מחקר: בנות מדברות יותר מבנים - כבר מגיל שנה
על פי ממצאים ממחקר שנערך בימים אלו ב-60 שפות, כולל עברית, עולה כי כמות המילים שבנות אומרות בגילאי שנה עד שלוש גדולה מכמות המילים שבנים אומרים. ומה קורה בישראל? לא נמצאו הבדלים בין המינים בכמות המילים שהפעוטות מבינים, אך בנות אומרות כמות גדולה יותר של מילים ומעדיפות לשחק במשחקים אחרים
"הוא בן, בגלל זה הוא עדיין לא מדבר!" האמנם? האם ישנם הבדלים בהתפתחות השפה בין בנים לבנות? כאשר שואלים הורים וגננות שאלה זו, התשובה האינטואיטיבית היא: "בטח! בנות מדברות הרבה יותר מבנים". האם קיימים ממצאים מחקרים המאוששים אותה ומה קורה בישראל?
חוקרי התפתחות שפה של ילדים ברחבי העולם משקיעים מאמצים רבים כדי לענות על שאלה זו. לשם כך, חובר שאלון הורים שהותאם לכ-60 שפות (כולל עברית), בעזרתו החוקרים אוספים מידע על התפתחות השפה של פעוטות צעירים ממדינות שונות, דוברי שפות שונות. עד כה נאספו נתונים מ-65 אלף הורים לפעוטות ברחבי העולם, מהם כ-1,500 הורים לפעוטות ישראלים דוברי עברית.
הנתונים הנאספים במחקרים בינלאומיים אלו מתייחסים למספר מימדים של התפתחות שפה עליהם ההורים מדווחים: כמות המילים שפעוטות אומרים, כמות המילים שפעוטות מבינים, כמות תנועות הגוף התקשורתיות שהם מבצעים (למשל להצביע ולנופף לשלום) וכמות המשחקים הסימבוליים שהם משחקים (למשל, להאכיל בובה או דובי).
האם השפה מתפתחת מוקדם יותר אצל הבנות?
בשפות שונות נמצא שהבנות מקדימות מעט את הבנים מבחינת התפתחות השפה שלהן, אבל לא בהכרח בכל המיומנויות השפתיות. באופן עקבי בכל השפות נמצא שכמות המילים שבנות אומרות בגילאי שנה עד שלוש גדולה בכ-20 מילים בממוצע מכמות המילים שבנים בני אותו גיל אומרים. אמנם לא מדובר ב"הרבה" מילים אבל ההבדל עקבי ומובהק סטטיסטית. יחד עם זאת, במספר שפות לא נמצאו הבדלים בין המינים בכמות המילים שפעוטות מבינים. לגבי כמות תנועות גוף תקשורתיות שפעוטות בגיל זה מבצעים, נמצאו הבדלים בין תרבויות שונות. בחלקן נמצא שבנות מבצעות יותר תנועות תקשורתיות ובחלקן לא נמצאו הבדלים בין בנים לבנות.
מחקר: כמה מילים ילד בגיל שנה וחצי צריך לומר
חוקר מדנמרק בשם אריקסון התעניין במיוחד בנושא זה. הוא בדק נתונים שנאספו מיותר מ-13 אלף פעוטות בני 8 חודשים עד 3 שנים דוברי 10 שפות שונות באירופה ומצא הבדל קטן (כ-20 מילים בממוצע) אך עקבי בין בנים לבנות. הוא מצא שכמות המילים שבנות אומרות גדולה מכמות המילים שבנים בני אותו הגיל אומרים. בנוסף, הוא מצא שבנות מבצעות יותר תנועות גוף תקשורתיות מאשר בנים, ושהן גם מתחילות לצרף מילים בגיל צעיר יותר מאשר בנים. הממצא המעניין ביותר של אריקסון הוא שההבדלים בין הבנים והבנות הולכים וגדלים עם העלייה בגיל.
בנות מטפלות בבובה
קבוצת חוקרים נורבגיים (סימנסן וחבריו) התעניינו במיוחד בשאלה האם קיימים הבדלים בין משחקים סימבוליים שבנות ובנים משחקים בגיל צעיר. משחקים סימבוליים של פעוטות מתפתחים במקביל להתפתחות השפה וקשורים ליכולות השפתיות המתפתחות בגיל זה. היכולת להצמיד סמל (מילה שרירותית המורכבת מרצף של צלילים) למוצג (למשל, כדור) קשורה גם ליכולת להעמיד פנים בעת משחק סימבולי.
בשני המקרים הפעוט מפתח את המודעות שלו למצבים חברתיים (שיחה או משחק המבוסס על מצבים חברתיים) ומשתמש ביכולת שלו לייצג דברים (למשל, "להאכיל" בובה באוכל דמיוני, לדפוק עם פטיש צעצוע על מסמר דמיוני).
לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet
סימנסן וחבריו מצאו שבאופן כללי בנות משחקות יותר משחקים סימבוליים מאשר בנים. אך האם ממצא זה עקבי בכל סוגי המשחקים הסימבוליים האופייניים לגיל זה? לא. הם מצאו שההבדל הברור ביותר בין בנים לבנות היה במחוות שסווגו כ"מעמיד/ה פנים שהוא/היא אבא/אמא". כבר בגיל שנה נמצא שבנות עסוקות יותר בפעולות כמו להשכיב בובה או דובי לישון, או להאכיל בובה או דובי.
ממצא מנוגד התקבל בביצוע מחוות שסווגו כ"חיקוי פעולות של מבוגרים" שכללו מגוון רחב של פעילויות, כמו: לדפוק בפטיש צעצוע, לנסר במסור צעצוע, להעמיד פנים ששואב/ת אבק, להשקות עציצים, להעמיד פנים שנוהג/ת במכונית, קורא/ת ספר ועוד. מעניין היה למצוא שבסוג פעילויות אלו נמצא שבנים משחקים יותר מאשר בנות. קיימת אפשרות שהבדלים אלו בין בנים לבנות קשורים להטייה בדיווח ההורים הנוטים לדווח באופן שונה על פעילויות של בנים ובנות. מעניין לבדוק האם הבדלים אלו קיימים גם אצל פעוטות הגדלים בתרבויות בהן תפקידים הקשורים למגדר פחות בולטים מאשר בתרבות המערבית.
הבדלים גם אצל ילדים ישראלים
בישראל, בדומה לממצאים בשפות אחרות, נמצא שקיימים הבדלים בין המינים. נמצא, שכבר בגיל שנה עד שנתיים כמות המילים שבנות אומרות גדולה מכמות המילים שבנים בני אותו גיל אומרים. יחד עם זאת לא נמצאו הבדלים בין בנים לבנות בכמות המילים שהפעוטות מבינים. גם בישראל, בדומה לנורבגיה, נמצא שהורים דיווחו שבנות משחקות יותר משחקים המסווגים כ"מעמיד/ה פנים שהוא/היא אבא/אמא" מאשר בנים.
מיזם מילים ראשונות של אוניברסיטת תל אביב לוקח חלק במחקר הבינלאומי ונמצא כיום בשלב איסוף הנתונים. אם אתם הורים ישראלים דוברי עברית לילדים בני שנה עד שלוש ומעוניינים להשתתף במחקר, היכנסו לאתר ומלאו את השאלון.
הילה גנדלר שלו היא דוקטורנטית באוניברסיטת תל אביב, בית הספר לחינוך, מרצה ומדריכה פדגוגית במכללת סמינר הקיבוצים. פרופ' אסתר דרומי היא קלינאית תקשורת מומחית בהתפתחות האדם, אקורד-תקשורת, שפה ודיבור.
לפנייה לכתב/ת 
