1.1 מיליון ש' למטיילת שנפלה בטיילת ליד ראש הנקרה

לפני כעשור מעדה בת 36 על מדרגה שבורה, וסובלת מאז מנכות פיזית וקושי נפשי. ביהמ"ש קבע שהמועצה האזורית מטה אשר תפצה אותה

עו"ד מאיר היללפורסם: 13.03.17 , 23:25

בית משפט השלום בחיפה קבע לאחרונה שהמועצה האזורית מטה אשר תפצה בכ-1.1 מיליון שקל מטיילת שנפצעה בטיילת ליד ראש הנקרה אחרי שמעדה על מדרגה שבורה. השופטת רויטל באום מתחה ביקורת על המועצה, שזמן רב לא תיקנה את המפגע.

האירוע התרחש לפני כעשור: התובעת, אז כבת 36, מעדה בטיילת לאחר שנתקלה בשבר במדרגה, ונפגעה בקרסול ימין. היא אושפזה למשך 18 יום וחזרה לעבודתה כמהנדסת טקסטיל רק כעבור חודשיים וחצי. בנובמבר 2009 היא התפטרה מעבודתה מאחר שלטענתה חשה "כי היא מהווה נטל" ולא שבה מאז לעבוד.

תביעה:

תושבת נפצעה בפארק חשוך – העירייה תפצה

עו"ד יוסי ימיני

אישה שבילתה בשעת ערב עם בתה בפארק "הכט" בחיפה נתקלה בחבל ושברה את ידה. ביהמ"ש קבע שהתאורה במקום הייתה לקויה. הפיצוי: 216 אלף ש'

תושבת נפצעה בפארק חשוך – העירייה תפצה

בתביעה שהגישה בינואר 2014 טענה האישה שהמועצה הפרה את חובתה לדאוג לתקינות המדרגות, ועל כן עליה לפצותה בגין הנכות והנזק הנפשי שנגרמו לה.

אורתופד מטעם בית המשפט קבע כי לתובעת הייתה נכות זמנית של 100% למשך שמונה חודשים, ונכות זמנית של 50% בששת החודשים שלאחר מכן. לאחר מכן, נקבע, היא נותרה עם 30% נכות צמיתה. בנוסף, פסיכיאטרית קבעה כי לתובעת נכות צמיתה בשיעור 20% בתחום הנפשי.

המועצה טענה להגנתה כי התאונה התרחשה באתר שהוכרז גן לאומי הנמצא באחריות בלעדית של רשות הטבע והגנים, ולפיכך אין היא רשאית לבנות או לבצע בו תיקונים כלשהם אלא באישור הרשות. מסיבה זו טענה - אין לראות בה אחראית לתאונה.

השופטת רויטל באום, שערכה ביקור באתר, קבעה כי קיומו של השיבוש במדרגה גלוי לכל עין וקיבלה במלואה את גרסת התובעת, שלפיה התאונה אירעה עקב המפגע. היא דחתה את עמדת המועצה והדגישה שהאיסור בחוק לבצע בנייה באתר לא מתייחס בשום אופן לתיקון מפגעים, מה גם שהמועצה כלל לא פנתה לרשות להגנת הטבע לצורך קבלת אישור כזה, אף לא לאחר שהוגשה כנגדה התביעה.

השופטת באום הוקיעה את המדיניות שנחשפה בעדותו של נציג מטעם המועצה, ולפיה היא נוהגת לטפל אך ורק במפגעים שהוגשו עליהם תלונות במוקד. לגישתה, מדובר ב"ראייה מאוד מצומצמת ובלתי ראויה של תפקידה, סמכותה ואחריותה של רשות מקומית בישראל".

עם זאת, השופטת ייחסה לתובעת אשם תורם בשיעור של 20% שכן התאונה אירעה באור יום מלא וכדבריה "אדם אמור להסתכל לאן הוא הולך". בנסיבות אלו, נקבעה לתובעת נכות תפקודית של 44%, בין היתר בשל הקושי שלה לקבל את נכותה באופן הפוגע ביכולתה להשתכר, כפי שעלה אף מחוות הדעת הפסיכיאטרית.

בסיכומו של דבר, חויבה המועצה לפצות את התובעת ב-1.12 מיליון שקל לאחר ניכוי שיעור האשם התורם, וזאת בגין הפסדי שכר לעבר ולעתיד, הפסדי פנסיה, כאב וסבל, הוצאות רפואיות ועזרת צד שלישי. כמו כן חויבה המועצה בהוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 130 אלף שקל, וכן במלוא שכ"ט המומחים.