מפקד העורף לשעבר ונשיא בית הדין לעבודה: שופטי ערעור אזריה
ההרכב שידון בערעור החייל שנשלח למאסר של שנה וחצי בגין הריגת מחבל פצוע יכלול חמישה שופטים. נשיא בית הדין הצבאי לערעורים, אלוף דורון פיילס, יעמוד בראש ההרכב. בנוסף ידונו בערעור של אזריה ושל הפרקליטות הצבאית שני שופטים מקצועיים ושני קצינים שאינם משפטנים
בנוסף יכלול ההרכב שני שופטים מקצועיים: השופט יגאל פליטמן שמכהן כנשיא בית הדין הארצי לעבודה והשופט צבי סגל מבית המשפט המחוזי בירושלים. בנוסף יהיו בהרכב שני קצינים שאינם משפטנים: אלוף במיל' אייל אייזנברג שכיהן בתפקידו האחרון כמפקד פיקוד העורף ותת-אלוף אבי פלד, לשעבר מפקד חטיבת גולני.
בית הדין הצבאי בקריה גזר מאסר של שנה וחצי על אזריה בגין הריגת מחבל פלסטיני פצוע בחברון. אזריה טען בערעור שהגיש באמצעות עורך דינו כי השופטים שגזרו את דינו התעלמו משורת ראיות. כמו כן טען אזריה לחקירה מכוונת לכאורה של מצ"ח תוך הטיית עדים באופן שביסס את החשד נגדו. עו"ד יורם שפטל נותר לבד בצוות ההגנה והגיש בשם אזריה את הערעור על הכרעת הדין.
בערעור שהגישה התביעה על קולת עונשו של אזריה צוין כי "התביעה תטען כי מן הדין להחמיר בעונשו של המשיב (אזריה) והעמדת מתחם הענישה על 36 עד 60 חודשים, או להעמידו על המתחם שקבע שופט המיעוט בבית הדין הצבאי (30 חודשי מאסר)".
עוד נכתב בערעור של הפרקליטות הצבאית כי "גזר הדין אינו ממשיך את הדרך החשובה שנסללה בהכרעת הדין. על המשיב הושת עונש מקל אשר אינו עולה בקנה אחד עם מעשיו וחומרתם, אינו מתיישב עם רמת הענישה הנוהגת במקרים דומים, ויתרה מכך, אינו מתיישב עם רמת הענישה הנוהגת במקרים קלים יותר. בית הדין עצמו התייחס בחומרה למעשיו של המשיב, והציבם בקומה הגבוהה ביותר של מדרג החומרה. היה עליו לבטא את המסר הערכי, הציבורי והחברתי החשוב אשר יש להנחיל לחיילי צה"ל ולחברה כולה - גם בגזר הדין".
בשלב זה עדיין לא נקבע מועד לדיון הראשון בערעורים שהגישו שני הצדדים על גזר הדין והכרעת הדין, אולם לפי ההערכות הדיון ייערך לאחר חג הפסח. הליך הערעור לא צפוי להיות מהיר כמו המשפט מבחינת קצב הדיונים, והוא צפוי להסתיים בעוד כחודשיים-שלושה. גם בהרכב במשפט הראשון של אזריה היה רוב לשופטים-משפטנים: ראשת ההרכב הייתה אלוף-משנה מאיה הלר (הנשיאה היוצאת של בית הדין הצבאי ביפו), ומי שהחליף אותה בתפקיד בשלהי המשפט כנשיא בית הדין הצבאי ביפו, אלוף-משנה כרמל ווהבי.
לפנייה לכתב/ת 
