מצטייני השירות הסדיר: הנתונים שלא הכרתם מליגת העל

החלק המשמעותי של העונה מתחיל עכשיו, לפחות עבור הקבוצות שחולמות אליפות או פוחדות מירידת ליגה. משחקי פלייאוף, תחרות ראש בראש עם אלה שהרצונות שלהם דומים לשלך. כאן המאני-טיים, ואת מה שהיה עד עכשיו אפשר לנסות להשאיר מאחור. ועדיין, חשוב להעיף מבט אחרון אל מה שראינו בעונה הסדירה. אפשר ללמוד מכך לא מעט גם לגבי העתיד.

לטבלת ליגת העל

יש דברים שכולם יודעים - מכבי פתח תקווה הקבוצה המפתיעה, מכבי חיפה המאכזבת, זה ברור - אבל מה לגבי פרמטרים אישיים של שחקנים? בחרנו מספר קטגוריות שדרכן אפשר לראות מה עבר על ליגת העל בעונה הסדירה שהסתיימה שלשום (ב'). ממספר נגיעות בכדור ועד יצירת מצבים ודיוק בהגבהות. ממלך העבירות של הליגה ועד לנסיך הנבדלים. חשוב לציין שמדובר במספרים "מוחלטים" ולא בממוצע למשחק, כיוון שאנחנו רוצים לראות כמה משמעותיים היו השחקנים במשך כל העונה ולאו דווקא להשוות ביניהם.

מעורבות בשערים

אם רוצים לבחור את השחקן המצטיין של העונה הסדירה יש שתי אפשרויות ברורות: טוני ווקאמה או וידאר קיארטנסון, שני שחקני ההתקפה המובילים של הקבוצות הנאבקות על התואר. ווקאמה וקיארטנסון הם השחקנים שהיו מעורבים בהכי הרבה שערים העונה (17), בין אם כבשו בעצמם ובין באמצעות בישול לשחקנים אחרים.

היכולת של השניים האלה תהיה קריטית למאבק האליפות. בסיבוב הראשון, שהיה בשליטת הפועל באר שבע, ווקאמה היה מעורב ב-14 שערים (הבקיע 9, בישל 5) ובחלק השני של העונה המספר צנח ל-3. אצל קיארטנסון המצב הפוך. אחרי סיבוב ראשון עם חמישה שערים האיסלנדי הפציץ עוד 10 וגם בישל פעמיים. איזה מחלקי העונה נקבל מהם בפלייאוף? התשובה לשאלה יכולה לקבוע לאן תלך הצלחת.

נגיעות בכדור

אם מדברים על יכולת שחקנים שתשפיע על זהות האלופה חייבים לציין גם את מהראן ראדי, השחקן שנוגע בכדור יותר מכל שחקן אחר בישראל. בליגת העל קבוצות נוהגות להניע כדור מעמדה אחורית, באמצעות שחקני ההגנה, ואפשר לראות שברשימת השחקנים שנוגעים בכדור יש רק מגנים ובלמים - חוץ מראדי, הברומטר של הקבוצה שנמצאת במקום הראשון.

בעונה שעברה מי ששלט בהנעת הכדור של באר שבע היה ג'ון אוגו והנה יש לנו חילוף בשלטון. ראדי כבר בן 34, ושיחק העונה לא מעט גם במפעלים האירופיים. לאחרונה נדמה שיש אצלו שחיקה קלה, ירידה אחרי חודשים של עבודה קשה. יהיה מעניין לראות האם אובידיו הובאן, שהיה משמעותי בזכייה באליפות ועכשיו משחק פחות, יחליף אותו מדי פעם בהצלחה.

יצירת מצבים לחברים

כמעט בכל עונה המאמן החדש של מכבי תל אביב לא הולך ישר עם דור מיכה וכך היה גם עם שוטה ארבלדזה. בחודשיים הראשונים של העונה מיכה פתח בהרכב בפחות ממחצית מהמשחקים של מכבי. אבל כמו תמיד, כשהעונה מתקדמת מיכה הופך לשחקן משמעותי ומכבי ת"א נהנית מיכולת המסירה שלו.

מיכה הוא מלך הבישולים של הליגה. יש שחקני התקפה טובים לידו, אבל גם אם מוציאים את יכולת הדיוק של השחקנים שמקבלים ממנו כדורים ובודקים רק את מספר המסירות שסידרו מצב הבקעה, הוא עדיין ראשון, לפני ווקאמה ומאור בוזגלו. במשחקים האחרונים מוצב מיכה בתפקיד חדש, במרכז המגרש. הבעיטה שלו לשער כנראה לא תהפוך לעולם לעוצמתית, אבל את המסירה וראיית המשחק אי אפשר לקחת ממנו.

הפאוליסטים

מכבי פתח תקווה בעונה נפלאה וקובי רפואה הוא מאמן העונה הסדירה. הקבוצה שלו לא רק התמקמה במקום השלישי אלא גם שיחקה כדורגל יפה לעין בלא מעט מקרים. ועדיין, במשחקים של מכבי פ"ת יש הכי מעט זמן נטו של כדורגל. הרבה עצירות, שנובעות מכך שמדובר בקבוצה האגרסיבית ביותר במדינה.

פתח תקווה היא הקבוצה שביצעה הכי הרבה עבירות בליגה, בהפרש גדול, ומבט על רשימת השחקנים מראה זאת היטב. לירוי צעירי, מיחאי רומן, גידי קאניוק ורומאריו פירס תופסים מקום בחמישייה המובילה של מבצעי העבירות בליגה. ארבעה שחקנים מאותה קבוצה בצמרת. ביניהם אפשר לראות את ג'ון אוגו ובהמשך את בן רייכרט, שניים שדובר לא מעט על האגרסיביות שלהם.

הגבהות מדויקות

בכדורגל הישראלי יש בעיית מגנים, זה דבר ידוע לכל, אבל דווקא העונה יש שחקנים בעמדה שהראו יכולת מצוינת: דור אלו ואורן ביטון, אחד בצד ימין ואחד בצד שמאל. שניהם קיבלו זימון לנבחרת ובשניהם התעניינו הקבוצות הבכירות. ביטון, מגן עירוני קריית שמונה, כבר קיבל את השידרוג וחתם אתמול בבאר שבע. אלו, המגן של מכבי פתח תקווה, הוזכר כמועמד לכל מי שיש לו כסף וגם אותו השיגה אלונה ברקת בלי הרבה בעיות.

למה התלהבו מהשניים העונה? כי הם אלה שהצליחו להגביה הכי הרבה כדורים מדויקים, פרמטר חשוב למגן, ובהפרש גדול מאחרים. עזרה גם העובדה שהקבוצות שלהם שיחקו לפעמים במערך של שלושה בלמים, מה שמאפשר למגן לצאת קדימה. בערך כל הגבהה שלישית של אלו וביטון הגיעה לחבר לקבוצה וזה לא רע. אגב, מבחינת דיוק הגבהות המגנים, גארי קגלמאכר מחזיק באחוזים גבוהים יותר.

תיקולים מוצלחים

הזכרנו את הדיוק של קגלמאכר, אז הנה נתון נוסף בו האורוגוואי מדויק ביותר. מבין כל המקרים בהם קגלמאכר ניסה לתקל שחקן יריב הוא זכה בכדור ב-71 אחוזים מהפעמים, יותר טוב מכל אחד אחר. יכולת התיקול הזו שמה את קגלמאכר גם בראש טבלת השחקנים שרשמו הכי הרבה תאקלים מוצלחים בליגה.

הנתונים האלה יכולים להחמיא מאוד לקגלמאכר עצמו, אבל לא בטוח שלמכבי חיפה כקבוצה. חיפה היא היחידה שיש לה שני שחקנים בצמרת רשימת המתקלים, כשגם נטע לביא נכנס לחמישיה הפותחת. בקבוצה עם שם, שאמורה להיות יוזמת ומתקיפה, נדיר שנרשמות כל כך הרבה פעולות הגנתיות. עוד דבר שמציג את חולשת הקבוצה הירוקה.

ניסיונות כדרור

כשמדברים על קבוצות בעלות שם בתקופה רעה צריך כמובן להזכיר גם את הפועל תל אביב. הרבה מאוד שחקנים עברו בקבוצה על שלל גלגוליה העונה והפועל בעצם אף פעם לא הצליחה לשחק ממש כקבוצה. הנה הוכחה מצוינת: עומרי אלטמן הוא השחקן שרץ עם הכדור הכי הרבה פעמים בליגה, זה שניסה להציג את הדריבל שלו יותר מכל אחד אחר.

מוזר לראות שחקן מקבוצת תחתית בראש הרשימה הזו. לגבי טוני ווקאמה וטל בן חיים, הדריבליסטים של הקבוצות המובילות שנמצאים במקומות השני והשלישי, זה הגיוני. אלטמן ממש לא. לכן גם לא מפתיע שאלטמן הוא השחקן שאחוז ההצלחה שלו בניסיונות לעבור שחקן בכדרור הוא הנמוך ביותר מבין השחקנים ברשימה. שימו לב גם לדוד קלטינס, היחיד שאינו שחקן התקפה. קלטינס אוהב לצאת עם הכדור אחרי שהוא חוטף אותו.

נבדלים

איתי שכטר הציג סיבוב שני מצוין. במבט על הסיבוב הזה בלבד, שכטר הוא השחקן שהבקיע הכי הרבה שערים מבין השחקנים הלא איסלנדים בליגה. באיזה נתון שכטר במקום הראשון מבין כל השחקנים? במספר הפעמים שנכנס לנבדל. 33 פעמים זה קרה לו העונה, יותר מכל אחד אחר, ובהפרש יפה מאלון תורג'מן שנמצא במקום השני.

כמות הנבדלים מעניינת לאו דווקא בגלל שכטר עצמו, שהוא אולי קורבן של השיטה, אלא כי דרך המספר הזה אפשר לראות שינוי בבית"ר ירושלים.

כמעט כל הנבדלים של שכטר הגיעו בתקופת רן בן שמעון. עם רב"ש בית"ר הייתה הקבוצה שנכנסת הכי הרבה לנבדל בליגה, בערך 3 פעמים במשחק, ואילו עם שרון מימר המספר ירד לשליש מהכמות הזו. בית"ר הפסידה אמנם בשני המשחקים האחרונים שלה, אבל הכדורגל שלה נראה הרבה יותר יעיל.