כל השיטות לזירוז לידה

"עדיף לי פיטוצין או בלון?"

"אמרו לי שהפרופס כואב יותר מצירים רגילים!"

"טוב, תעשי לי סטריפינג וזהו!"

(צילום: shutterstock)

השראת לידה משמעה יזום של תהליך הלידה שטרם החל באופן ספונטני. לדוגמה, כאשר היולדת ללא צירים, או עם צירים לא סדירים, והפתיחה של צוואר הרחם היא קטנה. במקרה זה, הלידה טרם החלה, אולם אנחנו רוצים ליזום אותה.

קיימות מספר אפשרויות לבצע השראת לידה:

1. בלון

זוהי צינורית גומי שבקצה שלה יש בלון קטן. מחדירים את הצינורית לתוך צוואר הרחם, תוך שימוש במפשק נרתיק, ומנפחים את הבלון לאחר שקצה הצינורית עבר את צוואר הרחם. הפעולה עצמה אינה כואבת, אולם אינה נעימה (בדומה לבדיקת PAP), ונמשכת כשתי דקות. בחלק מבתי החולים, לאחר כחצי שעה מתחילים גם עירוי של פיטוצין (ועל כך בהמשך הטור).

2. פרוסטגלנדינים

אלו חומרים טבעיים שיש בגוף, המופרשים כאשר לידה ספונטנית מתחילה. עם זאת, ניתן לתת העתקים סינתטיים של חומרים אלו באמצעות טבליות או באמצעות תכשיר המזכיר במעט טמפון. במידה והשראת הלידה מתבצעת באמצעות טבליות, לרוב מוחדרת טבליה כל 4-6 שעות לנרתיק. במידה ומשתמשים בתכשיר, מכניסים אותו לנרתיק למשך 24-30 שעות, וניתן להוציאו על ידי משיכה בשרוך.

3. פיטוצין

ההעתק הסינתטי של הפיטוצין, אף הוא חומר המיוצר באופן טבעי בגוף, ניתן בעירוי קבוע היות שהוא מתפרק מאוד מהר בגוף. לרוב פיטוצין אינו משמש להשראת לידה (אלא אם ניתן יחד עם בלון), אלא דווקא לאוגמנטציה, ואפרט עליו בהמשך.

לטורים הקודמים של פרופ' יריב יוגב:

- הסיכוי ללידה רגילה אחרי ניתוח קיסרי

- לידה מוקדמת: הסימנים שצריכים להדליק לך נורה אדומה

- מה קורה בהריון אחרי גיל 35

4. סטריפינג

העובר נמצא בתוך בלון מלא נוזל (שק מי השפיר), שדפנותיו צמודות לקירות הרחם. על ידי הפרדה בין דופן הבלון לדופן הרחם ניתן לגרום להפרשה של פרוסטגלנדינים טבעיים. פעולה זו נקראת סטריפינג. ניתן לבצעה רק כאשר יש פתיחה של 1 ס"מ לכל הפחות. היא מעט כואבת, אבל מאוד קצרה. לאחר מכן ניתן לצפות לדימום קל. הוכח שאם מבצעים סטריפינג אחת למספר ימים משבוע 38, הסיכוי להגיע לשבוע 42 הולך ופוחת. לכן, סטריפינג אינה שיטה טובה להשראת לידה תכופה.

5. שיטות "סבתא"

עיסוי פטמות, יחסי מין, עלייה וירידה במדרגות. אף אחת משיטות אלו לא הוכחה באופן מדעי כמזרזת לידה, למרות מה שאמא אומרת.

אוגמנטציה

בניגוד להשראת לידה, שמטרתה יזום לידה יש מאין, באוגמנטציה הלידה כבר התחילה, אולם מתמהמהת ומתקדמת בקצב איטי. מטרת האוגמנטציה להחיש את קצב הלידה.

לכתבות וטורים נוספים - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet

השיטות הקיימות לאוגמנטציה:

1. פיטוצין - שמו של פיטוצין (או בשמו המקובל "פיצוצים") הוכתם לרעה, ולא בצדק. מדובר בהורמון המיוצר במוח ומופרש באופן טבעי. הוא אף מכונה "הורמון האהבה" היות שהוא תורם לקשר בין האם לילדה. במהלך הלידה, הפיטוצין מופרש וגורם להתכווצויות של שריר הרחם, כלומר לצירים. לכן, כאשר הצירים מרוחקים ולא סדירים, ניתן פיטוצין על מנת לייצר צירים סדירים יותר.

2. פקיעת קרומים - כאשר צוואר הרחם פעור, ניתן לזרז את הלידה על ידי פקיעה יזומה של שק מי השפיר (הורדת מים). הפקיעה מתבצעת על ידי פוקען - מוט קטן מפלסטיק עם זיז בקצהו, שמשמש לביצוע חור קטן בשק מי השפיר. פקיעת קרומים יעילה מאוד בעיקר בנשים בלידה חוזרת, עם פתיחה של לפחות 3-4 ס"מ.

סיכונים וסיכויים: פיטוצין עלול לגרום לצירים חזקים שיגרמו לשינויים בקצב הלב העוברי. במקרה זה פשוט מפסיקים את עירוי הפיטוצין, ותוך מספר דקות הוא "מתנקה" מהגוף.

בהצלחה!

הכותב הוא מנהל בית חולים ליס ליולדות ונשים במרכז הרפואי איכילוב