הרוצח מנהריים שוחרר: "דם הבנות זועק מן האדמה"
הדיווחים מירדן על שחרורו מהכלא של אחמד דקמסה, שרצח לפני 20 שנה שבע נערות ישראליות, התקבלו אצל קרובי הקורבנות באכזבה. חזי כהן, אביה של נירית ז"ל: "הבנות לא יחזרו, הוא חוזר הביתה כאילו לא קרה כלום". הרוצח אמר בראיון ראשון: "לא ייתכן שתהיה מדינת ישראל"
"אין ספק שזה יום לא נוח ולא טוב עבורנו, זה עושה לנו רע וחלחלה בכל הגוף, המחשבה שהבנות שלנו לא יחזרו, אבל הוא עכשיו יחזור לביתו ולחייו כאילו לא קרה כלום". קרוביהן של שבע הנערות הישראליות שנרצחו לפי 20 שנה ב"אי השלום" בנהריים, הביעו הבוקר (יום א') תחושות קשות בעקבות שחרורו מהכלא של מבצע הטבח אחמד דקמסה.
דקמסה, שנידון למאסר של 20 שנה, התקבל הלילה בקריאות שמחה על ידי תושבי העיר אירביד בצפון ירדן. "אבי שוחרר והוא כעת איתנו", סיפר סיף - בנו של הרוצח - לכלי תקשורת בממלכה. לפי גורמים בירדן, השחרור של דקמסה בוצע בשעות הלילה המאוחרות כדי למנוע חגיגות גדולות של אזרחים במקום מגוריה של המשפחה.
דקמסה ביקש בראיון ראשון לרשת אל-ג'זירה להעביר מסר לעם הירדני: "אל תאמינו לשקר הנורמליזציה עם הישות הציונית. אל תאמינו לשקר פתרון שתי המדינות. פלסטין היא אחת מהים ועד לנהר. מראש הנקרה ועד אום רשרש. הם זייפו את השמות של הערים ולמרבה הצער, רבים מהערבים והמוסלמים מתפארים ואומרים מדינת ישראל. לא ייתכן שתהיה מדינת ישראל".
העיתון הירדני "א-רד" ציטט מדבריו של דקמסה לאחר ששב לביתו: "נכנסתי לכלא כחייל בכוחות המזוינים וכעת אני מחשיב אותי ואת הבנים שלי כחיילים בכוחות המזוינים". נציג קרוביו של דקמסה ציטט אותו באומרו: "חיכיתי 20 שנה לרגע השחרור כדי לחבק את אמי, ילדיי, אשתי ובני השבט שלי". לדברי נציג המשפחה, מצב בריאותו של דקמסה טוב והיום אחרי תפילת הצהריים הוא יקבל את פניהם של אנשים שרוצים לברכו על השחרור.
העיתון "א-ראי אל-יום" היוצא לאור בלונדון דיווח כי כוחות הביטחון הירדניים מכתרים את הכפר אבדר בצפון המדינה, כפר הולדתו של הרוצח מנהריים במחוז אירביד. על פי הדיווח, הם לא מאפשרים לאזרחים להיכנס לכפר ומאפשרים רק לאנשים שמתגוררים בכפר להיכנס אליו. הסיבה: התארגנויות עממיות להגיע לבקר את דקמסה.
אחת הנרצחות בטבח הייתה נירית כהן ז"ל. אביה חזי, אמר הבוקר: "ידענו שזה יהיה היום, עקבנו סביב השחרור של הרוצח. הבוקר הזה מחזיר אותי 20 שנה אחורה, לאותו יום ארור. מצד אחד הוא נתן העונש שגזר עליו בית המשפט בירדן, ועכשיו הוא משתחרר לאחר שסיים את ריצוי עונשו. מצד שני, אם בזמנו הוא היה מקבל 20 שנה על כל ילדה שהוא רצח - אז הוא היה נרקב בכלא עד סוף ימיו".
כהן אמר עוד כי "הוא היה צריך להרגיש את הכאב שגרם לנו בכל רגע בחייו. אני חי את זה כל יום מחדש, לו נירית הייתה היום, מה הייתה. זה קורה בעיקר כשאני פוגש את החברות, רואה אותן גדולות ומתחיל להפנים מה פספסתי. אני מבקש להעביר מסר לראש הממשלה ולשר הביטחון: דם ילדינו אינו הפקר. היה עליכם לפעול מול ירדן ולמנוע את השחרור הזה בכל מחיר, הדם של הבנות זועק מן האדמה".
אורית כהן, אחותה של קרן כהן ז"ל שנרצחה אף היא בטבח, אמרה הבוקר: "גדלתי איתה, ישנו באותו החדר כל השנים, אני מאוד מתגעגעת אליה וההתמודדות לא פשוטה בכלל. הרצח אירע אז סמוך לחג פורים, ועכשיו אחרי 20 שנה משחררים אותו בדיוק בפורים, בדיוק כשאנחנו קוראים את המגילה ומצווים לשמוח. מבחינתי זה כמו לשחרר רוצחי חמאס מהכלא".
האחות תהתה: "מי אמר שמחר הוא לא יעשה עוד פיגוע וירצח עוד ישראלים? מעגל השכול שלנו רק הולך ומתרחב. על מה חג הפורים? על זה שרצו להשמיד אותנו, ומי שניסה והצליח משוחרר דווקא היום, בדיוק בעיתוי הזה של חג פורים ו-20 שנה לטבח. אנחנו חיים בצל הזיכרון. התקופה מט"ו בשבט ועד יום הזיכרון היא הכי קשה, ועכשיו השחרור שלו הוסיף לקושי הזה. היינו פונים אל הממשלה בנושא, אבל אנחנו יודעים שזה לא יעזור".
ישראל פתיחי, אביה של סיוון ז"ל, לא ציפה שהשלטונות בישראל יצליחו למנוע את השחרור. בראיון לאולפן ynet אמר פתיחי: "בטקס הנטיעות האחרון לזכר הנרצחות נפגשנו עם השגרירה שלנו בירדן, והיא אמרה לנו שמאסר עולם שם זה 20 שנה. גם בשבוע שעבר התקשרו אלינו ואמרו שלא נופתע כי משחררים את הרוצח ואכן שחררו אותו".
על קבלת הפנים שנערכה לרוצח אמר פתיחי: "המשפחה קראה לו גיבור, גם בפרלמנט הירדני קראו לו בזמן הרצח גיבור. אם זה מה שאמרו בפרלמנט, אז מה יש לצפות מהמשפחה? אני טוען כל הזמן שהשלום עם ירדן הוא בינינו לבין בית המלוכה ולא עם העם ולא עם הפרלמנט. לי אישית זה לא פתח שום פצע, אני יודע מה הצד השני חושב. מבחינתי שהרוצח הזה ייקבר בבית".
החייל הירדני לשעבר ירה ב-13 במרס 1997 לעבר קבוצת תלמידות כיתות ז' ו-ח' מבית הספר הדתי אמי"ת מבית שמש שטיילו בגבול ישראל-ירדן. מלבד נירית כהן, קרן כהן וסיוון פתיחי, נרצחו בטבח גם יעלא מאירי, נטלי אלקלעי, שירי בדייב ועדי מלכה. שש נערות אחרות נפצעו מהירי.