האוצר: רווחי יבואניות הרכב נסקו ב-72% בעשור
הכלכלן הראשי באוצר פרסם סקירה על ענף יבוא הרכב הממחישה היעדר תחרות בתחום: ארבע החברות הגדולות בענף מרכזות 55% מסך המחזור של יבואני הרכב. השכר הממוצע בענף עלה ב-8% בלבד בתקופה זו לרמה ממוצעת של 14 אלף שקל. היבוא גדל מ-168 אלף כלי רכב ב-2006 ל-290 אלף ב-2016
ענף יבוא הרכב הגדיל משמעותי בשנה החולפת את הכנסות המדינה ממסים, והשפיע מאוד על צמיחת המשק. הכלכלן הראשי באוצר, יואל נווה, ניתח את הנעשה בענף וגילה כי 12 יבואניות הרכב צברו בעשר השנים האחרונות רווח מצרפי של 14.1 מיליארד שקל, גידול ריאלי של 72% לעומת השנים 2006-2003.
מ-2006 עד 2016 חל גידול חד ביבוא כלי רכב מרמה של 168 אלף רכבים חדשים שנמכרו ב-2006, לרמת שיא של קרוב ל-290 אלף כלי רכב חדשים בשנת 2016.
מאז 2007, בה החל הגידול החד ברכישות כלי רכב חדשים, ועד לשנת 2014, צברו כאמור 12 יבואניות הרכב רווח מצרפי של 14.1 מיליארד שקל, כלומר רווח שנתי ממוצע של 1.6 מיליארד שקל. לשם השוואה, הכנסות המדינה השנתיות ממס קנייה ומכס על כלי רכב גדלו באותה תקופה בשיעור ריאלי של 16% בלבד.
בחינה של מדדי הריכוזיות בענף מעלה כי אמנם מדדים אלה נמוכים ב-2014 מרמתם ב-2006, אבל עדיין אין בכך כדי להבטיח את קיומה של תחרותיות גבוהה בענף.
הממצאים מראים כי בשנת 2015 ריכזו ארבע החברות הגדולות בענף למעלה ממחצית (55%) מסך המחזור של יבואני הרכב. בשלוש השנים האחרונות נמצא שיעור הרווחיות של ארבע יבואניות הרכב הגדולות בחצי העליון של התפלגות שיעור זה בהשוואה היסטורית של 20 השנים האחרונות.
במונחים כספיים הסתכם הרווח המצרפי של ארבע יבואניות הרכב הגדולות בשלוש השנים האחרונות (2015-2013) ב-3.9 מיליארד שקל. כלומר, בממוצע, כל אחת מחברות אלה הרוויחה בשלוש האחרונות סכום מצטבר של כמיליארד שקל. שלוש מחברות אלה הן פרטיות.
הרווחים הגבוהים שמייצר יבוא כלי הרכב למספר מצומצם של חברות, מרביתן בשליטה מלאה של מספר משפחות, בולטים לא רק על רקע העובדה שמדובר בענף מתחום המסחר, אלא גם על רקע היקף התעסוקה המצומצם שמאפיין אותו. 12 יבואניות הרכב העסיקו בשנת 2014 פחות מ-6,000 עובדים.
רק 31% מהעובדים בענף הן נשים
אולם הגידול החד ברווחים לא התבטא בצמיחת השכר בקרב העובדים, בענף בו קיימת תחרות נמוכה, שמתבטאת בשיעור הרווחיות החריג ביחס לענף המסחר וברמת הריכוזיות. שכרם הממוצע של העובדים בענף הרכב עמד על 14 אלף שקל ברוטו לחודש, סכום שהוא אמנם גבוה מהשכר הממוצע במגזר העסקי (פער של 50%), אבל בהקשר זה בוחנים את השכר לעובד בענף על רקע רמות הרווחים הגבוהות של יבואניות הרכב. כך, חלקה של התמורה לעבודה בענף זה עומדת על 28% בלבד לעומת ממוצע של 58% בכלל המגזר העסקי.
בחינה של התפתחות שכר העובדים בענף זה בין 2006 ל-2015 מראה כי בזמן שנרשם גידול ריאלי של פי שניים ברווחי יבואני הרכב, שכרם של המועסקים בענף עלה ריאלית ב-8% בלבד.
עליית שכרו של העובד אצל יבואניות הרכב בשיעור מתון משמעותית מעליית סך הערך המוסף של חברות אלה, פירושה שירד היחס בין השכר לעובד לתוצר לעובד בחברות אלה בתקופה זו. היחס בין השכר לעובד לתוצר לעובד בענף זה נמוך משמעותית מאשר במגזר העסקי.
התעסוקה בקרב יבואניות הרכב מתאפיינת בשיעור נמוך של נשים - 31% בלבד לעומת שיעור של 49% בכלל המשק. עובדה זו גם היא מטה כלפי מעלה את השכר הממוצע בענף.
התפלגות השכר אצל יבואניות הרכב מתאפיינת בשונות גבוהה. בעוד שרבע מהמועסקים משתכרים לא יותר מ-7,700 שקל לחודש, אחוז בודד מהמועסקים משתכר לפחות 77 אלף שקל לחודש. יצויין כי ליבואני הרכב יש ייצוג גבוה יחסית לחלקם באוכלוסייה במאיון העליון של בעלי השכר בישראל.
לפנייה לכתב/ת 
