האפליקציות שיכולות לחסוך לנו מיליארדים
האם טכנולוגיה תוכל לעזור לצמצם את אובדן ובזבוז המזון, שעולים למשק הישראלי כ-20 מיליארד שקל בשנה?
לבריטים יש את Too Good To Go, להולנדים יש את NoFoodWasted ולמערב אפריקנים יש את Chettah. המשותף לכל המיזמים הטכנולוגיים האלה הוא הרצון לצמצם באמצעים טכנולוגיים את אובדן ובזבוז המזון, שגורמים לבזבוז אדיר של כספים ומשאבי טבע בארץ ובעולם.
עוד כתבות בזווית, סוכנות ידיעות למדע ולסביבה
הסודות המלוכלכים של חיות המחמד
Too Good To Go, למשל, היא אפליקציה שמאפשרת לבעלי מסעדות למכור את המזון שנשאר להם בסוף היום במחיר מוזל לצרכנים, במקום לזרוק אותו לפח. מיליונים כבר הורידו את האפליקציה, שהצילה 10,000 ארוחות בשנת הפעילות הראשונה שלה. NoFoodWasted ההולנדית היא אפליקציה שנותנת התראות לצרכן כאשר תאריך התפוגה של מוצרים ברשתות השיווק מתקרב ומחירם יורד. הרשתות המשתתפות במיזם דיווחו על ירידה של 18-25 אחוז בכמות המזון שהן זורקות.
אפליקציית Cheetah האפריקנית מתמודדת עם אובדן המזון הייחודי של מערב אפריקה, שנוצר בגלל דרכים משובשות שגורמות לתוצרת החקלאית להירקב בדרך לצרכנים. האפליקציה נותנת לחקלאים ולסוחרים מידע על הזמן הקצר ביותר להגיע לצרכן, כולל עדכוני זמן אמת על מחסומי דרכים ובעיות אחרות.
גם במשרד החקלאות ופיתוח הכפר הישראלי חושבים שפיתוחים טכנולוגיים יכולים לסייע בצמצום אובדן המזון בישראל. לכן, המשרד נותן את חסותו ומשתתף באופן פעיל בארגון האקתון לצמצום אבדן ובזבוז מזון בישראל, שיתקיים ב-23-22 במרס בקריית עתידים (רמת החייל). שותפים לאירוע גם מרכז מן לביטחון תזונתי ומרכז היזמות StarTAU מאוניברסיטת תל אביב, והמעבדה לחדשנות ולקיימות של עמותת The Natural Step Israel.
הירקות נרקבים בשדה
האקתון, על משקל מרתון, הוא מרוץ תכנות יצירתי (hacking) שמטרתו לקבץ יחד יזמים, חברות סטארט-אפ, אנשי תכנות, עיצוב וכו' לאירוע אינטנסיבי בין יום או יומיים, להציב בפניהם אתגרים ממוקדים, ולערוך תחרות נושאת פרסים למציאת הפתרון המוצלח ביותר.
מדובר באירוע ראשוני מסוגו עבור המשרד, ויש להודות שגם בהימור מסוים. אחרי הכול, הגיל הממוצע של חקלאי ישראל עומד על 60 - לא בדיוק האוכלוסייה שאנו נוטים לזהות עם קהילת היזמות והחדשנות. אבל אתגרים חדשים מחייבים לעיתים חיפוש אחר דרכי התמודדות לא קונבנציונליות ואחרי הכול גם החקלאים שלנו משתמשים בסמארטפון. ואכן, חקלאים יקחו חלק בהאקתון כמנטורים מקצועיים שייתנו מידע מהשטח לצוותים שיעבדו על האתגרים. כמו כן, הפתרונות שאליהם מכוונת היוזמה מיועדים לשימושם של החקלאים.
האתגר אינו פשוט. בעיית אובדן המזון היא בעיה חמורה בקנה מידה עולמי. הנתונים פשוט מדהימים: כ-50 אחוז מכלל הירקות והפירות המיוצרים אינם מגיעים לכדי צריכה ומושלכים לפח בשלב זה או אחר בשרשרת המזון. השווי הכספי של אובדן ובזבוז מזון בישראל מוערך במיליארדי שקלים בכל שנה. לפי דו"ח ארגון לקט ישראל, מזון (טרי ומעובד) בשווי של כ-19.5 מיליארד שקל הושלך לפח בשנת 2016 - כ-1.5 מיליארד שקל יותר מאשר בשנה הקודמת.
עם המזון האבוד יורדים לטמיון גם משאבי הטבע והתשומות שהושקעו בייצורו (מים, קרקע, דשן, כוח אדם וכדומה). משמעות הדבר הוא שמשאבים אלה מתייקרים לאורך זמן, מה שגורם לעלייה ביוקר המחיה ולהקצנת הפערים החברתיים. מעבר להשלכות הכלכליות והחברתיות של אובדן ובזבוז מזון, יש לבעיה גם מחיר סביבתי גבוה: מזון שנזרק ומוטמן בקרקע פולט גז מתאן, שגורם להתחממות כדור הארץ פי 25 יותר מאשר פחמן דו-חמצני.
כדי להבין את גודל הבעיה והשפעתה מספיק לומר שאם אובדן המזון העולמי היה מדינה, הוא היה נמצא במקום השלישי בכמות פליטת גזי החממה אחרי סין וארצות הברית.
חלק ניכר מאובדן המזון מתרחש כבר בשלבי הייצור החקלאי. תוצרת יכולה להישאר בשדה עקב חוסר כדאיות כלכלית (כשעלויות הקטיף גבוהות ביחס למחיר המכירה) או להיזרק בשלב המיון עקב חוסר התאמה לסטנדרטים של נראות (גודל, צורה, צבע או פגמים חיצוניים קלים). כדי לנסות לצמצם את אובדן המזון בשלב זה, קיימות בעולם יוזמות שונות לשיווק של פירות וירקות "מכוערים" במחיר מוזל, וגם בארץ נערכים ניסיונות לשווק תוצרת כזאת במחיר מוזל.
אובדן המזון הופך לבזבוז מזון בשלב הצריכה. כלומר, כשמזון שנקנה בכסף טוב נזרק לפח בגלל אחסון לא ראוי וריקבון אצלנו במקרר, או בגלל בלבול לגבי משמעות תאריכי התפוגה (ההבדל בין "עדיף לשימוש עד" ל"טוב לשימוש עד").
למצוא את הווייז הבא
"אין ספק שבעיית אובדן המזון מצריכה התייחסות ממוקדת", אומר אורי צוק-בר, סמנכ"ל בכיר וראש החטיבה למחקר, כלכלה ואסטרטגיה במשרד החקלאות. "אני מברך על היוזמה להתנסות באפיקי פעולה חדשים בד בבד עם המהלכים האחרים שאנו מקדמים במשרד, למשל תכנית פיילוט להעברת תוצרת עודפת לנזקקים עבור תשלום עלויות הקטיף, במקום שתישאר להתייבש על הצמח".
"אני סקרנית לראות אילו פתרונות יצוצו לאתגרים שהציב משרד החקלאות להאקתון", מוסיפה ד"ר מיכל לוי, סמנכ"לית בכירה לחדשנות ומינוף המו"פ החקלאי ושותפה פעילה בארגון ההאקתון. "פיתחנו בישראל את ווייז ועוד מגוון אפליקציות מוצלחות, אז למה שלא נצליח למצוא פתרון חדשני גם בתחום הייצור החקלאי, למשל על ידי טכנולוגיה שמבוססת על שיתוף מידע? יש לנושא פוטנציאל כלכלי, לא רק בהתייעלות הייצור עצמו, אלא גם ביצוא של טכנולוגיות מוצלחות שהביקוש עבורן קיים".
לפרטים ולהרשמה (בחינם) להאקתון: http://startau.activetrail.biz/foodhackathon
הכתבה פורסמה בזווית, סוכנות ידיעות למדע ולסביבה
לפנייה לכתב/ת 
