שתף קטע נבחר

 

נא להתבכיין בהתאם / טור

כל פלייאוף אותו סיפור: נהר של דמעות מאוהדים צהובים ואדומים על היריבה, השיפוט והקבוצות האחרות. עוד לפני המשחק בין הפועל באר שבע למכבי תל אביב במחזור הבא, הנה המיטב

חג פלייאוף שמח. אפשר לומר הרבה דברים רעים על הכדורגל שלנו, אבל הפלייאוף הוא רעיון גאוני שמכניס את כל האוהדים לטירוף. הטירוף הוא כל כך מוחלט, שבמהלך השנים בהן הוא קיים נוצרו לגביו רעיונות כה עקומים, עד שהן הפכו לאמיתות מוחלטות. בואו נפרק אותן אחת אחת. נתחיל בצד הצהוב, שפיתח לו כמה קונספירציות בכייניות.

 

בכי צהוב

"כל הליגה רוצה שבאר שבע תיקח אליפות" – משפט שנוצר אחרי הבלגן עם בני סכנין בגביע. מכבי ברוב טיפשותה הפכה אז את סכנין ליריבה מושבעת. אין ספק שלא היה מקום לשתף פעולה עם "הפציעה" של עותמאן, אבל היה אפשר לסגור את זה עם איזו התנצלות בחצי פה. מה עשו הצהובים? הלהיטו את הרוחות

והטימטום נמשך גם העונה.

 

שחקני מכבי ת"א. הטימטום סביב סכנין נמשך גם העונה (צילום: ראובן שוורץ) (צילום: ראובן שוורץ)
שחקני מכבי ת"א. הטימטום סביב סכנין נמשך גם העונה(צילום: ראובן שוורץ)

 

פתאום מכבי חיפה ומכבי פתח תקווה הן "12 נקודות בטוחות לבאר שבע", כי אלה פצועים והאלה עושים עם אלונה ברקת עסקים. אבל זה הכדורגל. מכבי יכולה להאשים רק את עצמה בכך שבנתה סגל יקר עם כמה עמדות בעייתיות, לא פיטרה את שוטה ארבלדזה בזמן וצריכה לרדוף אחרי באר שבע כל הפלייאוף.

 

"אלונה ברקת פעלה בצורה לא ספורטיבית. שחקנים לא יתאמצו" – דמיינו שיש כאן המון אימוג'יז בוכים מצחוק והרבה "חחח". היא החתימה את אורן ביטון ודור אלו, לא את דני אלבס וסרחיו ראמוס. כבודו של דור אלו במקומו מונח, אבל לא עליו תקום ותיפול האליפות. גם לא על דן איינבינדר הנפלא, שעם כל אהבתי אליו, הוא לא טוני קרוס ואם הוא יחתום בבאר שבע זה לא ישפיע על המאבק. אני בטוח שזה מעליב את השחקנים שהנושא הזה בכלל עולה, כי למיטב הבנתי מדובר במקצוענים מהשורה הראשונה בכדורגל שלנו. אלה שלא מתאמצים, נמצאים בפלייאוף התחתון או בליגה הלאומית.


ברק יצחקי. מכבי יכולה להאשים רק את עצמה (צילום: ראובן שוורץ) (צילום: ראובן שוורץ)
ברק יצחקי. מכבי יכולה להאשים רק את עצמה(צילום: ראובן שוורץ)

 

בכי אדום

"התלונות על אלונה ברקת נגועות בשוביניזם" – די נו, אתם לא מאמינים אפילו לעצמכם. התלונות על ההתנהלות של אלונה נשמעו לפני כן על יעקב שחר, ארקדי גאידמק ומיטש גולדהאר.

 

"הכסף של מכבי יכריע" – בשבוע בו שפכתם כ-10 מיליון שקלים על שני מגנים, האדומים החביבים איבדו את הזכות לדבר על יתרונות כלכליים. באר שבע מועדון עשיר במושגים ישראליים, הפערים כבר לא ענקיים וכבר עכשיו יש לה שני שחקנים טובים בכל עמדה במגרש. אתם לא לסטר ואפילו לא דורטמונד, יותר כמו אתלטיקו מדריד. גם למאמן שלכם יש ג'ל בשיער ואתם אוהבים לבכות על קיפוח תוך כדי ניגוב הדמעות עם שטרות.

 

בבאר שבע מנגבים דמעות בשטרות. ברק בכר והג'ל (צילום: אבי רוקח) (צילום: אבי רוקח)
בבאר שבע מנגבים דמעות בשטרות. ברק בכר והג'ל(צילום: אבי רוקח)

מועדון עשיר במונחים ישראליים. אלונה ברקת עם אסי רחמים (צילום: ישראל יוסף) (צילום: ישראל יוסף)
מועדון עשיר במונחים ישראליים. אלונה ברקת עם אסי רחמים(צילום: ישראל יוסף)

 

"התקשורת צהובה ועוזרת למכבי" – אותה ספירת ראשים אובססיבית לגבי עיתונאים שאוהדים קבוצה כזו או אחרת ובעד מי הם. הבעיה היא שכל אוהד בטוח שכל העולם נגד קבוצתו. אני תוהה איך היתרון העצום של מכבי תל אביב בתקשורת לא בא לידי ביטוי בעשר השנים בהן הקבוצה הייתה הבדיחה העצובה של הליגה, ואיך עם הגב של התקשורת היא לא זכתה בליגת האלופות.

 

בכי משותף

על השיפוט: באמת שנמאס לשמוע זעקות למה אוגו ואלברמן לא קיבלו כרטיס אדום גם השבוע למרות שהם רוצחים את שחקני היריבה ושותים להם את הדם. אם כולם חושבים שהשיפוט מוטה נגדם, כנראה שהוא בסדר. רוצים שיפוט טוב יותר? תפסיקו עם הפרימיטיביות ואשרו שימוש בטלוויזיה.

 

על שיבוץ המשחקים: "באר שבע שיחקה 24 שעות לפנינו והכניסה אותנו ללחץ". נו באמת. כאילו אין לחץ בכל שנייה בשלבים האלה. מביך.

 

"באר שבע הכניסה אותנו ללחץ"? מביך. טל בן חיים (צילום: ראובן שוורץ) (צילום: ראובן שוורץ)
"באר שבע הכניסה אותנו ללחץ"? מביך. טל בן חיים(צילום: ראובן שוורץ)

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים