קלינגר, תלמד מקרויף / "בעיטה חופשית"

שני מנג'רים, שתי קבוצות ומסקנה אחת: בואו לא נמהר לקפוץ למסקנות. רק לפני קצת יותר מחודש ראינו את ניר קלינגר מגיע לאולפן טלוויזיה, מעט נפוח אחרי ה-0:3 של הפועל חיפה בדרבי, וגם האמבוש המביך שארגן לו שם טל בנין לא הפריע לו להיות משוכנע שהקבוצה שלו חזקה, שהחיבור עם דני גולן עובד ושהוא עצמו מנהיג ומנג'ר מוצלח במיוחד.

והנה חלפו מספר שבועות, הקבוצה מתרסקת מקצועית, חדר ההלבשה מתפרק מרוב תקריות ועבירות משמעת ובמועדון שוב "שוקלים זעזוע" - לשלוח את גולן הביתה ולבקש יפה מהמנג'ר לעבור לטרנינג ולרדת לדשא.

כדאי לו ללמוד מהקלאסה של קרויף. ניר קלינגר(צילום: ראובן שוורץ)

זה מגוחך כי זה משדר כאילו לקלינגר אין שום אחריות להתרופפות המשמעת, לעובדה שכל טאלנט מז'אנר ה"בינוני עד כאב" הרשה לעצמו לעשות סצנות בחדר ההלבשה ולכך ששחקני הרכש שצירף בינואר לא פוגעים. הרי זה בדיוק המנג'ר - האיש שאמור להביא איתו את הניסיון ואת מבט העל המנותק מסידור קונוסים - שצריך לזהות תהליכים כאלה, לנטרל מוקשים עבור המאמן ולשמש כאוטוריטה שמכבה שריפות ועושה סדר. קלינגר נכשל בכך בגדול ולמעשה הפקיר את גולן לחסדי כדורגלנים עם תסביכי אגו. ועכשיו הוא אולי יעבור לטרנינג ויעשה סדר.

כדי להבין עד כמה משמעותי הוא תפקיד המנג'ר (כשעושים אותו טוב) אפשר להסתכל על מכבי תל אביב ועל ההתנהלות של ג'ורדי קרויף. בסוף ינואר, כשנפלה עיסקת העברתו של טל בן חיים לברוז', הוצפנו באינספור פרשנויות על כך שהחלוץ גמור ומעתה הוא יעלה למגרש בלי חשק. המהדרין אף הוסיפו ניתוחים מהעולם הפסיכולוגי שכוללים את הקלאסיקות על "אופי בעייתי", "שריטה" ועוד.

רגע אחרי פיצוץ המו"מ בן חיים כבר צוטט כאומר "זה היה קרוב, יכול להבין את מכבי תל אביב" וגם אם לא תמיד הלך לו, בעניין הרעב והמוטיבציה לא זוהתה שם בעיה. היום, כשמכבי ת"א חזק במרוץ האליפות ובן חיים תורם לכך לא מעט, כבר אפשר להעריך שההתעקשות של קרויף הייתה במקומה. יותר מכך, הוא הצליח לשמור את השחקן בפוקוס ולא לתת לו לצלול לתסכול טבעי (כזכור, החוזה שהוצע לו בבלגיה היה חלומי).

לא צלל לתסכול טבעי. טל בן חיים(צילום: ראובן שוורץ)

ברק יצחקי. ג'ורדי יודע מתי לנזוף ומתי ללטף(צילום: ראובן שוורץ)

דברים דומים בעניין הרעב נאמרו גם על ברק יצחקי (הכדורגלן שכבר ראה את עצמו משחק עבור הקהל המוטרף של בית"ר ירושלים) ופתאום אנחנו רואים אותו מרחף לכדורי גובה כאילו אין מחר וכובש שערים קריטיים. גם העאלק-תקרית והנזיפה של קרויף אחרי הורדתו לספסל בשבוע שעבר, רק חידדו את ההערכה שהמנג'ר כנראה יודע מה הוא עושה: מתי ללטף, מתי לחבוט, מתי לגונן ומתי לתפוס בסנטר ולנער בלי לחשוש איך זה יצטייר מול המצלמות.

ברור שקרויף לא חסין מטעויות, והוא ימשיך לעשות כאלה גם בעתיד, אבל גם ברור שהוא מבין את משמעות תפקיד המנג'ר, שהשחקנים שלו מזהים אותו ככזה ורוחשים לו כבוד. זה לא רק עניין של תקציבים ושל הנוחות המפנקת בהחתמת רכש בכסף גדול, זה עניין של כריזמה וסמכותיות.

ואם כבר הזכרנו את המנג'ר קלינגר, אז הנה טיפ קטן: לא מספיק לבוא לאולפן ולהכריז "אני מנהיג". כדאי גם להיות כזה.

השחקנים רוחשים לו כבוד. ג'ורדי קרויף(צילום: מכבי תל אביב)

השמאלן, הפרחח וגיבור העל

בטח שמתם לב ש:

1. בתוך כל קבוצת הטלאים שנקראת הפועל תל אביב, מוטי ברשצקי יכול להפוך לתגלית הכי מלהיבה באדום. אנחנו מתים על שחקנים נמוכים, עם מבנה גוף צפוף ושמאלית עוצמתית.

2. עולם הספורט מתחלק לשניים: אלה שלא מאמינים לעידן ורד ואלה שזה ממש לא מעניין אותם.

3. הגילוי הכי מפתיע בתקרית ניר-ברקוביץ'-שוב-מתנהג-כמו-פרחח-ושופך-מים-על-אוהדים בכלל לא נוגע אליו: לאוהדי ראשל"צ יש אחלה שירים ואחלה הומור.

4. הזקן, הזינוקים, ההצלות המשוגעות והמבט האטום - עזבו זימון לנבחרת, דני עמוס צריך לקבל זימון לאודישן לסרט גיבורי על.

גיבור על בפוטנציה. דני עמוס(צילום: אורן אהרוני)