רוצח הילדות התקבל כגיבור: "הארת את ירדן"
"גיבור" ו"דוגמה" הם רק חלק מהכינויים שהוצמדו ברשתות החברתיות לאחמד דקמסה, שרצח 7 נערות ישראליות בנהריים ב-1997, וזכה לקבלת פנים חגיגית עם שחרורו מהכלא. 20 שנה אחרי ביקור התנחומים של המלך חוסיין, מפנות משפחות הקורבנות אצבע מאשימה למלך עבדאללה: "אביו היה איש אמיתי ומיוחד - הוא צבוע ונגד ישראל"
ביקור התנחומים שערך מלך ירדן חוסיין בישראל ב-1997, רגע לאחר פיגוע הירי הרצחני בנהריים שגבה את חייהן של שבע תלמידות בית הספר הדתי אמי"ת מבית שמש, נחרט בזכרונם של ישראלים רבים. "אני מרגיש כאילו איבדתי את בתי", אמר אז בקול רועד ובעיניים דומעות המלך חוסיין להוריה האבלים של עדי מלכה ז"ל, אחת מקורבנות הטבח, וביקש את מחילת המשפחות. 20 שנה אחר כך, עם שחרורו מהכלא של מבצע הטבח, אחמד דקמסה, נשמעו אתמול (א') בעם הירדני קולות אחרים לגמרי - כאלה שבעיקר מפארים ומאדירים את מעשהו של המחבל.
ברחבי העיר אירביד שבה מתגורר דקמסה נתלו כרזות ענק שעליהן התנוססה תמונתו של האסיר המשוחרר. "תודה לאל. לאחר היעדרות ארוכה של 20 שנה, ברוך הבא. הארת את ארצך, אריה הבקעה", נכתב באחת.
"ישראלים הורגים מאות פלסטינים מדי חודש, ואף אחד מהם לא עומד לדין - אז מדוע אנחנו מענישים חייל?", שאל מוחמד יוסף, מאבטח בקניון בבירת ירדן עמאן, בעודו צופה בתמונות של דקסמה החופשי בטלויזיה הירדנית.
"זה לא מפתיע לראות ירדנים שתומכים בדקמסה, למרות שהמעשה שהוא ביצע הוא לא משהו שאפשר להתגאות בו", הסביר הפרשן הירדני הבכיר, אוראיב אל-רנטאווי, ממרכז אל קודס למחקרים פוליטיים. "אין בכך היגיון - זה מה שאנחנו מרגישים. זו תחושת נקמה, מעיין פיצוי ודרך להתמודד עם הישראלים באותו אופן שבו הם מתמודדים עם הפלסטינים - הורגים אותם בניגוד לחוק מבלי להיענש", הוסיף.
גם ברשתות החברתיות זכה דקמסה לתמיכה גורפת בקרב הגולשים הירדנים, שיצרו לו תגית בטוויטר והעניקו לו בין היתר את הכינויים "גיבור" ו"דוגמה". חלק מהגולשים הסבירו כי תמיכתם במחבל נובעת ממדיניות הענישה הישראלית כלפי חיילים שהורגים פלסטינים - שלדבריהם אינה קיימת.
אחמד חסן א-זועבי, שמציג את עצמו בטוויטר ככתב בעיתון "א-ראי" הירדני, צייץ: "כל מי שמאשים את אחמד דקמסה בכך שפשע ומפחית מההקרבה של אמו - אני ממליץ לו לבצע בדיקת DNA. משת"פים בגנטיקה". גולש נוסף בשם מוחמד תקף אלו המתנגדים לשחרורו של המחבל: "בכל מה שקשור לנושא של הגיבור הזה, אנו חושפים יותר כמה ציונים יש בינינו. הם גרועים יותר מהציונים מבחוץ".
"דקמסה גיבור ששילם את מחיר גבורתו. אני מבקש מאללה שיכניס אותו לגן עדן", כתב גולש בשם אחמד סעדה. מנגד, גולש בשם דיאב צייץ: "דקמסה לא גיבור אלא בוגד ופושע. הוא הפר את השבועה לבצע את הוראות ההנהגה ולציית לה, וביצע את הפשע שלו".
לאורך כל ההילולה לא נשמע קול מממלכת ירדן הרשמית, או מצדו של המלך עבדאללה. גם סוכנות הידיעות הרשמית לא הגיבה. שתיקתו המביכה של עבדאללה, מנוגדת לחלוטין למהלכי אביו המלך חוסיין בעת האסון לפני 20 שנה. חוסיין ששהה באותו יום ארור בחופשה בספרד, קטע אותה וחזר מיד לארצו. הוא שוחח ממטוסו עם ראש הממשלה דאז והיום, בנימין נתניהו, והביע את תנחומיו. "אני מזועזע כאילו מדובר בבנות שלי", אמר המלך חוסיין. לגינויים התייחס גם הנסיך חסן, שאמר כי "מדובר ביום עצוב בהיסטוריה של ממלכת ירדן. יום שהותיר אחריו צער וכאב חזק בתוך ירדן. מדובר ברצח של נשים וילדות חפות מפשע".
המלך חוסיין לא הסתפק רק בגינויים ותנחומים והחליט להגיע לישראל כדי לנחם את המשפחות. הוא עבר בית מבית, מביתה של סיוון פתיחי אל ביתה של יעלא מאירי, ומשם אל בתיהן של נטלי אלקלעי, נירית כהן, קרן כהן, שירי בדייב ועדי מלכה. "אני לא יכול להביע את תחושת משפחתי, תחושת עמי, על האסון העמוק. אני מרגיש כאילו איבדתי את בתי", אמר חוסיין להוריה של מלכה. "אני מקווה שתראו בי אח ובן משפחה". מאוחר יותר הוסיף: "אני והעם הירדני חשים בושה לאומית".
המשפחות: הפצע עדיין פתוח
"אנחנו מההתחלה ידענו שיבוא יום והוא ישתחרר מהכלא בירדן", אמר חזי כהן, אביה של נירית כהן ז"ל, משבע הקורבנות, "ראיתי קצת את החגיגות שעשו לו וישר כיביתי. אני לא רוצה להסתכל על זה. אנחנו זה לא הם. הם מקדשים את המוות, אנחנו מקדשים את החיים".
כהן אמר כי ידע שיבוא יום ודקמסה ישתחרר. לדבריו, הירדנים ריחמו ושפטו אותו ל-20 שנה בלבד, אבל עבור המשפחה מדובר בפצע פתוח, על אף ביקור המלך בישראל.
"20 שנים לא משכיחות את הכאב. כל פעם שמתעורר משהו חדש שקשור לפרשה זה פותח אצלי את כל הפצעים מחדש, עייפתי מזה", הוא אומר. "ראיתי קצת את החגיגות שעשו לו וישר כיביתי. אני לא רוצה להסתכל על זה. העם הירדני אף פעם לא אהב אותנו וזה בלשון המעטה, וככה זה גם היום. לא פלא שקיבלו אותו בצהלות, שמחה וששון. זה בעיקר שלום בין המנהיגים, פחות בין העמים. נכון שהמלך חוסיין הגיע בזמנו וביקר אותנו, אבל עדיין העונש היה רק 20 שנה. הוא נתן לזה יד כדי להשתיק את הפלסטינים בארצו. מבנו עבדאללה אני לא מצפה לכלום, הוא פחות חזק ממה שהיה אביו".
רוחמה כהן, אמהּ של קרן ז"ל, ראתה את תמונות השמחה וכאבה. לדבריה, למרות הצער הגדול אין למשפחות מה לעשות עם המצב הנתון. "אם יכולנו לקחת עורך דין ולערער זה היה טוב. לצערי לא הצלחנו לאחד כוחות, כל משפחות ההרוגים והפצועים, לתבוע ולהגיש ערעור. הלוואי שעורך דין כלשהו יעשה את זה, אבל לנו אין כוחות נפשיים. אחרי 20 שנים שגידלנו ילדים וחיתנו ילדים, שוב פעם לחזור לזה, זה כואב", היא אומרת.
"אני לא רוצה לחזור אחורנית ולדעוך. לקח לי זמן להרים את עצמי ואת משפחתי מהכאב הנורא וזה עדיין כאן איתנו. אני בוטחת בקדוש ברוך הוא שיעשה עם הרוצח השפל את הדבר הנכון על אותן נשמות שהוא רצח. כשאני רואה את התמונות שמגיעות מירדן עם צהלות השמחה זה מכאיב לי, אני לא אשקר. הייתי מצפה שממשלת ירדן תיקח אחריות".
במשפחת כהן עוד זוכרים את ביקורו של המלך, אולם לדבריהם אין להם ציפיות מהבן שלו עבדאללה. "המלך חוסיין היה אמיתי אלינו, הבן שלו צבוע ולא הולך בדרכו, הוא נגד ישראל", אומרת רוחמה. "בכל פעם הוא יוצא נגדנו בתקשורת בכל מיני נושאים ואני רואה שאין לו חיבה יתרה לישראל, לעומת אביו שהיה באמת איש מיוחד".
"הירדנים לא ישתנו לעולם, להיפך הם נהיים גרועים מיום ליום. ראיתי שחילקו סוכריות ועודדו אותו ואיך שהוא לא מביע חרטה. אתה רואה את השנאה שלו ושלהם, זה מקומם אותך ואז אתה מבין שאין הרבה מה לעשות, אנחנו זה לא הם".
לפנייה לכתב/ת 
