הריבית ממש לא נמוכה - וממררת לנו את החיים
ריבית בנק ישראל כמעט אפסית ועומדת על 0.1%, אך אל תתנו לנתון זה לבלבל אתכם: הריבית על הלוואות ואשראי גבוהה משמעותית, ויכולה להגיע גם ל-20% - ולעלות לנו ביוקר
הצריכה הפרטית בישראל עולה על גדותיה ומובילה את הצמיחה בישראל. הצרכן הישראלי מרגיש טוב וזו בדיוק הסיבה שהאשראי שלו מרגיש נפוח. האצבע המאשימה מיד מופנית כלפי מדיניות הריבית הנמוכה, שהגדילה את המינוף של משקי הבית, אבל האם הריבית באמת כזו נמוכה? האם בריבית הזו באמת משתלם כל כך לקחת הלוואה?
מהדו"חות הכספיים של חברות האשראי עולה כי הריבית הממוצעת על ההלוואות שהן מעניקות ללקוחות עומדת על יותר מ-10%, כאשר ברור שהאוכלוסיה החלשה יותר, זו שאשראי עבורה נועד לסגירת החודש, תשלם ריבית הרבה יותר גבוהה - תנסו 15% וצפונה. אז בזמן שאתם לוקחים עוד הלוואה כדי לסגור את המינוס לטובת חופשה, ריהוט חדש, בילויים וכו', תוסיפו 10%-15% לתשלום.
חריגה ממסגרת האשראי מקפיצה את הריבית
בואו לא נהיה "תלושים" מהמציאות. כמעט מחצית מהאוכלוסיה בישראל חיה במינוס והיא צריכה מסגרת למינוס הזה. המסגרת הזו עולה לאותם משקי בית בממוצע למעלה מ-8% בשנה – ממש לא מזכיר ריבית אפס. עכשיו בואו נגיע לשיא - החריגה מהמסגרת. כן, המסגרת הזו שרבים מאיתנו לא באמת עומדים בה, זו שנמצאת שם סתם לצורך המחשה, כי תכל'ס אפשר לחרוג ממנה – ובכן, חריגה מהמסגרת הזו תקפיץ את הריבית שאתם משלמים ללמעלה מ-14% בשנה ולעתים אף יותר. נגיד שוב - לא ממש ריבית אפס.
בשנה האחרונה נרשמה עליה דרמטית בקניית כלי רכב, כאשר זה היה אחד הסעיפים שתמך מאוד בצריכה הפרטית. האצבע הופנתה כמובן לריבית הנמוכה ולמימון האדיר לרכישת רכבים, אבל האם מישהו שם לב שהריבית הזו נעה בין 10% ל-20%? אני בטוח שזה עומד לכם על הלשון ולכן אני אכתוב את זה – ריבית שנתית!
מלבד כלי רכב, ישנה גם ריבית הפיגורים שאנחנו משלמים על איחורים בתשלומים עבור מוסדות ממשלתיים, שעומדת כיום על 8.1% ולא עודכנה להערכתי מאז שנת 2015 (הודות לחשבת הכללית היא תרד בכ-2% עד סוף 2019. אל תשאלו למה, היא פשוט לא מתעדכנת בהתאם לריבית במשק), עסקים קטנים שלווים מהבנק בריבית של כ-5%-6% ולזה תוסיפו את ריבית הפריים שעומדת על 1.6%! אשראי חוץ בנקאי של אותם עסקים קטנים מגיע כבר ל-10% במקרה הטוב ונושק ל20% במקרים אחרים.
הנושא הכאוב מכולם - המשכנתאות
ואם כבר ריביות ותשלומים, איך אפשר שלא לגעת בנושא הכאוב מכולם, הלא הוא המימון עבור שוק הדיור. בוודאי יצא לכם לשמוע על ההוא שלקח משכנתא בריבית של קצת יותר מ-3% רק לפני שנה וחצי והיום אתם תאלצו לשלם כבר ריבית ממוצעת של כ-5% ויותר. במקרים גרועים יותר, הייתם בבנק לפני שנה וחצי וביררתם כמה משכנתה תצטרכו לשלם כאשר תכננתם לרכוש דירה על הנייר, אבל הדירה הזו תהיה מוכנה רק בעוד שנה מהיום וזה אומר שאתם תאלצו לשלם ריבית גבוהה יותר בכ-65%. ולא, זה לא יירד מחדש.
זו לא הפעם הראשונה שאני כותב את זה, אבל אולי בכל זאת נסביר את משמעות הריבית הגבוהה הזו גם עבור המשקיעים בנדל"ן - ריבית משכנתא שעומדת על קצת יותר מ-5%. עם תשואה ממוצעת על שכ"ד של 3% וסביב ה-2.5% באזור המרכז (בניכוי מס זה נמוך יותר), איך בדיוק אפשר להצדיק השקעה כזו היום?
הסיכון גדל, הרגולציה מקשה, הביקושים גדולים מההיצע, השוק לא משוכלל, כל התירוצים זוכים, אבל זה באמת לא הנושא - מה שהכי חשוב הוא להבין שאמנם הריבית בישראל היא אפסית ולהערכתי לא תעלה בשנים הקרובות (גם זו הערכה שאני כותב עליה תקופה ארוכה), אבל בכל הקשור לריביות שאנחנו נשלם, הן ממש לא אפסיות ואני חושב שהן עוד רק יעלו.
דבר אחרון - יכול להיות שחלקכם ירגיש שאולי קצת הגזמנו עם הריביות הגבוהות ויטען כי הוא משלם ריביות הרבה יותר נמוכות, אבל האם הוא לקח בחשבון את עמלת פתיחת תיק, עמלת טיפול ועמלות נוספות שנלקחו במועד קבלת ההלוואה? במלים פשוטות, כדי לדעת מה הריבית האפקטיבית ששילמתם, חשבו את סך כל ההחזרים שתחזירו על ההלוואה וחלקו אותו בסכום נטו שקיבלתם (בניכוי כל העמלות) וככה תוכלו למצוא את הריבית האפקטיבית.
יניב חברון הוא הכלכלן הראשי של אקסלנס.
הנתונים מבוססים על דיווחים ומידע פומבי. הכתבה אינה מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. לכותבים אין עניין אישי בנושא הכתבה.
לפנייה לכתב/ת 
