פיתוח ישראלי: קליניקה וירטואלית לטיפול בגמגום
שנים של טיפולים כושלים שעבר עם בנו הובילו את ד"ר יאיר שפירא לפתח את "הקליניקה הווירטואלית למגמגמים" - טכנולוגיה שמשלבת טיפול של קלינאי תקשורת ואפליקציית תרגול שמוציאה את הטיפול מהמקום הבטוח של הקליניקה אל החיים האמיתיים. המפתחים כבר הגיעו להסכמים עם חברות הביטוח וקופות החולים, והטיפול יהיה מסובסד בחלקו
כאחוז מאוכלוסיית העולם סובל מגמגום. זה נתון מפתיע, מאחר שמדובר בלא מעט אנשים, בזמן שרובנו לא מכירים יותר מאדם או שניים שמגמגמים. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שרוב המגמגמים עושים את מרב המאמץ להסתיר את הגמגום שלהם. חלקם ממעטים לדבר, אחרים נמנעים מסיטואציות שמעוררות גמגום.
גמגום הוא תופעה חמקמקה. כולם יודעים, למשל, שכשאדם עם גמגום שר, הגמגום נעלם. עובדה פחות ידועה היא שכשהם מדברים לעצמם, לתינוקות ולבעלי חיים, המגמגמים מפסיקים לגמגם. הגמגום איננו עקבי. הוא בא והולך, קל וחמור, תלוי בתקופה, בסיטואציה ובמצב הרוח של הדובר.
בעבר מדענים סברו שהגמגום הוא תופעה פסיכולוגית לחלוטין, אך בעשורים האחרונים הממצאים מובהקים - מקורו של הגמגום נוירולוגי, ובמקרים מסוימים אף גנטי. בשלב מסוים, לרוב בגיל צעיר מאוד, הגמגום מתחיל להתבטא בדיבור. ברוב המקרים הדיבור מסתדר מעצמו בגילאי הגן, אבל אלה שממשיכים לגמגם מתחילים לפתח מודעות לתגובות, ומתחילה להתנפח בועה רגשית - תסכול, מבוכה, בושה, בידוד, חרדה. כל אלה מחמירים את הגמגום אף יותר.
"הגמגום חזר אחרי כל טיפול"
בדרך כלל, שיטות הטיפול אצל קלינאי התקשורת משלבות טיפול בדיבור וטיפול רגשי. כך היה גם במקרה של בנו של יאיר שפירא, שעבר מסע ארוך לטיפול בגמגום, אך ללא הצלחה. "הגמגום חזר אחרי כל טיפול", אומר שפירא, דוקטור להנדסה ביו-רפואית מהטכניון. "הדבר הראשון שהיכה בי היה אחוזי הכישלון הגבוהים של הטיפול. כשבחנתי את הנתונים לעומק, התגלה בפניי הפער - הרגשתי שדרכי הטיפול דומות לעולם הרפואה של לפני מאה שנה. אין אמצעי מדידה, אין מדדים, אין מערכות טכנולוגיות תומכות טיפול ואין דרך להציג התקדמות או שיפור, ממש כמו דיאטה ללא משקל.
"הקלינאים רואים את המטופל רק בקליניקה, ולכן לא שומעים את הדיבור בסביבה האמיתית", מוסיף שפירא. לדבריו, "נדרש תרגול יעיל ויומיומי על מנת להפוך את אסטרטגיות הדיבור הנלמדות בטיפול לאוטומטיות, אך בהרבה מקרים, ברגע שהמטופל יוצא מדלת הקליניקה הוא לבדו עד הפגישה הבאה. זה מה שהניע אותי להשיק את הקליניקה הווירטואלית לאוכלוסיית המגמגמים".
קליניקה וירטואלית למגמגמים
שפירא הקים, בשיתוף פרופ' עופר אמיר, ראש החוג להפרעות תקשורת באוניברסיטת תל אביב, וד"ר יואב מדן, את החברה ניניספיץ' (NiNiSpeech), שהשיקה בתחילת השנה את "הקליניקה הווירטואלית הראשונה בעולם לגמגום".
המטופלים בקליניקה מקבלים טיפול שבועי מקוון ע"י קלינאי תקשורת אישי, הקלינאי ושיטת הטיפול מותאמים לכל מטופל באבחון ראשוני לפני תחילת הטיפול.
במהלך השבוע, בין הטיפולים, מתרגלים המטופלים את השיטות שלמדו באמצעות אפליקציה ייעודית. האפליקציה מרחיבה את הטיפול מהקליניקה לבית ואל חיי היומיום. המטופלים מנהלים שיחות וידיאו באמצעות האפליקציה עם צוות של מתרגלים, שתפקידם להיות בני שיח מדרבנים, תוך יישום פעילויות מעודדות דיבור וקבלת חיווי אוטומטי מיידי בזמן אמת על הדיבור.
קראו גם:
בעיות בדיבור: מתי צריך לפנות לקלינאית תקשורת
גמגום אצל ילדים: 8 כללים לבניית ביטחון עצמי
לא בגלל שהוא ביישן: איך לטפל בגמגום בילדים
התרגולים נמדדים באמצעות מערכת טכנולוגית, והמטופלים, או הוריהם, מקבלים דיווח שוטף על הפעילות, הביצועים וההתקדמות. הקלינאי נחשף גם לדיבור מחוץ לקליניקה, וכך יכול לתת טיפול אישי, ממוקד ויעיל יותר.
פיתוח נוסף של החברה הוא מדד אוטומטי לגמגום. "הטכנולוגיה שפיתחנו", מסביר ד"ר מדן, "מודדת את יעילות הדיבור - האם הדובר מצליח להביע את עצמו בצורה יעילה".
"שיפור משמעותי בשליטה שלי באינטראקציות"
עידו, 34, שהתמודד כל חייו עם גמגום, משתף: "באינטראקציות יומיומיות, כשצריך להעביר מסר בצורה אפקטיבית ומהר, קשה להתמקד בדיבור עצמו. מה גם שככל שאני רוצה לדבר 'טוב' יותר, וככל שהסיטואציה חשובה יותר, אני מוצא את עצמי נלחם יותר ומקבל את התוצאה ההפוכה בדיוק.
"בילדותי עברתי כל מיני טיפולים כדי להפחית את השפעת וחומרת הגמגום וכולם, ללא יוצא מן הכלל, לא עזרו בשום צורה, מלבד אולי הנחמה הקטנה בידיעה שאני לא היחיד בעולם שמתמודד עם גמגום. למדתי שזה תהליך ארוך שאינו נעשה בין לילה, והוא מורכב מהרבה מאוד צעדים, קטנים כגדולים, של טבילות אש והפחתת הפחד מלבטא את עצמי בכל סיטואציה חברתית".
לפני מספר חודשים נחשף עידו לקליניקה הווירטואלית, ולדבריו היא פתחה בפניו אפשרויות שהיו חסרות לו בטיפולים שחווה קודם. "זאת היתה הפעם הראשונה שנפתחה בפניי האפשרות לסביבת תרגול זמינה ונוחה לתרגל דיבור עם אנשים אחרים". לדבריו,
"החידוש הוא שאני יכול לתרגל את עצם הדיבור עצמו, ללא דאגה לגבי ההשלכות. אחרי מספר חודשים של טיפול ותרגול, אני רואה שיפור משמעותי בשליטה שלי באינטראקציות שהיו קשות לי, וזה הישג גדול מבחינתי". מסכם עידו.
"זו מהפכה במובנים רבים," מציין פרופ' אמיר, "היכולת לספק טיפול מותאם אישית, ללא צורך לצאת מהבית, באופן רציף, ולמדוד את התוצאות – מאפשר לנו, קלינאי התקשורת, לשפר באופן משמעותי את הטיפול. חשוב לנו לעזור לכמה שיותר אנשים מגמגמים, ולהגיע לתוצאות מיטביות. השילוב של טכנולוגיות פורצות דרך עם טיפול אישי ואנושי מאפשר לנו להגיע למטופלים בכל הארץ ובעולם.
"הטיפול שלנו ניתן לילדים ולמבוגרים, ומתאפשר בעברית, אנגלית, ערבית, רוסית, ובעתיד הקרוב גם בשפות נוספות. כדי להתאים לכל קהלי היעד בישראל, הגענו להסכמים עם קופות חולים וחברות ביטוח רפואי, שמסבסדות את הטיפול. אנחנו מתכוונים ליישם את המודל שבנינו כאן במדינות רבות נוספות, ולעזור למיליוני אנשים מגמגמים בכל רחבי העולם", מסכם ד"ר שפירא.
עלות הטיפולים בקליניקה היא מודולרית בהתאם לביטוח של המטופל, קופת החולים ורמת הגמגום, כשהמחיר לטיפול נאמד בכמה מאות שקלים בהתאם למחירים הקיימים בשוק כיום.
חברת ninispeech זכתה בתחרות היזמות Merage45+ שקיימה קרן מיראז'. ההרשמה לתחרות הקרובה תיסגר ב-30 במרץ. להגשת מועמדות היכנסו לאתר.
ואיך התגבר המלך ג'ורג' ה-6 על הגמגום? צפו בנאום המפורסם בביצוע קולין פירת' מתוך הסרט "נאום המלך":
לפנייה לכתב/ת 
