קוף, חתיכים וכסא גלגלים: מה מחכה לנו באירוויזיון 2017
בשעה טובה ומוצלחת הוכרזו 43 השירים שיתמודדו בתחרות האירוויזיון בקייב. אז מהם באמת הסיכויים של נציגנו אימרי זיו, מדוע הזמרת הרוסייה תגנוב את ההצגה ומי לעזאזל שם בבון על הבמה? קבלו את הסקירה המלאה שלנו
פחות מחודשיים נותרו עד שייפתחו, אם ירצה השם ואם יצליחו השלטונות האוקראינים לעמוד במשימה, שני חצאי הגמר של תחרות האירוויזיון, ובסופם גם הגמר, שייערך ב-13 במאי. אתמול (א') הושלמה בחירת כל 43 השירים שייצגו את המדינות המשתתפות השנה.
כמדי שנה בשנים האחרונות, ניתן לחלק בקלות את השירים המתמודדים לכמה קבוצות: להיטי הפופ והדאנס, אלה שלרוב מושרים על ידי זמר חתיך תורן (מוכר לכם מאיזושהי מדינה?); הדרמות המוזיקליות הצעקניות והגדולות מהחיים והקבוצה השלישית, שאחריה עדת מעריצים משלה - הביזאר והשירים המיותרים שככל הנראה ינחתו בתחתית רשימת חצאי הגמר, עם ממוצע של כאפס נקודות. זה הזמן להצצה ראשונה.
דירטי פופ: כל החתיכים אצלי
את רשימת כוכבי הפופ של השנה פותח נציג המדינה החדשה באירופה, אוסטרליה כמובן, שזו השנה השלישית בה היא משתתפת בתחרות. את המדינה בה צופים באירוויזיון בשידור חי ביום שאחרי (בשל הפרשי השעות) ייצג איזאיה (או ישעיהו בעברית), כוכב גדול עם מיליוני עוקבים אוסטרליים ברשתות החברתיות. שירו הוא שיר להקת בנים טיפוסי בשם "Don’t Come Easy", ללא ספק מועמד רציני לעלייה לגמר ולהגעה למקום גבוה מאוד בגמר עצמו.
אז אתה זה שבא מלמטה? המתמודד האוסטרלי
בניגוד אליו, ניית'ן טרנט האוסטרי, הוביג הקפריסאי וכריסטיאן קוסטוב הבולגרי המתמודדים על אותה משבצת - עושים את זה משעמם ומשמים, או אם תרצו - שירים שכבר שמענו אלף פעמים בעבר.
ועכשיו לשבדיה, המדינה שהולכת לעשות את זה שוב, עם הג'סטין טימברלייק המקומי, רובין בנגטסון. בזכות שיר מגניב, הופעה מרשימה וגימיק בדמות הליכונים עליהם רוקדים הוא ועוד ארבעה רקדנים מוכשרים (שאינם קשורים ללהקת OK GO) - יש סיכוי טוב שאירוויזיון 2018 יחזור לשבדיה.
הלו בנות, לזה לא ציפינו
בגזרה האזרית, שמצליחה לעניין מאוד את צופי האירוויזיון בשנים האחרונות - אכזבה. "Skeletons" של דיהאז' לא עומד בסטנדרטים שזוכת אירוויזיון 2011 הציבה. בלגיה לעומתה, עם שיר דומה למדי - "City
Lights" של בלאנש, עשוי עוד להפתיע למרות הבנאליות המסוימת שבו.
ההפתעה הפופית של השנה מגיעה מאסטוניה, שהולכת על משהו ששמענו פחות ממנו בשני העשורים האחרונים באירוויזיון: אייטיז! קיוט טום ולארה מביאים את "Verona", שיר שנשמע כאילו נלקח היישר מחג המולד 1987, ויכול להפתיע בגדול בגמר. גם מקדוניה שולחת שיר שמזכיר את הסגנון, "Dance Alone", שנתאכזב מאוד אם לא נזכה לראות בגמר.
שוב האייטיז כאן! הנציגים האסטונים
עוד כוכבת פופ מפתיעה, שאמנם נפגוש רק בגמר ולא בחצאים, היא אלמה הצרפתייה עם השיר "Rqeuiem". אחרי הצלחות מזעריות עד בינוניות לצרפת בתחרות בשנים האחרונות, הגברת הצעירה יכולה להגיע למקום לא רע בכלל בזכות שיר פופ קליט וחמוד בטירוף. לעומת צרפת, הנמנית על המדינות המייסדות של האירוויזיון, אחותה גרמניה ממשיכה לדשדש ולהציג פופ גנרי ובנאלי כמו בכל שנה. הפעם היא עושה את זה עם Levina, והשיר הגרוע "Perfect Life". רחוק מדוז פואה.
מפתיעה ומתוקה בטירוף. אלמה הצרפתייה
מוכרת לי מפעם
יוון דווקא כן מצליחה להביא משהו מרענן עם "This is Love" של דמי. למרות השיר הנחמד, העובדה שכבר שמענו אותו בכל כך הרבה גרסאות כל כך הרבה פעמים בעבר, עלולה לגרום להתרסקותו.
עוד משהו שכבר שמענו מגיע מטארינה פארק הלט"בית. הגברת מביאה השנה שיר בתלמו של "אופוריה", שירה הזוכה של לוריין השבדית מאירוויזיון 2012, אך לא מצליחה להגיע לאיכויות של קודמתה. אחרי רוסיה בשנה שעברה, החנופה השנתית לקהילה הלהט"בית מגיעה הפעם ממונטנגרו. הזמר סלאבקו קאלצ'יץ' הביא שיר בינוני למדי, אבל יוציא את העיניים לחובבי האירוויזיון - וכך, בדרך לא ממש ראויה, יעשה את צעדיו לגמר בקלילות.
שיר בינוני למדי, ומבצע עם דירוג גבוה בסולם אחד על פיטר אנדרה. המתמודד ממונטנגרו
נדמה שלא יעזור מה סן מרינו יעשו, לא הולך להם. העניין לא צפוי להשתנות גם השנה עם "Spirit of the Night" שנשמע כמו להיט תחילת שנות האלפיים, "Crying at the Discotheque", רק פחות טוב. גם מצבה של הולנד בתחרות דומה, וגם להקת הבנות OG3NE (מה זה אומר?!) לא תעזור להם להגיע למקום טוב, או אפילו לגמר.
מאנל נאבארו הספרדי מצדו, למרות שיופיע בגמר מבלי להתמודד בחצאי הגמר, צפוי כמיטב המסורת הספרדית להתרסק אל תחתית רשימת הניקוד. הדבר נכון גם לגבי בריטניה, עם לוסי ג'ונס המשמימה.
הגדולים והמוגזמים, מדי
קרואטיה שולחת השנה בלדת אופרה קורעת לב, על גבול הביזאר אבל לא לגמרי שם. לא ברור איך הקהל אמור לאכול את "My Friend" של ז'אק. כמעט אותו השיר, בשם כמעט זהה אך בגרסה הנשית, תמצאו בצ'כיה, אותה מייצגת מרטינה ברטה עם "My Turn". מי שעושה את זה דווקא נכון יותר היא אניה ניסן מדנמרק, מדינה שכבר הוכיחה שהיא טובה מאוד בז'אנר, בין היתר ב-2010 עם "Moment Like This". השיר "Where I Am" בהחלט מועמד ראוי לגמר.
הכינו את המשאפים. קלאודיה פאניילו המושלמת ממלטה
בתואר השיר החמוד של השנה אפשר להכתיר את "Dying to Try" של ברנדן מורי מאירלנד. למרות השיר הכבד יחסית, קולו המיוחד של הזמר הצעיר מבטיח לו כמעט בוודאות מקום בגמר ובעיקר הרבה תשומת לב תקשורתית.
עכשיו למלטה, הו מלטה. המדינה ששולחת דרמות מוזיקליות כמו שרק היא יודעת. השנה תהיה זו קלאודיה פאניילו עם דרמה מוצלחת במיוחד, "Breathlessly" או "באופן חסר נשימה" בעברית. שיר מושלם, ונקווה שגם אירופה תתאהב ותזדקק למשאף.
תגנוב את ההצגה. יוליה סמוילובה הרוסייה
את ההצגה תגנוב השנה ללא ספק יוליה סמוילובה הרוסייה. לא מדובר בגימיק, אלא בזמרת היושבת בכסא גלגלים, ולצד שיר מצוין והעניין הרב בקרבות רוסיה-אוקראינה, למרות מחאת האוקראינים - היא תמצא את עצמה בקלות בגמר. עומאר נבר, נציג סלובניה, מביא את הבלדה הקורעת "On my way". לכאורה שיר נחמד, אבל עצם זה שאפשר לשיר אותו כבר בהאזנה ראשונה, יפעל לרעתו ולא יעניין אף אחד.
ביזאר זה נהדר? לא
בתואר השיר הפחות אירוויזיוני של השנה זוכה ARTSVIK הארמנית עם "Fly With Me", מופע מחול ביזארי בסגנון הדאב-סטפ שלא מתקשר בשום אופן עם התחרות או עם קצב, כל קצב. באופן אישי, נבהלתי קשות מהזמרת. דומה מאוד הוא שירה של סרביה השנה, "In Too Deep" שלא מספק את הסחורה.
את השיר של פינלנד מאוד רצינו לכלול בקטגוריית המוגזמים, אבל לא ממש הצלחנו להבין את "Black Bird" של נורמה ג'ון. מוזר, לא מעניין ובעיקר הזמן של הצופים לצאת להפסקת שירותים בחצי הגמר הראשון. אם לא תצליחו להתאפק עד פינלנד, תחנת יציאה מוקדמת יותר בערב חצי הגמר הראשון תוכלו למצוא בשיר של גיאורגיה. תמרה והשיר "Keep The Faith" - עדיף לדלג.
הבהילה אותנו קשות קשות. הנציגה הארמנית
בעניין השיר של הונגריה, אין יותר מדי מה לומר כי לא ממש מדובר בשיר, או בזמר. אין לנו מושג מי בחר בג'וצ'י פאפאי לייצג את המדינה שלו, ובעיקר למה הוא עשה את זה. טעות גדולה ואפס נקודות מובטחות.
ועכשיו, לאיטליה. השיר המדובר של השנה שייך לפרנצ'סקו גבאני, ויש כבר לא מעט מעריצי אירוויזיון שהכתירו אותו כזוכה וצווחו "בשנה הבאה ברומא". אין ספק שמדובר בגימיק חביב, אבל בסופו של דבר השיר עצמו (עם או בלי הקוף המלווה. אה כן, יש קוף מלווה) לא שווה הרבה יותר מזה. לגמר הוא יעלה באופן אוטומטי בדומה לשאר המדינות מייסדות התחרות, אבל מה הוא יעשה שם? סיכוי לא רע שיופתע ויפתיע - לרעה. לקוף שלום.
קוף אחרי מועמד. המתמודד האיטלקי
אלבניה שולחת את לינדיטה עם השיר "World", בלדת רוק מתאמצת ולא מעניינת בעליל. כמוה גם בלארוס, עם "Story of My Life" של NAVIBAND. מאיסלנד ציפינו ליותר לאחר שהאזנו לסבאלה ו"Paper", אשר גרמו לנו לסבל של שלוש דקות שלמות. עוד חברה בקטגוריית הביזאר היא FUSEDMARC הליטאית, שזועקת במשך שלוש דקות שלא ממש יסייעו לה בדרך לגמר.
זה לא עדיף מ"היי מאמא" של מולדובה, שאפשר היה לוותר עליו לחלוטין. במקרה שלהם, גם הגימיקים האלקטרוניים והפרצופים המוזרים שם לא יעזרו. על אותה משבצת ביזאר של מולדובה יושבת גם נורבגיה, עם שיר מיותר לחלוטין.
"היי מאמא", ביי מאמי. המולדובים מפשלים
על קאסיה מוס הפולנייה אין ממש טעם להרחיב, וכך גם על טימבלה משווייץ, סלבדור מפורטוגל ואילינקה, הרומניה והיודל שלה. אין לי שמץ איך הם עשו את דרכם לבמה הגדולה באירופה. לסיום, המארחת: אוקראינה עם O.TORVALD אמנם תקבל כמה נקודות רק על זה שהצליחה להרים את תחרות האירוויזיון למרות הקשיים האינסופיים עמם התמודדה, אבל למקום משמעותי היא לא תזכה.
ולסיכום - אנחנו נגד העולם
ואחרי כל זאת, מה נאמר ומה נגיד על ישראל? למרות שלא מדובר באירוויזיון מהטובים בהיסטוריה, לאימרי זיו מצפה תחרות קשה. כמוהו, נגיד זאת בעדינות, יש לא מעטים השנה, חלקם גם בחצי הגמר השני בו ישראל משתתפת.
עם כל הרצון הטוב, ואנחנו באמת מקווים לעלייה לגמר, מדובר במשימה קשה הרבה יותר מאלה שעמדו בפני חובי סטאר ונדב גדג'. שנאמר - בשנה הבאה בירושלים הבנויה.