מאות נענו לקריאה - והגיעו להלוויית ניצולת השואה
אילנה בלומנפלד הותירה אחריה בת ונכדים, ובעיריית הרצליה שבה הייתה פעילה ומוכרת נרתמו לחלוק לה כבוד אחרון בנוכחות גדולה. תושב העיר פעיל בצופים הגיע עם עוד 20 חברים: "כבוד גדול בשבילי לבוא, זו מצווה גדולה". בתה הודתה לנוכחים: "בשעה הקשה זה מחמם מאוד את הלב"
רבים מהנוכחים בהלוויה שהתקיימה בבית העלמין העירוני בהרצליה לא הכירו את המנוחה. אחד מהם, אריאל יוסף, תושב העיר, סיפר כי הגיע מהצופים: "שלחו לנו הודעה שיש ניצולת שואה שנפטרה ויש חשש שאנשים לא יגיעו, אז הורדנו את ההודעה גם לשכבה שלנו, ובאמת באו לפחות 20 חבר'ה. יש פה נציגות גדולה מכל העיר, מהרבה ענפים ותחומים". הוא הדגיש כי אינם מכירים את בלומנפלד אבל הגיעו "כדי לחלוק כבוד אחרון. זו אישה שעברה המון בחיים שלה. עברה את השואה, זכתה לספר את הסיפור שלה. כבוד גדול בשבילי לבוא, זו מצווה גדולה".
טובה רפאל, חברת מועצת העיר ויו"ר ועדת הרווחה, סיפרה כי בלומנפלד הייתה חברה במועדון מורשת: "כל שנה היא הופיעה בשם ניצולי השואה בטקס העירוני", אמרה. עוד סיפרה כי "הייתה אישה בעלת שאר רוח, מקסימה, נדיבת לב. תמיד סיפרה לתלמידים את קורותיה. תמיד ייצגה את ניצולי השואה, ורצה שיזכרו ולא ישכחו את מה שקרה לעם היהודי. אפשר היה לדבר איתה על כל נושא ועל כל דבר, היא הייתה מאוד אינטליגנטית. תמיד אזכור אותה לטובה בזכות הדברים האלה. יהי זכרה ברוך".
בלומנפלד הותירה אחריה בת ושני נכדים. הבת, יפית, ספדה בבכי: "אימא, ילדותך הייתה יפה עד שהנאצים פרצו לחייכם ורצחו את משפחתך. קצרה ידי מלתאר את שעבר עליך. היית ממקימי קיבוץ אפיקים וקיבוץ האון.
"תמיד ידענו על השואה, כששאלנו למה לא סיפרת לנו על השואה, אמרת שלא רצית שנגדל עם פחדים. לפני 18 שנה הכה בך שוב הגורל, כשבנך, אחי דני, נפטר".
הבת אמרה עוד: "הושטת את ידך עבור ילדיי, היית מגשימת החלומות עבורם. לפני שלושה שבועות נפלת ונפצעת. שהיתי במחיצתך בבית החולים, הסברתי לילדים שלא מפקירים חולים. לצערי, שרדת את השואה אבל לא שרדת את ההזנחה בבית החולים. החלטתי לדבר היום על היחס המחפיר לקשישים ניצולי השואה. מותך הוא מכת נוק-אאוט עבורנו".
ראש העיר פדלון אמר בהלוויה: "האישה האצילית שאנחנו מלווים היום בדרכה האחרונה הייתה מופלאה. בכל פעם שפגשתי אותה ושוחחתי איתה, היא עוררה בי התפעלות והערכה עצומה לדרך שבה בחרה להמשיך לחיות אחרי התופת שעברה. היא אף פעם לא שכחה את מה שהיה, את תקופת האימה והייתה נחושה להעביר את המסר לדורות הבאים. כשהייתה בת 6 בלבד, רצחו הנאצים את סבה ואת אביה, וכך בחורף הקשה היא נשארה לבד עם אחיה יעקב".
פדלון אמר עוד: "הם היו שני ילדים קטנים מול מכונת ההשמדה הנאצית. נגד כל הסיכויים, אילנה הצליחה להישאר בחיים ועלתה לארץ, וכאן הקדישה את חייה לשימור זכרון השואה בקרב הדורות הבאים. כחלק מכך נהגנו בכל שנה, בטקס הממלכתי ביום השואה, להזמין את אילנה בשם כל ניצולי השואה בעיר. אני מקווה אילנה שעזרנו לך, ומאחל שאת מוצאת לך מנוחה אחרונה לצד הורייך, אחיך יעקב, בנך דניאל ובעלי הארי".
בתום ההלוויה התייחסה הבת יפית למחווה של ראש העיר. לדבריה, "ראש העיר אירח את אימא שלי בטקסים רבים. אתמול הוא התקשר לשאול אם הוא יכול לעזור במשהו. הוא דיבר איתי על החשש שלא יגיעו אנשים כי הוא יודע שנותרתי רק אני עם שני ילדים ושאין לנו משפחה. הוא שאל אם מקובל עליי שהוא יפנה לציבור, וחשבתי שזה ראוי לאימא שלי. בשעה הקשה זה מחמם מאוד את הלב".
לפנייה לכתב/ת 
