5,000 נפגעים זה בסדר? קרב מומחים בעד ונגד פינוי האמוניה
הרוחות סוערות בנוגע לאמוניה בחיפה: ביהמ"ש הורה על ריקון המכל עד אפריל, אך יש מי שטוען שהסיכון אינו כה חמור. אירחנו באולפן ynet את פרופ' אהוד קינן מחבר הדו"ח נגד המכל, ואת ד"ר אלכס כהן מחבר הדו"ח המצדד בהשארת המכל, כדי לנסות לקבל את התמונה המלאה. עימות ראש בראש
גורל האמוניה במפרץ חיפה על כף המאזניים. בית המשפט המחוזי בחיפה הורה בתחילת החודש על ריקון מכל האמוניה במפרץ חיפה עד 1 באפריל 2017, וכן אסר על הבאת אניות אמוניה נוספות. בעוד שיש מי שבירך על ההחלטה, יש כאלה הטוענים שהאמוניה אינה מסוכנת כל כך. אירחנו באולפן ynet את ד"ר אלכס כהן שכתב דו"ח בעד המכל, ואת פרופ' אהוד קינן שכתב דו"ח נגד המכל.
כתבות נוספות בנושא מכל האמוניה
חוות הדעת של פרופ' קינן, מהפקולטה לכימיה בטכניון (לשעבר דיקן הפקולטה) פורסמה לראשונה ב-ynet. חוות הדעת קבעה, כי תקלה או פגיעה באונייה המובילה אמוניה למפרץ חיפה עלולה להביא למאות אלפי נפגעים, רובם הרוגים. "אוניית האמוניה, שנכנסת למפרץ חיפה כל 4 שבועות, שקולה לאוניית תופת שעליה 5 פצצות אטום חמושות, כל אחת קטלנית יותר מזאת שהוטלה על הירושימה", נכתב בחוות הדעת. דו"ח המומחים שפרסמה עיריית חיפה התבסס על חוות דעת זו, והיו חתומים עליו אנשי מקצוע מהשורה הראשונה ובהם חתן פרס נובל פרופ' דן שכטמן. נזכיר כי בשבוע שעבר פרסמנו ראיון עם יו"ר חיפה כימיקלים, ג'ולס טראמפ, אשר מתח ביקורת על פעולות הממשלה בנושא, והזהיר מהעלמותן של תעשיות שלמות במידה וירוקן המכל.
בחוות דעת נגדית שביצע ד"ר אלכס כהן, מנכ"ל חברת הז-מט, נטען כי ענן אמוניה קטלני שירחף מעל חיפה אינו תרחיש מציאותי, שכן מרבית האמוניה תתמוסס במים, והיתר יעלה ויתנדף באוויר, כאשר הפיזור יהיה תלוי בכיוון ובעוצמת הרוח. ד"ר כהן, המתמחה בהערכת סיכונים, ביצע את המחקר בהזמנת חיפה כימיקלים. בין שאר לקוחותיו ניתן למנות את החברות בז"ן, כרמל אוליפינים, אגן כימיקלים, רפאל, תרכובות ברום, מפעלי ים המלח ועוד.
השופטת: גם 5,000 נפגעים היא תוצאה בלתי נסבלת
בפתח העימות באולפן אמר פרופ' קינן: "יש כאן ויכוח אם טעינו בכך וכך אחוזים - זה לא נושא הדיון בכלל. האם ימותו 500 אלף אנשים, או 200 אלף אנשים, או אולי רק 5,000 אנשים, וזה 'בסדר'".
ד"ר כהן השיב לכך: "אני לא מבין מאיפה המספר של 5,000 נפגעים. המספר יכול להיות 10 נפגעים, או נפגעים שברובם ככולם הם מבין עובדי המתקן.
"אני שואל אתכם - אנחנו מדברים על תרחיש מלחמתי בו יורים על מכל אניית האמוניה, ובאותו זמן יורים על העיר חיפה, האם מדינת ישראל יכולה לספוג נפגעים בכמות כזו או אחרת? האם על סמך הערכת סיכונים שגויה ומופרכת לחלוטין אנחנו צריכים לבטל את הכניסה של האוניה?".
נציין, כי בהחלטת בית משפט המחוזי בחיפה להורות על ריקון מכל האמוניה עד ה-1 באפריל, ציינה השופטת תמר שרון-נתנאל כי גם אם הסיכון הוא "שרק" 5,000 אזרחים ייפגעו ו"רק" כאחוז מהם יקפחו את חייהם, ובריאותם של אחרים תיפגע קשה, "מדובר בתוצאה בלתי נסבלת - באסון בקנה מידה לאומי, שחובה למנעו, ושאינטרסים כלכליים, כפי אלה שהוצגו בפניי, אינם יכולים לעמוד בנגד".
ד"ר כהן נשאל באולפן האם אין השפעה לעובדה שהדו"ח שכתב הוזמן בידי חיפה כימיקלים ואמר: "מי ששכר אותנו הם חיפה כימיקלים. אבל השיטות שאנחנו עובדים הן שיטות מקובלות, זה לא שאנחנו המצאנו לחיפה כימיקלים שיטה חדשה. אנחנו משתמשים בתוכנות ושיטות מוכרות ומקובלות".
"שגיאות מהותיות בדו"ח"
ד"ר כהן נשאל כיצד ייתכן שהמחקר שלו הוא היחיד שמדבר על הערכת סיכון נמוכה כל כך, בעוד שהדו"ח של עיריית חיפה וגם בית המשפט הסכימו שיש לרוקן את המכל, ואמר: "כל מי שהתייצב נגד המכל התבסס על אותו דו"ח של קינן והפרופסורים האחרים מהטכניון. יש חמש שגיאות מהותיות מאוד בדו"ח הזה, שבעצם גורמות לכך שכל הדו"ח יהיה שגוי".
האם הקביעה שאומרת כי הריאקציה בין האמוניה לבין מי הים תיצור ענן גז קטלני שירחף מעל חיפה שגויה?
ד"ר כהן: "ענן הגז עולה למעלה. תדמיינו כמו מדורת ל"ג בעומר, העשן המסוכן עולה למעלה, האמוניה היא קלה מהאוויר, הצפיפות שלה היא רק 60% מזו של האוויר, והיא נעלמת בשחקים. זה שהיא מגיעה לשחקים זה אולי לא הדבר הכי טוב בעולם, אבל זה עדיין לא מסכן חיים".
פרופ קינן אמר בתגובה לטענה זו: "כשמסתכלים על צילומים של תאונות שהיו במקומות שונים בעולם רואים שמה שמתפזר זה ענן חלבי, שמשקף את העובדה שנוצרים גבישונים קטנים של מים כתוצאה מזה שאמוניה מקררת את הלחות שבאוויר.
"בעיירה יונובה בליטא היה מכל שמאוד דומה למכל החיפאי, שהתפרק כשהיה בן 11 שנים. אותה אמוניה הגיעה למרחק של 32 ק"מ, היה שם שטח מזוהם בהיקף של 400 ק"מ מרובע. אני לא חושב שאנחנו צריכים לדון בתיאוריה שאמוניה קלה מהאוויר ומתרוממת למעלה. אני לא חושב שאנחנו צריכים לדון בענין הזה, כי אנחנו לא שם. אנחנו במקום של האם לרוקן את המכל".
לכך השיב ד"ר כהן: "אנחנו מדברים על עובדות מדעיות, כולל התאונה בליטא, שנהרגו בה 17 אנשים. לא 5,000 ולא 500 אלף. המפעל היה ליד עיר וכל ההרוגים היו בטווח של 100 מטר מהמכל".
בשיחה עם ynet שנערכה לפני הדיון האולפן, מנה ד"ר כהן מספר טיעונים נוספים במחקרו של פרופ' קינן, אשר לטענתו הם שגויים. "השגיאה של קינן היא השוואה לחומרים כימיים אחרים, אחד מהם מתיל איזוציאנט (MIC), שרעיל פי עשרת אלפים מאמוניה. לא ניתן להשוות חומר שהוא אומנם מסוכן - ושלא יהיה ספק שאמוניה הוא חומר מסוכן - לחומר שמסוכן ממנו פי עשרת אלפים ברמה של גז עצבים".
טעות קריטית נוספת, לטענת ד"ר כהן, היא הריאקציה של אמוניה עם מים. "אמוניה נמסה במים", אמר ד"ר כהן, "לכן ברור שאם נניח מטען חבלה יוצמד מתחת לאניית האמוניה, אז רוב האמוניה תתמוסס במים. כאשר יש שפך על פני הים ההערכה הכי שמרנית מדברת על המסה של 60%".
ד"ר כהן טען עוד, כי כאשר פרופ' קינן השתמש במונח פצצת אטום המטרה היתה ליצור זעזוע. "אין שום דמיון בין אירוע אמוניה לפצצת אטום. כל מי שמבין במקצוע או מרים גבה או מגחך. אין פה שום דבר שדומה. לא מבחינת הנזק וכמות הנפגעים. הטעויות שעשו במחקר הן טעויות של שנה א'. אם כי אני חלילה לא רומז שמישהו עשה כאן משהו מכוון. מדובר על חוות דעת המבוססת על דברים מופרכים לחלוטין. הם מוזמנים להפריך את חוות הדעת שלי".
"אנחנו מדברים על דברים שהתרחשו בשטח. היו אסונות"
פרופ' קינן אמר בתגובה לטענות אלה: "בוודאי שאמוניה מסיסה, ולכן מחצית ממנה נספג במים אבל המחצית השניה תעלה לאוויר. זה מבוסס על מחקרים. אמוניה קלה מהאוויר, אך אנו יודעים מאירועים בעולם שאמוניה נותרה כמעט 24 שעות באזור.
"אין מדובר בדברים תיאורטיים. מה יקרה אם... אנחנו מדברים על דברים שהתרחשו בשטח. היו אסונות. אני לא מבין על מה הוא מסתמך. אני מבין שהוא במצוקה ותוקפים אותו, אבל אי אפשר לעוות את המציאות".
נזכיר, כי העימות באולפן ynet נערך כשעדיין לא ידוע מה יתרחש בשבועות הקרובים. גם לאחר הוראת בית המשפט לא ברור האם מכל האמוניה אכן יתרוקן בסוף החודש.
חיפה כימיקלים הגישה בקשה לבית המשפט המחוזי בחיפה להאריך את התקופה של הימצאות האמוניה במכל, במטרה לרוקן את האמוניה בצורה בטיחותית יותר. במקביל, יו"ר חיפה כימיקלים, ג'ולס טראמפ, ביקש משרי הממשלה לתת לו ארכה של שלוש שנים לצורך הקמת מפעל אמוניה חדש בדרום הארץ.
לפנייה לכתב/ת 
