דווקא בעידן שבו דתל"שיות היא תופעה ההולכת ומתעצמת?

משום שלוינשטיין וסדן השכילו לבנות סביב המתגייסים קהילה. החשיבות של המכינות אינו רק משום שהן מעניקות שנת לימודים, אלא בכך שהן מייצרות חברה. יודע כל בוגר מכינה כי עמיתיו, הן ממכינתו שלו והן ממכינות אחרות, רואים אותו ומדברים עליו. הוא מתגייס כסוכן פעיל, כמי שיוכיח לכל המלינים והמגדפים כי ביכולתו לצאת מהגטו הדתי מבלי להפוך חילוני. הוא בשליחות - וזו מעניקה לו את המוטיבציה לגרום למי שראו במכינות מסלול יציאה מהחיים הדתיים לאכול את הכובע.

מה שלוינשטיין שכח

יש לציין כאן נתון חשוב: הדתיים-הלאומיים היו מגיעים בהמוניהם לצבא גם בלי המכינות. יש גבול כמה שנים ניתן לחיות בחברה ישראלית שחורטת על דגלה את השירות הצבאי, ורואה בו אמצעי למימוש עצמי ולהתקדמות חברתית, תוך שאתה מוגבל מלהשתתף במשחק. תרומת המכינות אינה בשיגור הנערים לצה"ל. זה היה קורה גם בלעדיהן. תרומתן הוא בהותרתם בחברה הדתית. אף תלמיד של לוינשטיין לא היה רואה בו את רבו לו היה מטיף לחזור למודל ישיבות ההסדר ולהימנע מלהתערות בחברה הישראלית. זו לא מנהיגותו, למדנותו או בקיאותו התורנית של לוינשטיין שהביאה לו תלמידים הרבה. זו הידיעה של התלמידים מראש, שבאמצעותו ובברכתו תמומש כמיהתם לשרת לצד חילונים, וכן - גם לצד נשים.

אך לוינשטיין שכח זאת. לעתים מנהיגים, גם בפוליטיקה, שוכחים שהם הגיעו לעמדתם בשל נסיבות, קונסטלציות, מקריות - ומאמינים כי באמת בשל אישיותם ומנהיגותם הם מצויים שם. הם לא. וגם לוינשטיין לא. ומאות מאות מחניכיו, היום כבר הורים לבנים ולבנות - ממש לא יצעדו אחר עמדותיו החשוכות. לא כי הם מתכוונים לפרוק עול, או לחזור בשאלה ולוותר על הובלה רבנית - אלא משום שממש או טו טו - יימצא הרב, תמצא הסמכות התורנית, שתבהיר שגיוס הבנות לצבא הוא מימוש רוח התורה. וימצאו המוסדות שישכפלו את "מכינת צהלי" ויחמשו את המתגייסות בתחושת שליחות, ואלו תשמורנה על זהותן הדתית כדי שלא יוכל אף לוינשטיין לגרוס כי חזה את חילונן.

וזה כלל לא סוף הסיפור. כי אותה סמכות דתית, שתאשר לאלפי בנות דתיות להציף את החילות הקרביים - עוד תזדעזע כשיהיה מדובר על גיוס של להט"בים ליחידות מעורבות, ויתריע שחלילה דתייה לסבית שטרם נרשמה לטיפולי ההמרה, שתמצא בזחל"ם עם לסבית מוצהרת, עוד תיתן דרור לדחפיה במקום לדכאם - והדבר יביא לקלקול הדור, ומי שתשלח לגדוד מעורב (סטרייטי-להט"בי) - עדיף שתסרב פן המוסר החברתי ייחרב.

וגם אז - במקרה שהתופעה תתרחב, ויותר גברים ונשים בציבור הדתי לא יביעו כל רתיעה מלשרת עם להט"בים באותה יחידה - אז תמצא הסמכות הרבנית שתראה בשירות המשותף לא פחות ממצווה דתית. שהרי יותר משהקהל זקוק למנהיג - המנהיג זקוק לקהל. וכדי לקבל קהל, שיראה בו מנהיג, עליו להתאים עצמו לציפיות אותו קהל, לערכיו ולתשוקותיו. אחרת - יוותר שם לבדו.

לוינשטיין לא הפך לאבי דור המכינות הצבאיות בגלל שציווה על ההשתלבות בצה"ל. הוא הפך לכזה משום שלא חסם את התופעה - שאיתו או בלעדיו הייתה צוברת תאוצה. איתו או בלעדיו - תשתלבנה בנות דתיות בתפקידי לחימה, תוך שתזכינה לסמכות רבנית שתפרוש עליהן את חסותה.

פרופ' אודי לבל, אוניברסיטת אריאל ומרכז בגין סאדאת למחקרים אסטרטגיים