המדינה לרופא הפלסטיני: "לא בטוח שבנותיך נהרגו מפגזי צה"ל"
עמדת המדינה לתביעת הנזיקין של ד"ר עז א-דין אבו אל-עייש, ששלוש בנותיו ואחייניתו נהרגו בהפגזה ב"עופרת יצוקה" בעזה - נסמכת על כך שמדובר בפעולה מלחמתית.צה"ל טוען כי פעל כראוי נגד תצפיתנים בבניין, שהיו בו מצבורי תחמושת. אל-עייש: "כואב לי שעליי להוכיח שהן קורבנות"
תצפיתנים של חמאס, שזוהו במרפסת הבניין שבו התגוררו בני משפחת אל-עייש, הם שהיו המטרה לירי הפגזים של צה"ל לעבר המבנה - תקרית שבה נהרגו שלוש בנותיו של ד"ר עז א-דין אבו אל-עייש ואחייניתו, במבצע עופרת יצוקה. כך עולה מתצהירים שהגישה המדינה הבוקר (יום ד') בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, שדן בתביעת הנזיקין שהגיש אל-עייש נגד המדינה. עוד טוענת המדינה כי מצבורי הנשק של הפלסטינים הם שגרמו להרג הבנות, ולאו דווקא ירי פגזי צה"ל לעבר הבית שבו שהו.
סלע המחלוקת בין הצדדים בתיק נוגע לשאלה אם ירי הפגזים של צה"ל גרם להרג הבנות או שמא תחמושת של ארגוני הטרור. בחוות הדעת של סא"ל ערן תובל, מפקד מעבדת חומרים וכימיה של זרוע היבשה, שבחן רסיסים שהגיעו מהפצועות בתקרית, נמסר כי כי על הרסיסים נמצאו רכיבים כימיים שאינם מאפיינים נשק צה"לי אלא אמצעי לחימה המצויים בשימוש ארגוני הטרור ברצועת עזה. לפיכך הסיקו כי במקום היה מצבור של תחמושת של האויב.
טרם הדיון אמר אל-עייש: "כואב לי שאני מגיע לכאן כדי להוכיח שהן קורבנות, במקום שמי שעשה את זה ייקח אחריות. בתי הייתה צריכה להיות בת 28 עם משפחה. היו לה חלומות. מייאר הייתה צריכה להיות רופאה. איה הייתה צריכה להיות עורכת דין. נור הייתה צריכה להיות מורה. בגלל זה באתי לכאן. הן איתי. אני מתגעגע אליהן. מחבק אותן. אני רוצה לומר להן - אתן עדיין איתנו ולא שכחנו אתכן".
השופט שלמה פרידלנדר פנה בתחילת הדיון לאל-עייש בצעד חריג ואמר: "אני מבקש להביע את הצער והזעזוע העמוק על הטרגדיה שקרתה לך ולמשפחתך. על זאת לא יכולה להיות מחלוקת. הגרון נחנק למקרא ולמשמע האסון הזה. אני מביע את צערי. התכנסנו כאן לקיים דיון משפטי בשאלות העובדתיות השנויות במחלוקת. נקיים אותו מבלי לגרוע בהשתתפותנו בצער המשפחה".
אל-עייש השיב לשופט: "המילים שלך שוות הרבה בשבילי. לא רציתי להיות במקום הזה. במצב הזה כולי תקווה שהדיון הזה והטרגדיה הזאת תביא צדק ולקח לאנשים. מהרגע הראשון שראיתי את הבנות שלי נהרגות מולי, את כל חיי הקדשתי רק להציל חיים".
תצהירי המדינה כללו עדויות ומסמכים שהגישו אל"מ ד', מפקד הכוח בשטח, וסא"ל ערן תובל, אחראי חומרים וכימיה בזרוע היבשה. מפקד הכוח טען כי צה"ל נתקל בלחימה עזה במשך כמה ימים. ביום האירוע, לאחר שהכוח השתלט על צומת באזור, החל ירי צלפים פלסטינים לעברו. "הכוח זיהה דפוס פעולה של תצפיתנים המכוונים את צלפי האויב מכיוון הבניין שבו שהו בני משפחת אל-עייש. לאחר שהכוח וידא במשך כ-20 דקות תחת אש את מיקום התצפיתנים, ניתנה הוראה על ידי מפקד הגדוד לירות לעבר שתי חוליות התצפיתנים ולעבר מרפסת הבניין, ואז נורו שני פגזים. מהבניין היתמר עשן סמיך שחור, אשר לפי עדות המפקד ג"ד אינו מתאים בעליל לתוצר של ירי הפגזים שנורו לעבר המבנה".
אל"מ ד' ציין כי הכוח פעל "באמצעים מסווים לפגיעה מדוייקת וסלקטיבית בחמושים בלבד, תוך שימוש מזערי באמצעי לחימה". הוא סיפר על כך שזוהו מחבלים חמושים שיורים מבית. "בעקבות זיהוי החמושים פקדתי על מחלקת הטנקים להתמקם בקו מגע לצורך חיפוי, ולפגוע בעמדות הצלפים והתצפיתנים". לדבריו הלוחמים נטלו סיכונים רבים, נעו "נצורים" כדי להימנע מפגיעה באזרחים במבנים. "היינו בשלב זה בסכנת חיים מוגברת", הצהיר.
הוא סיפר כי טנק זיהה תצפיתנים במרפסת בקומה שלישית בבניין, "מה שזוהה לאחר האירוע כמקום מבנה של אל-עייש ומשפחתו", ואז בוצע ירי צלפים. אחרי 20 דקות בוצע ירי טנק: "נורו 2 פגזים", כתב, ולאחר מכן נתן אישור לירות שניים נוספים למבנה אחר. לדבריו הירי היה נקודתי. "אז דיווחו הכוחות בשטח על צעקות ילדים מאזור המבנה המדובר וכן קיבלתי דיווח על יציאת אזרחים מהבית". בהמשך תואמה כניסת אמבולנסים לפינוי נפגעים.
אל-עייש סיפר כי הדמעות שהוא מגיר על בנותיו הן "דמעות של כאב ותקווה. הטרגדיה הזו הייתה סיבה להפסקת אש. חינכתי את הבנות שלי ואת ילדיי רק לתת חיים, לעזור לאחרים. לא בכדורים ובפגזים אלא בחוכמה, בחינוך ובמילים. אני מקווה שכולנו נצטרף למסר הזה ונביא את זה לכולם".
בדיון ייצגו אותו עורכי הדין חוסיין אבו חוסיין ורים מסארווה. את המדינה ייצגה פרקליטות מחוז תל אביב באמצעות עורכי הדין אריאל אררט וניר גנצ'רסקי.
לפנייה לכתב/ת 
